לפעמים נדמה שאנשים פועלים לפי קלישאות, ואחת הקלישאות היותר ידועות היא ''אתה לא מעריך משהו, עד שאתה מאבד אותו'' - מעין תחושה כזו, שלא משנה איזה תכשיט קיים ברשותנו, לא נעריך את השווי האמיתי שלו, את כל הטוב שבו, עד שנצטרך להיפרד ממנו.
קחו לדוגמה את גבי קניקובסקי – הקשר המוכשר של מכבי תל אביב יכול לחלוטין לשחק את תפקיד התכשיט בקלישאה המדוברת - הגיע לצהובים אי שם בנערים א', ומהרגע הראשון לא הפסיק להרשים – שמונה שערים בעונת הבכורה, שער במסגרת ליגת האלופות לנוער, דומיננטיות ומעורבות מוחלטת בקישור ההתקפי בליגת העל לנוער – וכל זה זיכה את הילד בהופעה אחת חסרת משמעות בקבוצה הבוגרת – הפסד לבני יהודה תל אביב בגביע הטוטו.
כמובן שלאף שחקן אין אינטרס להישאר בקבוצה בה הוא לא מרגיש רצוי, והתכשיט החל לדלג – תחילה, עונת השאלה בהפועל פתח תקווה, לאחר מכן נרכש ע''י הפועל עכו תמורת סכום מצחיק של 85,000 יורו. הקשר הצנום מרעננה לא הפסיק להרשים, ותשומת הלב מהמועדונים הגדולים לא איחרו להגיע – מכבי נתניה הייתה הראשונה להתנפל.
קניקובסקי מגיע לנתניה ולא מפסיק להרשים - את הקדנציה שלו שם הוא מסיים עם 92 הופעות, 15 שערים ו-19 בישולים, יכולת פנטסטית על המגרש, זימון בכורה לנבחרת הבוגרת והופעה בגמר הגביע.
בשלב הזה, מכבי תל אביב מבינה שהתכשיט שהצליחה ליצור ולפספס כל כך מהר, נוצץ יותר מכל רכש זר שהביאה לשירותיה, אך במדים צהובים אחרים. הצהובים רוכשים את הקשר בחזרה - בארבע שנים בלבד, תג המחיר של גבי קניקובסקי הוכפל כמעט פי 6 (!) – מכבי תל אביב מוותרת על תכשיטה תמורת 85,000 יורו בלבד, ורוכשת אותו בחזרה בחלוף ארבע שנים, שימו לב, תמורת חצי מיליון יורו.
יונתן כהן, מוחמד אבו פאני, שון וייסמן, שון גולדברג, עדן קארצב, מתן חוזז ואילון אלמוג הם רק חלק קטנטן מהרשימה הגדולה, של כל אותם התכשיטים תוצרת הקבוצות בהן גדלו, שנקלעו שוב ושוב לרוטינת ההשאלות של הכדורגל הישראלי, ועל חשבונם? הגיעו אין ספור זרים, שאת רובם, אנחנו אפילו לא זוכרים.
אין שבוע מדויק מהאחרון שעברנו כדי ללמוד על בשרנו, שתכשיטנו המקומיים עדיפים על הזרים הזמניים שמגיעים לכאן בהמון כסף - שבוע שבו הנבחרת הצעירה שלנו מסיימת כסגנית אלופת אירופה, מתמודדת מול נבחרות עם שחקנים פעילים בליגות הטובות בעולם ומשחקת עם אוסקר גלוך, סתיו למקין ואור ישראלוב – שלושה שחקנים שבניגוד לרוטינה המקובלת, נזרקו למים בקבוצה הבוגרת ופרעו שטרות מיד.
כבר שנים שהנושא הזה בוער בליבי – שגרת ההשאלות, לרוב, לא עושה דבר מלבד לעכב את התממשות הפוטנציאל של השחקנים המושאלים, מה שיוצר טעות נגררת – עיכוב פריצת השחקן בבוגרים, עיכוב יציאתו לאירופה ובסופו של דבר – עיכוב בתהליך השדרוג של הכדורגל הישראלי כולו. כולי תקווה, שהכדורגל הישראלי ימשיך בתהליך שהוא עובר, יפסיק לפחד, ילמד לתת זמן, סבלנות ובמה נכונה לחומר המקומי המוכשר וכך, רק נלך ונשתבח.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
