דורון ג'מצ'י | הרגע בו נשארנו על המפה
היו הרבה רגעים ישראלים ספורטיביים ענקיים. ספורטאים שלקחו מדליות באולימפיאדות, הגעתו של עומרי כספי ל-NBA, אבל אני חושב שעבורי - בטח מהתחום שבו גדלתי ובו אני גם עוסק - גביע אירופה הראשון של מכבי ת"א ב-1977 היה הרגע הגדול מכולם. משהו שנגע לא רק במדינת ישראל, אלא בכל היהודים ברחבי העולם.
אני זוכר עד היום את החגיגות שהיו אחרי המשחק. בתקופה הזאת יש רק ערוץ אחד בטלוויזיה, 100 אחוז רייטינג וכל אחד ראה את המשחק הזה. הניצחון חשוב, לא רק עבור מכבי ת"א, אלא לכל מדינת ישראל. בחרתי דווקא את האירוע הזה כי אני משווה אותו למה שקרה ביוון אחרי אליפות אירופה בכדורסל ב-1987.
6 צפייה בגלריה
משהו שנגע לא רק במדינת ישראל, אלא בכל היהודים ברחבי העולם. מיקי, מוטי וגביע אירופה של 1977
(צילום: ראובן שוורץ)
הייתי שם וראיתי מה האליפות עשתה ליוון, אחרי הזכייה שלה. האנשים באותו רגע התחברו לענף הזה. וכן, אי אפשר שלא להזכיר גם את מטבע הלשון הכל-כך מוכר וידוע של טל ברודי. אמירה שאנחנו גם היום כל הזמן חוזרים עליה, והיא בדיוק מסמלת את מה שקרה: "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה. לא רק בספורט, בהכל". זה מבטא את התחושות שלי לגבי האירוע הזה, וזה משתייך לעצמאות שלנו כמדינה.
נטע ריבקין | חצי חלום
האמת, מבחינתי הבחירה הכי פשוטה שיש. גם מאוד עדכנית. מדליית הזהב הבלתי נשכחת של לינוי אשרם בגמר הקרב-רב באולימפיאדת טוקיו. רגע שהיה עבורי חצי חלום. אני כל-כך הרבה שנים בהתעמלות האמנותית ולא חשבנו שדבר כזה יכול לקרות.
היה צפי למדליה, אבל הזהב בא בהפתעה. אגב, זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שלי שלא חוויתי כמתעמלת, אלא כפרשנית. גם מהמקום שלי ביציע, זה היה מרגש. גם כי לינוי היא ממשיכת הדרך וגם כי להיות הספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליית זהב - זה משהו. פסגת החלומות.
6 צפייה בגלריה
לא חשבנו שדבר כזה יכול לקרות, בטח לא כל-כך מהר. אשרם והזהב ההיסטורי בטוקיו
(צילום: רויטרס)
לינוי היא לא סתם עוד ספורטאית עבורי, אלא מישהי שגדלה לצידי. הרגשות היו אז, באולם בטוקיו, יותר חזקים מכל מילה שאגיד. היה הרבה מתח לקראת סוף הגמר וההישג בסוף היה מתוק. זה רגע שנחרט, לטעמי, אצל כולם.
וכמובן שזה רגע ישראלי טהור. כל בן אדם במדינה צפה ביום ההוא בלינוי. אירוע שנצרב בתודעה. אתה לא היית חייב להבין בענף כדי להתחבר להישג. ובאותו יום זו הייתה שמחה של עם שלם.
רן בן שמעון | אירוע מכונן למדינה
בגלל גילי המתקדם, האירוע הכי גדול בספורט הישראלי, לפחות עבורי, קשור דווקא לכדורסל ולא לכדורגל. לא רק בגלל ההישג עצמו, אלא בגלל מה שזה עשה למדינה.
אני מדבר כמובן על הניצחון 77:78 של מכבי ת"א על מובילג'ירגי וארזה בבלגרד - בגמר גביע אירופה לאלופות. חוויתי ניצחונות כשחקן וכמאמן, אבל עד היום אני זוכר גם את ההרגשה ההיא. את מה שזה עשה לי בלב. לא רק לי, לכולם.
