איך שגלגל מסתובב לו. בקיץ האחרון ז'אן בלניוק זכה במדליית הזהב היחידה של אוקראינה באולימפיאדת טוקיו. המתאבק בן ה-31 היה על גג העולם, עשרות אלפים הגיעו לקבלת הפנים שלו עם נחיתתו בקייב.
שבעה חודשים קדימה, והכל השתנה. בעיקר החיים, לא רק של הספורטאי הנערץ, אלא של אוקראינה כולה. בלניוק, שהפך גם לחבר הפרלמנט השחור הראשון במדינה, מסתכל מהחלון בביתו ורואה טנקים ברחובות. מלחמה, וגם הוא יעד על הכוונת הרוסית.
"בדרך כלל כשאתה מפסיד בקרב, תמיד יש עוד יום בו הגורל יכול להיות שונה", סיפר השבוע בלניוק ל"גרדיאן" הבריטי, בזמן שהוא ממתין למתקפה הרוסית על קייב. "אבל כאן בשדה הקרב עלולים למות בכל רגע. זה לא רק החיים שלי, אלא גם חייהם של המשפחה שלי. זה העתיד של אוקראינה כולה".
שלושה אקדחים, ורימון על השולחן
רק לפני שבעה חודשים, כאמור, בלניוק בן ה-31 חגג את ניצחונו האולימפי בהיאבקות בסגנון היווני-רומי במשקל 87 ק"ג בביצוע הריקוד האוקראיני המסורתי 'הופאק' והכריז בפני כל העולם שכל חלומותיו התגשמו. כיום, הוא נמצא בסיוט, שאף אחד, כולל אותו, לא האמין שייקרה. "ממש קשה לתאר את רמת הטרור באוקראינה, צריך להיות כאן כדי להבין את היקף הלחימה והנזק. יש כל כך הרבה סיפורים נוגעים ללב, כל כך הרבה טרגדיות", הסביר בלניוק.
בלניוק לצד זלנסקי. "הרוסים רוצים להרוג את הנשיא"
על שולחנו של בלניוק יש שלושה אקדחים, ורימון למטרות הגנה בחזית הלחימה בקייב עיר הולדתו. בעבר, כבר היה ב'רשימה השחורה' של בכירי רוסיה בשל דעותיו הנחרצות על כך שחצי האי קרים (שם נהג להתאמן) שייך לאוקראינה. גם אם הרוסים יגיעו כדי לחסל אותו ואת שאר חברי הפרלמנט שברשימתם, הוא יהיה מוכן ככל האפשר, על אף שאין לו ניסיון צבאי. יחד עם זאת, בלניוק מודה שאי אפשר להתעלם מהקטסטרופה המתרחשת בערים כמו מאריופול, חרסון, חארקוב ואחרות, שבהן עשרות אלפי אנשים מרותקים למרתפים מקפיאים ללא חשמל, תברואה בסיסית ועם מעט מזון ומים (שגם הם הולכים ואוזלים), שכן הערים הולכות והופכות לעיי חורבות.
"אחת הבעיות הגדולות ביותר שאנחנו מתמודדים איתן היא שהחיילים הרוסיים חוסמים מסדרונות הומניטריים במקומות רבים, כך שאנשים נותרים ללא מזון, ללא מים, ולמעשה מתים מרעב ומהתייבשות", הוא מספר בכאב. "זה כולל את כולם ללא יוצא מן הכלל, ממבוגרים ועד ילדים". למרבה הצער, האלוף האולימפי חווה את הטרגדיה גם במעגל הקרוב ביותר אליו. "חברי לשעבר לכיתה הכניס את אשתו למקלט, אך נהרג לאחר שחזר לקחת עוד כמה דברים מהבית. הוא מת יחד עם עוד שלושה בחורים צעירים, זה פשוט מצמרר", משחזר בלניוק, שמנסה למצוא נחמה בכך שהצליח להוציא את אמא שלו מקייב וכל הזמן מנסה גם להטמיע את התקווה לעתיד טוב יותר בארצו. "זה היה די קשה להיות איתה בסביבה כי היא אוהבת אותי ודואגת לי כל כך. אך זה היה נחוץ בשביל השקט הנפשי שלי, גם כדי להבטיח שהיא תשהה במקום בטוח יותר וגם כדי לאפשר לי לעשות את עבודתי כחבר פרלמנט, עבור בני ובנות מולדתי".
מדירת חדר בקייב לפרלמנט
בלניוק, נולד ב-24 בינואר 1991, השנה שבה הכריזה אוקראינה על עצמאות מברית המועצות. שלוש שנים לאחר מכן מת אביו הרואנדי במלחמת האזרחים במדינה בקרבות בין שבטי ההוטו והטוטסי, לאחר שמטוסו הופל, והותיר אותו בידי סבתו ואימו האוקראיניות בדירת חדר בקייב.
ילדותו הקשה לא שברה את רוחו והוא ביסס עצמו כספורטאי מצליח ביותר (החל להתאמן בגיל 9), כשעל צווארו שלוש מדליות זהב מאליפות אירופה ועוד שתיים מוזהבות מאליפות העולם. בשנת 2019 הוא נבחר כחבר בית המחוקקים באוקראינה, כחבר מפלגת 'משרת העם' (Servant of the People) שנוסדה על ידי לא אחר מאשר נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.
