נבחרת ישראל בקפיצות ראווה ברכיבת סוסים הבטיחה היום (שישי) את מקומה במשחקים האולימפיים בפריז, אחרי שסיימה במקום הראשון בתחרות גביע האומות בפראג שבצ'כיה. הרוכבים הישראלים הציגו קפיצות ראווה ברמה גבוהה מאוד וסיימו את התחרות עם 9 נק' חובה. בכך, ישראל העפילה בענף זה בפעם השנייה ברציפות לאולימפיאדה.
הצמד המצטיין של הנבחרת היה אשלי בונד וסוסה דונטלו 141 שרשמו תחרות מושלמת ונקייה מפסילות. בתום הסיבוב הראשון (מתוך שניים), ישראל הובילה עם 4 נק' חובה, אחרי שבונד ודונטלו 141 ודניאל בלומן עם לדריאנו Z עשו מסלול מושלם.
בסיבוב השני והקובע ישראל רשמה הופעה מרשימה כשנוספו לה 5 נקודות חובה בלבד, ואילו יתר הנבחרות צברו כמות גבוהה בהרבה של נקודות. פולין והונגריה דורגו במקומות השני והשלישי.
ההישג הגדול של הנבחרת הישראלית בטוקיו היה שייך לאשלי בונד, שסיימה במקום ה-11 מתוך 30 רוכבים בגמר תחרות קפיצות הראווה. בטוקיו זו הייתה הפעם הראשונה שבה ייצגו את ישראל ספורטאים בענף הרכיבה על סוסים. מלבד בונד, השתתפו במוקדמות גם טדי ולוק שסיים במקום ה-42 ולא העפיל לגמר, ואלברטו משען שנפל מסוסו והודח.
3 צפייה בגלריה
מהבולטים ברוכבים הישראלים. בלומן
(צילום: תומס הולצבכר, עבור ההתאחדות הישראלית לרכיבת סוסים)
מה זה בעצם הענף הזה?
ענף הרכיבה, שנחשב לספורט אריסטוקרטי, נכלל כבר באולימפיאדה השנייה בפריז 1900. תחרויות הקפיצות היו הראשונות מבין ענפי הרכיבה שזכו לייצוג במשחקים האולימפיים. ב-1956 חוקי ההסגר הנוקשים של אוסטרליה מנעו ממלבורן לארח את תחרויות הרכיבה, שהתקיימו בשטוקהולם, כמעט חצי שנה לפני פתיחת המשחקים.
ענף הרכיבה נבדל מענפי הספורט האולימפיים האחרים משתי בחינות: ראשית, זהו ענף הספורט היחיד שנוטל בו חלק בעל חיים (חל איסור על השתתפותם של סוסים שטרם מלאו להם שבע שנים לפחות). שנית, על הגברים ועל הנשים חלים תנאים זהים, ומשום כך הם יכולים להתחרות אחד בשני באותו מקצה. לא אחת התמודדו רוכבות הן בתחרויות ליחידים והן בתחרויות הקבוצתיות, וחלקן אף זכו במדליות.
השערוריות לא פסחו גם על ענף זה. האחרונה התרחשה באולימפיאדת טוקיו. מאמנת נבחרת גרמניה בקרב חמש מודרני, קים רייזנר, הודחה לאחר שחבטה באגרופה בסוס שעליו רכבה אניקה שלוי, שזכתה בעבר באליפות העולם. המאמנת חבטה בסוס כיוון שזה לא קפץ מעל משוכות בתחרות.