6 צפייה בגלריה
עשה משהו בלב. ברודי ושער "ידיעות אחרונות" ביום שאחרי הניצחון הגדול בבלגרד
(צילום: יובל חן)
וזה קרה בגלל כל מה שהיה מסביב, בגלל התקופה. השידור הישיר בטלוויזיה, טל ברודי, העובדה שקבוצה ישראלית מניפה את הגביע. זוכר עד היום גם מה שזה עשה למשפחה ובעיקר לאבא שלי ז"ל. אירוע מכונן, בטח עבורי.
ענת דרייגור | תודה, חלוצות
רק בשנים האחרונות התוודעתי לאירוע הספורט הגדול, הנחבא והמרגש בעיניי. זה קרה בשלהי מלחמת השחרור - אנחנו כמדינה, משתתפים לראשונה באירוע ספורט בינלאומי ויוקרתי, אליפות אירופה לנשים בכדורסל שנערכה בהונגריה בשנת 1950.
הנבחרת נבנתה על בסיס אתלטיות מעולות, ללא תנאים והכנה מיטבית באימוני משחק הכדורסל. הן עולות על טיסת אל על ראשונה המטיסה משלחת ייצוגית רשמית של מדינת ישראל. מנצחות בטורניר את נבחרת הולנד ומפסידות לכל השאר.
6 צפייה בגלריה
הנבחרת הראשונה מישראל שהשתתפה בטורניר בינ"ל. נבחרת הנשים ב-1950
(צילום: היכל התהילה- כדורסל נשים)
כדורסלניות אלה, בנות ה 90-95 כיום, מספרות את החוויות של אירוע ספורט ענק עבורן ועבור המדינה שבדרך.
בזמן שנשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין, הוקיר הישגיהן ואירח אותן במשכנו, הן סיפרו על התרגשותן באליפות כאשר ההמנון הישראלי התנגן באולם, את תחושת הגאווה לשחק, למרות כל הפערים הפיזיים והמקצועיים, מול נבחרות נשים ממדינות אירופה, שבחלקן שיתפו פעולה עם רוע נאצי להשמידנו כיהודים.
הן סיכמו שעצם הנוכחות הספורטיבית באליפות אירופה היא הצלחה. זה היה הניצחון של כולנו והוא שווה המון. במיוחד ביום זה!
יותם הלפרין | העיר שהייתה זקוקה לאליפות
אני רוצה לבחור בשני אירועים מרכזיים, האירוע הראשון קרה באולימפיאדה האחרונה - בהפרש של שבוע. ניחשתם לבד, כשארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם זכו במדליית זהב אולימפית. ישראלי שיענוד מדליית זהב בענף ההתעמלות? וואו, משהו בלתי רגיל. זה אפילו לא היה על הפרק בעבר, ופתאום באולימפיאדה אחת יש לנו שתי מדליות, ועוד מזהב.
האירוע השני שאותו אני באמת חייב לציין, למרות שהוא קשור אליי באופן ישיר, זו האליפות הראשונה של הפועל ירושלים ב-2015. נכון, רציתם רגע גדול שהוא לא קשור אליי, אבל הוא באמת היה משמעותי מאוד עבורי.
העיר ירושלים הייתה זקוקה לאליפות הזאת. ירושלים כירושלים עוד לא הביאה עד אז צלחת, משהו שהיה חסר בענף הכדורסל בפרט ובספורט בכלל. היה לי את המזל להיות חלק מהדבר הזה. היה שם המון רגש. אני הכי זוכר את התגובות של אחרי, הגענו לביקור בבית הנשיא, והיה שם איזה אדם מבוגר, בן 80 בערך, שחיכה עד שאני אסיים לדבר. הוא הראה לי שמתחת לחולצה המכופתרת שלו יש את חולצת האליפות, ואמר לי בעיניים דומעות: 'חיכיתי לאליפות הזאת 40 שנה'. זה מאוד ריגש אותי".
גל פרידמן | דרמה גדולה - ומתוקה במיוחד
זה אמנם התרחש לאחרונה, אבל עבורי הרגע הספורטיבי הכי גדול - הוא שני רגעים.
האולימפיאדה האחרונה הייתה מיוחדת במינה, בעיקר שתי מדליות הזהב של ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם.
ארטיום היה נהדר בגמר וזכה בצדק, גם לינוי לא פחדה מהאחיות דינה וארינה אברינה והציגה הופעה אדירה - שבסיומה זכתה בזהב אחרי דרמה גדולה. כיף גדול.
פורסם לראשונה: 18:00, 04.05.22
