שעתיים לפני משחק מספר 5 בסדרה בין דנבר נאגטס ללוס אנג'לס לייקרס, עלה ג'מאל מארי למגרש כשאת ירך שמאל שלו עוטפת תחבושת ענקית. הוא מתח את השריר במשחק הקודם, שבדיעבד היה גם ההפסד היחיד של הנאגטס בסדרה, והצוות הרפואי התייסר בשאלה האם לתת לו לשחק.
פציעות כאלה לא תמיד מרגישות חמורות במיוחד, זו לא קריעת רצועה בברך, אבל הן מחלימות לאט, והכי מסוכן: הן עשויות להוביל לפציעות קשות הרבה יותר כמו קריעת גיד אכילס. זה מה שקרה בסדרת הגמר של 2019, כשקווין דוראנט, אז עם הווריורס כמובן, חזר מוקדם מדי ממתיחת ירך, וקרע את גיד האכילס. זו גם הסיבה שמילווקי איבדה את יאניס אנדטוקומבו בסיבוב הראשון, ואיתו גם את הפלייאוף.
5 צפייה בגלריה
ידע למה הוא רוצה לשחק. מארי חוגג עם החברים
(צילום: MATTHEW STOCKMAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
כל הבולטין הרפואי הזה נועד להסביר מדוע הנאגטס התייסרו לכל אורך יום משחק מספר 5 בשאלה האם לשתף את מארי, או יותר נכון האם לא. זה נשמע הגיוני. ביתרון 1:3, אם הנאגטס יצליחו לנצח בלעדיו, זה ייתן לו שבוע להחלים. ואם יפסידו, אז הוא לפחות יקבל עוד יומיים מנוחה עד משחק מספר 6. אבל כל הדיונים האלה עברו לגמרי מעל הראש של ג'מאל מארי.
הוא הגיע מוקדם, קיבל טיפול, עלה להתחמם, החליט שהוא מרגיש טוב מספיק והודיע לכולם שהוא, ורק הוא, יקבע אם הוא משחק. הוא קבע שהוא משחק. הרופאים ניסו להתווכח, מארי לא רצה לשמוע. הוא אולי קנדי מנומס, אבל ג'מאל מארי תמיד אומר את מה שהוא חושב ויש לו מערכת יחסים מיוחדת עם המאמן, מייק מאלון. הוא ישב עם המאמן ואמר שלא יסלח לעצמו אם יישב בחוץ במשחק כזה. אחרי שעות של מו"מ, קיבל מארי אישור לעלות למגרש. רופאי הנאגטס עצרו נשימה ל-48 דקות, לא רק מדאגה אמיתית למארי אלא כי ידעו את מי בדיוק יאשימו אם זה ייגמר כמו מקרה דוראנט.
מארי שיחק 40 דקות. קלע 32 נקודות. מסר 7 אסיסטים. דקה לסיום הוא קלע שלשה שהשוותה את המשחק. 4 שניות לסיום הוא הלך לצד שמאל, הצד הנגדי שלו, התרומם על הירך הכואבת, וקלע את הסל ששלח את האלופה לסיבוב השני בניצחון 1:4 שהיה הרבה הרבה יותר צמוד וקשה מכפי שאומרת התוצאה. שניים מארבעת הניצחונות של הנאגטס בסדרה היו סלי שנייה אחרונה, או כמעט, של מארי. מאלון חיבק אותו ומארי אמר לו בחיוך: "מזל ששיחקתי קואץ׳, אחרת אני לא יודע אם היינו מנצחים". הוא צודק, וזה נכון כבר הרבה מאוד זמן.
אולסטאר בלי הופעה באולסטאר
רק שבעה שחקנים בתולדות ה-NBA רשמו ממוצעים של לפחות 25 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק על פני לפחות 50 משחקי פלייאוף בקריירה. ג'מאל מארי הוא אחד מהם. האחרים? מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, ג'רי ווסט, סטף קארי, יאניס אנדטוקומבו וניקולה יוקיץ‘. מארי, 27, הוא אלוף NBA שבפלייאוף שעבר העמיד ממוצעים של 26.1 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-7.1 אסיסטים - מספרי MVP אם היה משחק בקבוצה שאין בה את יוקיץ'. הוא השחקן הרביעי שסיים סדרת גמר NBA עם ממוצעים של לפחות 20 נקודות ו-10 אסיסטים. האחרים? מג'יק ג'ונסון, מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס. הוא כבר עכשיו אחד השחקנים הטובים אי פעם בכל הקשור להתייצבות למשחק גדולים. זה אפילו לא ממש נתון לוויכוח.
