האזינו לתוכנית המלאה
"אם אני מסתכל על ההישגים של נבחרת הנשים, זה בלתי נמנע להגיד שאנחנו מכוונים לזהב בפריז 2024. הנבחרת שלנו היא הטובה בעולם, והתנאים שצפויים במארסיי – שם יתקיימו השיוטים האולימפיים – דומים לים שלנו".
האזינו לפרקים הקודמים בתוכנית "ריפליי":
בראיון בלעדי לתוכנית הספורט "ריפליי" ב־ynet radio, מסמן המדליסט האולימפי מבייג'ינג, שחר צוברי, את היעד הגבוה ביותר בעוד שנה וחצי – הפעם כמאמן. נבחרת הנשים שלו מציגה עומק איכותי של שש שייטות מהטופ העולמי שמתמודדות על הכרטיס לצרפת – ויש לו את כל הסיבות לחלום הכי רחוק.
צוברי, איך זה להיות מאמן נבחרת – ועוד של הנשים?
"זה מעבר מסוליסט שחושב רק על עצמו ואיך הוא מקדם רק את מה שהוא רוצה לעשות. כמאמן נבחרת אתה עובד בשביל הקבוצה. אני סוגר דירה בנפרד עם עוזר המאמן, המנהל המקצועי וגל פרידמן, מאמן נבחרת הגברים. כל הזמן דואג לעשות את ההפרדה הזאת. אין לנו באמת חדר הלבשה, גם הגברים וגם הנשים מתלבשים ככה במרינה עם מגבת. מאוד נזהר עם זה, ואני באמת מרגיש שזה מייצר איזשהו ריחוק לפעמים. הגבול הזה הוא מאוד דק. בייחוד בענף שאנחנו כל הזמן אחד עם השנייה. אנחנו הרבה בחו''ל, ובזכות זה שיש נבחרת כל כך גדולה, אז יש להן אחת את השנייה והן יכולות לשתף. בעניינים מקצועיים אני לא מתפשר. כל הזמן לומד איך להיות יותר רגיש".
שיחקתם אותה בתחרות האחרונה באיים הקנריים עם פודיום היסטורי.
"וזו תחרות שאליה הגיע כל הטופ. אם באליפות העולם היו כמעט מאה גולשות שמתוכן היה לנו ארבע נציגות בעשירייה, אז בלנזרוטה לקחנו את כל המקומות בפודיום".
יש תחרות בריאה בין שש נשים על הכרטיס למארסיי.
"הכל פתוח, אני מאוד אוהב את זה. המבחנים מסתיימים בפברואר 2024, אז יש מספיק זמן לקחת אוויר ולעלות חזרה. יש חמש־שש בנות מועמדות לקחת את הכרטיס. בזכות התחרותיות הזאת ואם מנהלים את זה נכון אז יכולה להגיע ספורטאית שהיא ווינרית ויודעת לעמוד במצבי לחץ".
3 צפייה בגלריה
"המדינה שלנו היא מדינת קיץ, יש לנו יתרון מובהק בגילי נוער". שחר צוברי
(צילום: אורן אהרוני)
כמה ידע יש לנו על דגם הפויול ואיך אנחנו מול העולם?
"המדינה שלנו היא מדינת קיץ – המועדונים, המבנה הארגוני של הספורט – יש לנו יתרון מובהק בגילי נוער. נקודת התורפה היא במעבר לבוגרים. יש לנו אמנם יתרון על האירופאים שעובדים בצורה מאוד מפוזרת, לא מאורגנת. אין להם מועדונים, אין את החיבוק החם הזה. ואז כשספורטאי מביא קצת הישגים בחו"ל אז מסמנים אותו, לוקחים אותו ומחכה לו מערכת משומנת היטב. פה אחרי שנמצאים בחממה, הספורטאי יוצא לעולם האמיתי וחוטף כאפה. אני עם המשקל הנמוך שלי, לא הייתי מסתדר עם הדגם הזה. צריכים לשקול 90 ק"ג".
"לגלוש טוב יותר מהבנים"
אז יש שייטות שצריכות לעלות במשקל.
"הן מבינות את זה לבד, הן רואות מה קורה בעולם. נשים צריכות להיות באזור ה־70 ק"ג, חלקן בדיאטת השמנה. אין ברירה, זה חלק מההקרבה. יש כאלו שפרשו, ויש למשל את שחר טיבי שכבר שטה ב־470 בגמר בטוקיו ועברה לפה. בקטע הטכני זה ענף אחר לגמרי. חד־משמעית אנחנו בטופ העולמי. אבל כמו שאתה אומר, בגלל שזה דגם די חדש, אסור לנו לרגע להוריד את הרגל מהגז".
מעניינים אותי היחסים בינך לבין גל פרידמן. איך פתאום שני יריבים גדולים משתפים פעולה?
"מאז שאני ילד יש לנו מערכת יחסים של כבוד. יש לי המון הערכה לגל ואני מרגיש שהוא מעריך גם אותי. אני וגל אנשים מאוד תחרותיים, אבל ההצלחה של גל היא ההצלחה של השייט הישראלי – וזה מה שאני רואה לנגד עיניי".
3 צפייה בגלריה
"חלק מהשייטות בדיאטת השמנה. אין ברירה, זה חלק מההקרבה. יש כאלו שפרשו". שחר צוברי
(צילום: טל שחר)
עם יד על הלב, אם תראה נציג של נבחרת הגברים על הפודיום ולא של נבחרת הנשים, איך תרגיש?
"כן, זה יצבוט. כשאתה לא עובד עם מישהו ויש דם רע ואתם בנתק, והוא מצליח ואתה לא, אז זה צובט בקטע לא טוב. ברגע שכן יש שיתוף פעולה ואתה מרגיש חלק, גם אם זה פסיק, הצביטה הזאת גורמת לי לפחות להגיד 'אוקיי, אני גם יכול להיות שם, אנחנו יכולים להשתפר. קחו דוגמה מגל או מהספורטאי שהצליח ובואו נתקדם'. תמיד אני אומר לבנות שאנחנו צריכים לגלוש יותר טוב מהבנים. אז כאילו אני מחפש את התחרות דווקא בדברים הקטנים".
"הפסקנו עם הפוליטיקות"
מרווק מבוקש הפכת לאבא לשתי בנות, שנמצא רוב השנה בחו"ל.
"בצעירותי ניצלתי את החופש הזה כדי לראות כמה שיותר עולם וליהנות כמה שיותר, עכשיו אני מאוד־מאוד עסוק. גם בחיי המשפחה, גם בקריירה, לשלב את שניהם זה לא פשוט. הכל שונה".
השייט הישראלי יכול לחזור לקדמת הבמה?
"חד־משמעית כן. יש צוות באיגוד השייט שעושה דברים מאוד טובים. רואים את זה ומבינים שצריך להפסיק להתעסק בפוליטיקה קטנה ולהגיע לקדמת הבמה, וזה קורה".
