הרגע שסימל אולי יותר מכל את העובדה שמילאנו עלתה אמש (שלישי) לפרקט בהיכל מנורה מבטחים כשהראש שלה כנראה במקום אחר הגיע דקה וחצי בלבד בתוך ההתמודדות, כשבמצב של 0:4 בלבד לטובת מכבי תל אביב, אטורה מסינה לקח פסק זמן בהול. המאמן האיטלקי הבין במהירות את המצב המנטלי, וגם הפיזי, בו נתונים שחקניו, וניסה איכשהו להציל את המצב.
זה לא עבד, גם כשהאורחת עוד הצליחה לחזור לקראת סיום המחצית הראשונה, זה קרה בעיקר בעקבות חוסר ריכוז של הצהובים, וחמישייה רעה שהייתה על הפרקט באותם רגעים.
5 צפייה בגלריה
שוב דבר לא היה מקרי. שחקני מכבי ת"א חוגגים את הניצחון הגדול על מילאנו
(צילום: עוז מועלם)
5 צפייה בגלריה
מבחינה התקפית זה היה הערב שבמכבי ת"א ציפו סוף סוף לראות מכל השחקנים שהם צירפו בקיץ
(צילום: עוז מועלם)
בחצי השני ראו את ההבדלים ברעננות הסגלים של שתי הקבוצות. במילאנו יש שחקנים עם עבר מרשים באירופה כמו קייל היינס, סרחיו רודריגס, מלקולם דילייני ולואיג'י דאטומה, אלא שהארבעה כבר מזמן נמצאים בעשור הרביעי לחייהם, סוחבים לא מעט פציעות וקשה להם לשחק בקצב גבוה.
בתוכנית המשחק של אבי אבן עניין הקצב היה אחד המפתחות לניצחון, ולא סתם מכבי רצה בכל הזדמנות, גם אחרי שקיבלה סלים. למילאנו פשוט לא הייתה תשובה לזה.
קצב המשחק הוא דבר עליו אבן שם דגש רב מאז שהפך למאמן הקבוצה, והיה ניתן לראות זאת עוד קודם. אבל במשחק אתמול מכבי ת"א תחת אבן סוף סוף שמרה. בשלושת המשחקים הקודמים שלה ביורוליג היא ספגה 95.3 נקודות, ואילו מול מילאנו האלופה הישראלית הגבילה את יריבתה ל-58 נקודות בלבד. עולם אחר. זה מספר הנקודות הכי נמוך שספגה מכבי העונה ביורוליג, והשני הכי נמוך שלה בכל המסגרות (מכבי ראשל"צ קלעה נגדה 56 נקודות בליגה).
שום דבר כאן לא היה מקרי. מכבי הצליחה לגרום למילאנו לאבד 19 כדורים, קבוצה שאיבדה עד אתמול בממוצע 11.7 פעמים בלבד. לצד האיבודים, הסיפור הגדול היה הגנת השלוש של המארחת. אם במשחקיו הראשונים של אבן קבוצתו חטפה שלשות בסיטונאות, אתמול היא איפשרה למילאנו לקלוע רק 7 פעמים מחוץ לקשת ב-20 אחוזים. כששלושת הסקוררים הבולטים שלך, דבון הול (2 מ-9 לשלוש), פול דילייני (1 מ-7) ושאבון שילדס (1 מ-7), לא פוגעים, ככה אתה נראה.
מבחינה התקפית זה היה הערב שבמכבי ת"א ציפו סוף סוף לראות מכל השחקנים שהם צירפו בקיץ, והיו אמורים לתת את הטון. ג'יימס נאנלי המשיך את התקופה הטובה שלו מאז שיאניס ספרופולוס פוטר, ג'יילן ריינולדס נהנה מההגנה הרופסת של האיטלקים בצבע, ונראה לפתע כמו השחקן המצוין מהעונה הקודמת בבאיירן מינכן, קינן אוואנס היה יעיל כהרגלו, אבל ההפתעה הגדולה הייתה ללא ספק יפתח זיו.
הרכז הישראלי אכל הרבה מרור העונה, ישב בשקט בצד והמשיך לעבוד קשה. נגד מילאנו זה היה נראה כאילו הוא משחק עבור מכבי כבר שנים רבות, והזכיר לפרקים רכז ישראלי שמאלי אחר ששיחק אצל הצהובים - יוגב אוחיון (בימיו היפים). זיו רשם כמעט 19 דקות (הכי הרבה העונה עבורו ביורוליג), וסיים עם 6 נקודות ו-5 אסיסטים. כמות הנקודות אמנם לא מרשימה, אבל זה פחות צריך לעניין. זיו פשוט נראה כמו בעל הבית, לא פחד כששמות כמו דילייני ורודריגס שמרו עליו, סחט לא מעט עבירות ובעיקר הכתיב את הקצב.
מי זוכר בכלל שסקוטי ווילבקין היה באחד ממשחקיו היותר רעים העונה (3 נקודות ב-1 מ-9 מהשדה). וזה אולי עוד דבר גדול שאבן עשה מאז שהצטרף סופית, הוא נתן אמון בשחקנים כמו נאנלי, וויליאמס וריינולדס, שלא היה להם יותר מדי ביטחון בתקופת ספרופולוס, והם מראים זאת על המגרש.
סילוקן של הקבוצות הרוסיות מהיורוליג שיחק לטובת מכבי, שלפתע מצאה את עצמה בתוך השמינייה הראשונה אחרי שכבר הייתה עם רגל וחצי מחוץ לפלייאוף. אבן ושחקניו עדיין לא הבטיחו את מקומם בשלב הבא, אבל אם יציגו את אותה יכולת מול קבוצה גדולה נוספת, ריאל מדריד, שתגיע מחר אפילו עוד יותר עייפה וחבולה להיכל, אין סיבה שזה לא יספיק לניצחון.
בכלל, אם מסתכלים על כל הקבוצות שיהיו בפלייאוף, עם דגש על אלה להן יהיה יתרון ביתיות, או שהן במאבק עליו (ברצלונה, ריאל מדריד, אולימפיאקוס, מילאנו ואנאדולו אפס), למעט הקטלאנים והטורקים, מכבי ת"א יכולה להתמודד מול כל יריבה בצורה טובה ואולי אפילו להפתיע. אבל עוד חזון למועד, לפני כן היא צריכה לנצח את ריאל מחר.