אגב, המקרה של בלניוק מיוחד – בניגוד למרבית הספורטאים-פוליטיקאים, שפנו לפוליטיקה אחרי שהעפילו לפסגות ספורטיביות, הוא זכה בזהב האולימפי בעודו מכהן כחבר 'ראדה', הפרלמנט האוקראיני.
עבור בלניוק, להיות משרת העם פירושו להישאר בקייב - יהיו ההשלכות אשר יהיו. "הרוסים רוצים להרוג את הנשיא וחברי פרלמנט מסוימים, כי הם רוצים למנות 'בובה' שתמלא אחר פקודותיהם. אבל אני מקייב, אמנם יש לי חברים מאומנויות הלחימה או ההיאבקות שבחרו לעזוב לחלקים בטוחים יותר במדינה, אך אני לא מתכוון ללכת לשום מקום, וגם לא הנשיא זלנסקי", מבהיר המתאבק ומדגיש כי אין שום מקום להקביל בין הזירה הספורטיבית לבין זו של המציאות הכאובה והמדממת. "בספורט אין חשש למוות בלתי צפוי או מצב שבו עלולים לאבד את כל בני המשפחה ואת כל הרכוש".
עם אקדח במשרד. "אני לא מתכוון ללכת לשום מקום"
בזמן שהוא ממתין לסערה המתקרבת אל עיר הבירה, בלניוק נחוש להשתמש בפופולריות שלו ברחבי מזרח אירופה כדי להשפיע, גם אם זה נראה בלתי אפשרי, על הלבבות והמוחות ברוסיה. "זה מאוד מאתגר כי זה באמת מרגיש שהחברה הרוסית שטופת מוח. התסכול הזה מתגבר גם בשל היעדר ספורטאי עילית רוסים המתבטאים נגד הפלישה - או שיש שתיקה או שיש תמיכה גורפת בפוטין ואנשיו, הזורעים הרס בערים שלנו באוקראינה", הוא מציין.
בשל העירוב הלאומי באוקראינה, קרה שנרשמו בה מספר מקרים של גזענות. הזמרת האפרו-אוקראינית גאיטנה, שנבחרה לייצג את אוקראינה באירוויזיון 2012, הותקפה מילולית על בסיס צבע עורה. בלניוק גם כן חווה לא פעם אירועי גזענות לא נעימים. זה התחיל בבית הספר, המשיך כשנכנס לשדה הפוליטי והופיע אפילו כשחזר לארצו כגיבור לאומי עם הזהב האולימפי מטוקיו. כנופיית צעירים מקומית התעמתה איתו, קרה לעברו 'לך לאפריקה' וכינתה אותו 'קוף שחור' ו'ניגר'.
התעמולה הרוסית מנסה לומר שאנשים באוקראינה הם גזענים, ושאנשים שחורים מוטרדים ועוברים התעללות על בסיס צבע עורם במדינה. אך בלניוק מבהיר כי אין בכך שמץ של אמת והדוגמה הטובה ביותר לכך היא שנבחר כחבר פרלמנט והתאפשר לו להגשים את כל חלומותיו. "אני לא רואה בזה גזענות, זו בורות של אנשים", אמר בלניוק. "גם אם קורה שיש אמירה גזענית, יש להוקיע ולגנות אותה מיידית". גם נשיא אוקראינה זלנסקי התייחס למקרה וצייץ בטוויטר באותם ימים כי בלניוק הוא "אחד מבניה הראויים ביותר של אוקראינה", וקרא למשטרה להתערב כדי למנוע התעללות גזעית או שנאת זרים לא מקובלת שכזו.
"לא אבגוד באוקראינה"
בלניוק משבח את הוועד האולימפי הבינלאומי על החלת סנקציות ספורטיביות ואומר שגם חברות עסקיות אחרות שנסוגו מרוסיה ראויות למילה טובה. יחד עם זאת, הוא מתעקש שהמערב צריך לעשות יותר כדי להציל את אוקראינה מהרס ומוות גדולים עוד יותר. בין היתר, מציע בלניוק לאסור על רוסיה לטוס בשמי אוקראינה כדי למנוע ממנה להפציץ ערים מהאוויר - אחרת עוד אלפי אזרחים וילדים חפים מפשע ימותו.
"למרבה הצער, זה לא נעשה כי כולם מפחדים ממלחמת עולם שלישית. פוטין הוא טרוריסט שמנסה להפחיד את שאר העולם בנשק גרעיני. ואם פוטין לא ייעצר עכשיו, מה הולך לקרות אחר כך? מה אם הוא רוצה לכבוש גם את המדינות הבלטיות, כי מבחינתו הן שייכות לברית המועצות ולאימפריה הרוסית? מה אז? כשהתכוננתי לאולימפיאדה, חשבתי שזו התקופה הקשה בחיי כי הייתי צריך לשלב עבודה בפרלמנט עם אימונים לאולימפיאדה בטוקיו, אותם הימים הם כלום ושום דבר לעומת מה שקורה כיום במדינה. עם זאת, אנחנו מוכנים ב-100% ונעשה הכל כדי להכין את העיר למתקפה אפשרית כדי שתוכל לשרוד. כי זו העיר שלנו - והמדינה שלנו. אני מחשיב את עצמי 100% אוקראיני, כל האנשים שתמכו והאמינו בי הם אוקראינים. אני לא אבגוד בהם".
