צפו: ארטיום דולגופיאט מדבר אחרי הזכייה באליפות אירופה
ספורטאים אולימפיים עולים לכותרות לרוב בשלושה אירועים מרכזיים: אליפות אירופה, אליפות העולם ואולימפיאדה. מיותר לציין כי למרות שהתחרויות הללו הן לרוב תחרויות מטרה ונקודות שיא בשנה, עונה של ספורטאי אולימפי מורכבת מעוד תחרויות רבות שלא זוכות להד תקשורתי גדול במיוחד.
במקרה של המתעמל בן ה־25 ארטיום דולגופיאט, כדאי להתעכב על הישגיו בשנה האחרונה, דווקא באותן תחרויות פחות מתוקשרות, כדי להבין עד כמה הפך לדומיננטי בענף שלו כיום.
בין זכייתו במדליית הזהב האולימפית, ועד לזכייה השנייה שלו באליפות אירופה אתמול, נערכו ארבע תחרויות במסגרת סבב גביע העולם במכשיר הקרקע - דולגופיאט השתתף בכולן וניצח בשלוש מתוכן. התוצאות הללו מציבות אותו במקום הראשון בדירוג העולמי ובפער ניכר מאוד מהיתר.
להוציא מעידה אחת בגביע העולם בקוטבוס - שם סיים שישי, ותחרות רעה אחת בסבב גביע האתגר לפני חודשיים - אז לא העפיל לגמר, לדולגופיאט הייתה שנה כמעט מושלמת - זהב אולימפי, שלושה ניצחונות בגביע העולם וכעת אליפות אירופה. בשקט ובצניעות האופיינים לו, דולגופיאט ממצב את עצמו כמניה הכי בטוחה בספורט הישראלי.
עליונות משמעותית
אליפות אירופה אתמול הייתה דוגמה טובה. למרות הכנה משובשת, שנמשכה שבועיים וחצי בלבד בגלל פציעה בכף הרגל שהעמידה את השתתפותו בתחרות בספק, דולגופיאט הציג תרגיל מצוין וחף מטעויות - והפגין עליונות משמעותית על פני שאר המתחרים. הפער בן 0.366 הנקודות, שבו הקדים את קריסטופר מסארוש ההונגרי שסיים שני, כמעט זהה לפער שבין המקום השני למקום החמישי. ממש ליגה משל עצמו.
נכון, ישנה כוכבית בוהקת מעל כל תחרויות התעמלות המכשירים בעת הזו, נוכח היעדרותה של המעצמה האירופית החזקה בענף - רוסיה. ברור כי אם מתעמל כמו ניקיטה נגורני, שזכה בארד בקרב-רב בטוקיו, היה מתייצב אתמול על המזרן במינכן - המשימה הייתה קשה יותר. ועדיין היריבים שדולגופיאט ניצח רחוקים מלהיות בשר תותחים. ניקולה ברטוליני האיטלקי הוא אלוף העולם המכהן במכשיר הקרקע, ג'ייק ג'ארמן הבריטי שסיים שלישי נחשב להבטחה גדולה בענף וייצא מהאליפות הזו גם עם שתי מדליות זהב מהתחרות הקבוצתית ומכשיר הקפיצות, אדם אסיל ואהמט אונדר הטורקיים זכו במדליות בקרב־רב והם חלק מנבחרת טורקית מצוינת שנמצאת בתנופה אדירה – ואפילו ריידרלי ספאטה הספרדי, שסיים שני אחרי דולגופיאט בטוקיו, השתתף באליפות וכלל לא צלח את המוקדמות.
אי של יציבות
דולגופיאט, וזה לא יחדש לאף אחד, הוא וירטואוז עם יכולות נדירות שלרוב מתחריו פשוט אין. הוא מבצע לרוב תרגילים בדרגת קושי כל כך גבוהה, שהוא יכול להרשות לעצמו כמה טעויות מינוריות. כך היה בטוקיו, אז דרגת הקושי הבדילה אותו מיריביו והעניקה לו את מדליית הזהב. אתמול, לעומת זאת, ככל הנראה בגלל ההכנה הלקויה והפציעה - הוא הוריד מעט בדרגת הקושי - אך בקור הרוח האופייני, שהקנה לו את הכינוי "אייסמן" בקרב חבריו, ביצע תרגיל נקי ומושלם בדיוק כפי שידע שיצטרך לעשות.
היכולת לספק פעם אחר פעם את הסחורה ולהוציא מהגוף שלו בדיוק את מה שהוא צריך בכמעט כל תחרות גדולה היא מדהימה. דווקא בענף שבו אתה נמדד על כל פרט קטן ביותר, ענף שבו תזוזה מינורית ולא רצונית של הגוף יכולה להפריד בין פודיום לאכזבה, דולגופיאט הוא אי של יציבות. בעבר ראינו מדליסטים אולימפיים ישראלים החווים דעיכה מסוימת ביכולת אחרי נפילת המתח של האולימפיאדה, או לחלופין לוקחים הפסקה ארוכה מהספורט, או אפילו פורשים סופית. אצל דולגופיאט לעומת זאת, נראה כי הזהב בטוקיו היה בסך הכול תחנה משמעותית אך ללא עצירה להורדת נוסעים, בדרך למה שהולכת ומתעצבת כקריירה הטובה ביותר של ספורטאי ישראלי אי פעם.
