בהתאחדות לכדורגל לא אהבו את ההתנהלות של מאמן הנבחרת וילי רוטנשטיינר, דבר שיוביל כנראה לפרידה ממנו. איגוד הכדורסל נכנס לסכסוך עם מאמן הנבחרת הקודם עודד קטש, ועכשיו נמצא בסיבוב נוסף של חילופי מהלומות עם מינהלת הליגה. מאבקי כוח, אתם יודעים, להראות איזה גוף חזק יותר וקובע באמת. עכשיו אירה ויגדורצ'יק, כפי שכבר היה ברור זמן רב, הלכה לנבחרת ההתעמלות האמנותית של רוסיה אחרי שבאיגוד החליטו להיפרד ממנה.
כל מקרה לגופו, אבל אי אפשר להתעלם ממה שמקבלים כאשר מחברים את כל הגופים האלה יחד. העסקנות מחריבה את הספורט הישראלי. בלי מתקנים, תקציבים או תרבות ספורט, מה שנשאר לנו הוא ההון האנושי - האנשים שנותנים הכל ומוציאים את המקסימום מהמצב. אבל לא כולם מסוגלים להתמודד איתם: נדמה שברגע שאיש מקצוע מקבל את אור הזרקורים, הופך מצליח או מתוקשר מדי, יהיה מישהו אחר שאמור לעבוד לצדו שיקנא בחשיפה וינסה להוריד אותו.
אם מנקים את הכל, מקבלים אמת אחת פשוטה: ויגדורצ'יק היא מאמנת בטופ של הטופ העולמי בענף שלה. מה שעשתה בישראל הוא לא פחות מנס: לקחת ענף כמעט לא קיים ולייצר נבחרת שמאיימת על הפודיום בכל תחרות גדולה. רוסיה – אותה רוסיה שההתעמלות האמנותית שייכת לה בטאבו, שהיא חלק מהדנ"א הספורטיבי שלה ומתגאה בה – החליטה שלמרות כל המומחיות שיש אצלה ביד, היא זקוקה למישהי שפיתחה את האמנות שלה במזרח התיכון (עם שורשים רוסיים עמוקים, ברור). זה אומר הכל. המקבילה לכך? פנייה של נבחרת ברזיל בכדורגל לברק בכר שיאמן אותה. לא פחות ולא יותר.
אירה מוחצנת, לטוב ולרע, אבל היא נחושה ומסורה, והייתה מוכנה לעבור את המסע נגד כל הסיכויים כדי להביא את ההתעמלות האמנותית הישראלית למקום הכי גבוה שהיא יכולה. ובמקום לשמוע על זה בעשור האחרון, נניח, כל הזמן היה רעש סביבה, עד שכבר נמאס. למה לא ניתן לייצר בענפים המובילים כאן עשר דקות של שקט לעבוד?
ככל שהענף גדול יותר מבחינת חשיפה או מצליח יותר בזירה הבינלאומית, אנחנו בסכנה לשקוע למאבקים האלה. כמו שורת מקהלה שבה אף משתתף לא מסתפק בקולות רקע, אלא רץ לקדמת הבמה. תענוג לראות את איגוד הכדורמים מעניק לאורך זמן את המושכות למאמן היווני דימיטריס מברוטאס, שהקפיץ את נבחרת הנשים עשר מדרגות בבת אחת. אני לא זוכר ששמעתי אדם אחד שם לוקח לעצמו קרדיט או נכנס ראש בראש איתו. חבל שמדובר בחד קרן בספורט הישראלי.
לא חשוב מה הוביל לפרידה בין ויגדורצ'יק לאיגוד ההתעמלות. כל מה שאני יודע הוא שעוד ענף ישראלי הפסיד מאמנת ברמה הכי גבוהה שיש. מאמנת נפלאה, אחת הטובות בעולם, ואולי גם כזו שלא תמיד קל לנהל – עוזבת למקום אחר. היא הייתה אצלנו ביד ולא דרשה המון כדי להמשיך. רק שייתנו לה לעבוד.