ואחרי כל זה, ג'מאל מארי מעולם לא היה אולסטאר ומעולם לא נבחר לאף חמישיית NBA.
5 צפייה בגלריה
אוהדי דנבר יודעים מה יש להם ביד. תרתי משמע
(צילום: Isaiah J. Downing-USA TODAY Sports)
5 צפייה בגלריה
"אני לא צריך בחירה לאולסטאר רק כדי להיות מוכר כאחד השחקנים הטובים ביותר"
(צילום: Andrew Wevers-USA TODAY Sports)
"אני לא צריך בחירה לאולסטאר רק כדי להיות מוכר כאחד השחקנים הטובים ביותר בכל פעם שאני עולה על המגרש", אמר מארי לפני תחילת הפלייאוף, "זו לפחות צורת המחשבה שלי". היא נולדה מתוך פחד גדול שהקריירה שלו נגמרה לפני שלוש שנים. מארי, שנבחר בידי דנבר שביעי בדראפט 2016, קרע את גיד האכילס באפריל 2021 והחמיץ את הפלייאוף ואת כל העונה שאחרי. הוא לא רק חשש שלעולם לא יחזור לעצמו, הוא היה בטוח שדנבר עומדת להיפטר ממנו ובדרכו הישירה אפילו שאל את ראשי הקבוצה אם זה מה שעומד לקרות. "אני חושב שהדבר הגדול ביותר היה הפחד", אמר, "פחדתי לא להיות מי שאני רוצה להיות במגרש. זה רק גרם לי לעבוד קשה יותר".
הנאגטס נשארו נאמנים לו לחלוטין ומאז מארי רק מודה להם על המגרש. "אולי יש אנשים בתקשורת שלא מחזיקים ממני, אבל אני חושב שבהחלט יש לי את הכבוד של הקולגות. זה כל מה שחשוב. אם אני עולה למגרש והיריבות חוששות ממני, זה כל מה שצריך, לא אכפת לי מה אחרים אומרים". לא סביר שלא אכפת לו. שחקן NBA לא מפתח את התחרותיות שיש בג'מאל מארי בלי שיהיה אכפת לו מה כותבים עליו בעיתון, אבל אם מארי לא יגיד את האמת, מייק מאלון יעשה זאת בשבילו.
ביקור בביתו של ניקולה יוקיץ'
(צילום: זאב אברהמי)
"זה לא שהוא אנדרייטד במידה מסוימת", אמר מאלון, "הוא אנדרייטד. נקודה. הכי אנדרייטד בליגה. אני חושב שזה ברור ואני יודע שהוא משתמש בזה כזריקת מוטיבציה. האם אני חושב שג'מאל מארי הוא אולסטאר? כמובן. הוא הוכיח את זה שוב ושוב. הוא שחקן עילית. ככל שהרגע גדול יותר, כך הוא זורח יותר. מה שיכול אולי לאפשר לג'מאל לישון בשקט זו הידיעה שהוא עשה בפלייאוף דברים שחבר'ה שהיו אולסטאר לעולם לא יעשו".
הסיבה העיקרית בגללה ניקולה יוקיץ' הוא ה-MVP של הליגה היא שבלעדיו דנבר זו קבוצת פליייאין ואיתו היא אלופה ומועמדת לתואר נוסף. זה מדויק, אבל גם עושה עוול למארי. אומרים על יוקיץ' כי הוא שחקן העל היחיד שמשחק בלי עוד אולסטאר לידו. זה פשוט לא נכון, והג'וקר הסרבי יהיה הראשון לומר זאת.
פורסם לראשונה: 16:10, 03.05.24
