הדג מסריח מהראש. אריק ספולסטרה לא כזה גאון כמו שאומרים שהוא, וכנראה מיטיב למשוך בחוטים של להקת הנגרים שלו במיאמי היט.
משחק מס' 1. מיאמי הפסידה במשחק הראשון בפלייאין וניצחה בשני, כלומר, יכלה לעלות לפלייאוף ממקום 7 אבל עלתה ממקום 8. מולה מתייצבת מילווקי שנראתה חוזרת לעצמה לאחר הפציעה הממושכת של מידלטון, ובשילוב עם יאניס והולידיי, נראתה בלתי פגיעה.
רבע ראשון: לאב, שחקן שכבר קיבל שחרור מקליבלנד המתחדשת, והגיע למיאמי על תקן של גבוה מחליף, נכנס כביכול לסחוט עבירת תוקף מיאניס, אבל נעצר לפני שזה היה יכול להיות לגיטימי כנסיון לסחיטת עבירת תוקף. התוצאה הישירה? יאניס לא "נעצר" בהתנגשות עם לאב, אלא רק קיבל קצת תנועה סיבובית בדרך למעלה, ונפל על הגב והמרפק. התוצאה העקיפה? מיאמי הדיחה את מובילת הליגה כולה ובצורה משפילה, 4:1, כאשר יאניס על אזרחי בשני משחקים ונוכח-נפקד שבעיקר פוגע בקבוצתו בשלושת המשחקים שבהם הוא היה במדים.
סיבוב שני, מיאמי (8) נגד ניו יורק (5), מפגש המדיחות. מרשים ככל שיהיה, לא מגיעים למהלכים כאלו בלי להתאמן עליהם, אבל המזל הולך עם הטובים. ומה שתעשה באימון (מול יריבות אפשריות בפלייאוף, בעוד מס' שבועות) יכול בהחלט להפוך מכשול בלתי עביר לכאורה, לגן ילדים בשכונת מגוריך, עם כל האמהות והעגלות.
ג'וליוס רנדל היה הכוכב של הניקס בצבע בעונות האחרונות. לקראת סוף הליגה הסדירה, מיאמי התאמנה עליו. במשחק בין הקבוצות, 29 למרץ ברבע שני, הירו החזיק אותו בצבע ואדבאיו נכנס מתחתיו כשרנדל קפץ לריבאונד. הפציעה לא הייתה חמורה, אבל אדבאיו לא נראה כאילו שהוא עולה לריבאונד, אלא סתם קפץ ככה שהרגל שלו כאילו במקרה נכנסה מתחת לרנדל. במהלך הסיבוב הראשון, רנדל החמיר את הפציעה כשנפל על הרגל של קאריס לוורט מקליבלנד, ושוב, המזל הלך עם הטובים. ניו יורק, בעצמה חבורת נגרים, ניזונה ממזל בעצמה, וקליבלנד עם דונובן מיצ'ל על קביים היתה יריבה הרבה פחות מפחידה ונכנעה לה ב-5 משחקים. כמה נוח, למרות יתרון הביתיות מול הניקס. וכך נפגשו להן "קוטלות הענקים" בסיבוב השני, ובו ניצחה כצפוי הקבוצה שהיטיבה לפצוע את הכוכבים של יריבותיה, ופה כאמור המזל הלך עם הטובים ורנדל שנפצע כאמור במרץ מול מיאמי, החמיר את הפציעה באפריל מול הקאבס וניגף במאי מול אותה מיאמי.
עם האוכל בא התיאבון. מיאמי התחילה להאמין בכישרון שלה לנצח יריבות עדיפות אף עייפות. עד שבוסטון התאוששה ממשחק מס' 7 וחזרה לשחק, התוצאה הייתה כבר 0:3 לטובת מיאמי, אבל אחרי יותר משבוע, העייפות המצטברת הפכה להיות מעט יותר שוויונית וגם הפציעה של גייב וינסנט (שהצטרף בכך לטיילר הירו) תרמה להתאוששות הבלתי צפויה של הסלטיקס. וב-3:3 ומשחק 7 בבוסטון, הסיכויים של מיאמי מעולם לא נראו כה קלושים. אז מה עושים? כבר במהלך הראשון של המשחק, וינסנט כביכול מנסה לסחוט, לא תאמינו, עבירת תוקף מטייטום, כוכב היריבה, וכמובן נופל עם הרגליים ישרות לגמרי. טייטום נוחת לא טוב על הקרסול של גייב והופך לזומבי להמשך המשחק שהופך להיות חד צדדי, כמעט כמו כל הסדרה נגד מילווקי.
יופי, הגענו לגמר הכללי, מול דנבר של יוקיץ'. אבל אחרי שדנבר החזירו לעצמם את יתרון הביתיות, במשחק מס' 4 במיאמי, רבע ראשון, סטרוס לא באמת ניסה לקחת את הריבאונד מיוקיץ', רק להיכנס מתחתיו ולצפות שמשהו טוב יקרה. יוקיץ' אכן נפצע במהלך אבל לא בצורה משמעותית. התרומה שלו הייתה פחותה לעומת המשחק הקודם, אבל התוצאה נותרה בעינה. מיאמי מפגרים 3:1 ובלי מאמץ מלחמתי מוגבר ילכו שוב הביתה בידיים ריקות, בדיוק כמו לפני 3 שנים בבועה.
מסקנה: נגרים יכולים לנצח במשחק כדורסל. אחרי ככלות הכל, הם יודעים בדיוק איפה נקודות התורפה של הרגליים של כל הרהיטים שהם עובדים עליהם. כל ארבעת הגבוהים המשמעותיים ביותר, בכל סדרה מולם, נהנו מיחס מיוחד לאח"מים. יאניס, רנדל, טייטום ויוקיץ', יבדל לחיים ארוכים וטובים יותר משאר הקורבנות. ואם למיאמי חסר עוזר מאמן, שמעתי שמני פקיאו פרש לאחרונה מזירת האגרוף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
