גם מי שלא שמע קודם לכן על זיו אריה למד לדעת במי מדובר עוד בעונה שעברה, זאת אחרי שהקריא מכתב בראיון אחרי משחק והפך לדמות אהובה לחקיינים. אבל על זיו אריה צריך לדבר לא רק בהקשר של ראיונות ומשפטי קאלט אלא גם – ויותר נכון קודם כל – בזכות ההצלחה שלו בהפועל ירושלים. הצלחה שאמורה למקם אותו בצמרת טבלת המועמדים לתואר המאמן המצטיין של העונה (הסדירה).
מאמן העונה אמור להיות זה שהוציא מהקבוצה שלו הרבה יותר ממה שציפו ממנה, ובליגת העל אין המון מועמדים כאלה. את ליגת האלופות צריך לשים בצד, אנחנו מדברים פה על הליגה שלנו, ובהקשר הזה בלבד האלופה מכבי חיפה עומדת פלוס־מינוס בציפיות, לא מתעלה עליהן; אליניב ברדה יכול להיות מאמן העונה אם הפועל באר־שבע תישאר במאבק האליפות עד הסוף; זיו אריה הוא זה שלקח קבוצת תחתית, מועמדת לירידה על הנייר, ושם אותה בפלייאוף העליון.
חשוב לזכור את נקודת הפתיחה. הפועל ירושלים פתחה את העונה שעברה, הראשונה שלה בליגת העל, בלי להבקיע שער בחמשת המחזורים הראשונים. היא שרדה, אף שאת העונה הסדירה סיימה עם 23 נקודות בלבד. העונה, בדיוק שנה אחרי, עומד המאזן שלה על 36 נקודות עם משחק אחד פחות. אם תנצח את בני־ריינה בשבת, והגיוני שזה יקרה, המספר שיציג את השיפור יהיה עלייה של 70 אחוז במספר הנקודות מעונה סדירה אחת לבאה בתור.
גדול על הגדולות
המאמן הוא אינו הסיבה היחידה כמובן. לניהול של הפועל ירושלים, הכללי והמקצועי, יש חשיבות מכרעת – אבל אריה הוא הדמות המרכזית, מי שעומד בפרונט, לרע ובעיקר לטוב. הפועל ירושלים ניצחה העונה את מכבי והפועל ת"א בבלומפילד, הביסה את מכבי חיפה 0:3, השיגה ניצחון גם בדרבי מול בית"ר ירושלים. נכון, רוב הנקודות נאספו בסיבוב הראשון ואחר כך באה ירידה, אבל התוצאה הסופית ברורה – שנה וחצי מאז עלתה לליגת העל, הפועל ירושלים בפלייאוף העליון.
בעבר, בעיקר בליגה הלאומית, אריה היה מאמן שמשנה לא מעט ממשחק למשחק, בעיקר בהרכבים לא צפויים. העונה ההרכב של הפועל ירושלים היה יציב יותר. עם זאת, רעיונות המשחק השתנו משבוע לשבוע. ב־11 מהמשחקים שלה העונה הפועל ירושלים החזיקה בכדור יותר מהיריבה שלה. ב־14 משחקים פחות. תלוי מצב. הכדורגל היה גם מעט יותר מהיר מהעונה שעברה, אם כי העיקר נשאר בחלק האחורי. הפועל ירושלים ספגה 25 שערים בלבד, רק שער אחד פחות ממכבי חיפה.
חיילים אלמונים
לאריה בן ה־51 יש ניסיון רב עם שחקנים צעירים. הוא אימן במחלקת הצעירה של מכבי ת"א, כולל קבוצת הנוער וקבוצת הבת בית"ר ת"א/רמלה. והנה, אם מסתכלים על הסגל של הפועל ירושלים אי־אפשר למצוא שם אף שחקן שהגיע לגיל 30, אפילו לא אחד. השחקן הישראלי עם מספר הדקות הרב ביותר הוא הבלם נועם מלמוד בן ה־20, שהתקדם המון העונה.
שחקנים צעירים אחרים נמכרו באמצע העונה. מדובר קודם כל בקפטן גוני נאור, שעבר למכבי חיפה. נאור היה חשוב מאוד לקבוצה, זה שהכיר וגם יישם את עקרונות המשחק של אריה בצורה הברורה ביותר. כן, הגיעה נפילה לאחר שעזב, אבל הקבוצה עדיין בפלייאוף העליון והמועדון הרוויח לא מעט כסף. שחקן צעיר מוכשר נוסף, מחמוד סלמן, דווקא הלך לאיבוד ונמכר למכבי נתניה.
הם היו מהשמות המוכרים יותר של הקבוצה. אוהד כדורגל ישראלי ממוצע כנראה לא יצליח לדקלם את שמות רוב שחקני ההרכב המוביל של הפועל ירושלים. כנראה כן את זה של גיא בדש, שהפך לכוכב ההתקפה. אריה אימן את בדש בליגה הלאומית, בבית"ר ת"א/רמלה, וספק אם היה מגיע למספרים כאלה בליגת העל, תשעה שערים עד כה, ללא החיבור מחדש עם המאמן.
ארבע שנים בתפקיד
זיו אריה, תאמינו או לא, הוא המאמן שמחזיק במשרתו הכי הרבה זמן בליגה (אחריו נמצאים ברק בכר ורן בן־שמעון), מאז מאי 2019. אז הפועל ירושלים, עוד בשמה הקודם הפועל קטמון, הייתה בליגה הלאומית. החיבור בינו לבין הפועל ירושלים הוא בדיוק ההפך ממגמת השנים האחרונות בכדורגל הישראלי, הכוללת מעבר מאמנים ממקום למקום בלי זמן להטמעת רעיונות, ללא סבלנות.
אין כאן כוונה לומר שמדובר במאמן מושלם או פורץ דרך, כזה שייחטף בקרוב על ידי אחת הקבוצות העשירות בליגה, אלא להתייחס לעונה הנוכחית, שאותה תסיים הפועל ירושלים, בצדק, בפלייאוף העליון. הישג שבזכותו אריה יכול בקלות להיחשב למאמן העונה הסדירה.
