יש משהו בציפייה הישראלית הזו כל הזמן לרחמים. לתמיכה או חיזוקים. להרגשה הזו שהנה, הם בעד היהודים. אין אנטישמיות אולי? אנחנו אהובים? כשביידן חירף את נפשו בנאום חוצה עולם, מדינת ישראל עמדה ומחאה כפיים, ואף מחתה דמעה. נשיא ארצות הברית הגדולה איתנו! "עם ישראל חי, אתם לא לבד, כל עוד ארה"ב כאן אתם לא תהיו לבד!" אז ההתרגשות הייתה גדולה למרות שבינינו, כל אדם שהיה נשיא ארצות הברית היה אומר את אותן מילים. ארה"ב הרי צריכה את ישראל כמדינה החזקה במזרח התיכון. אז למה התרגשנו למרות שאנחנו יודעים מה אינטרס ארה"ב? כי אנחנו מחפשים את התמיכה הפומבית.
ובשבועיים האחרונים עיני מדינת ישראל היו נשואות אל עבר הספורט העולמי. איזו קבוצה/ליגה תקיים דקת דומיה? מי תזכיר את נרצחי הקיבוצים ופשעי החמאס? קיווינו, והתאכזבנו. אופ״א, הגוף המנהל את הכדורגל האירופי, לא פירסם גינוי רשמי. גם הליגה הגדולה בעולם, הפרמייר-ליג. אולי זה היה ידוע מראש.
בהודעת ההתאחדות האנגלית נכתב באופן מחפיר: "נזכור את חיי החפים מפשע באירועים המזעזעים בישראל ופלסטין". למשחק הידידות בין אנגליה לאוסטרליה הנבחרות עלו עם סרטים שחורים ונערכה דקת דומיה, אך לא הועבר מסר שגינה את הטרור של החמאס. במשחק הפנטזי של הליגה ביקשו ממשתמשים ישראלים למחוק את שמם אם המילה "ישראל" מוזכרת, כאשר ההוראה אליהם היתה להחליף שם באופן מיידי. מנגד, משתמשים בשם ״פרי פלסטין״ לא קיבלו שום הודעה כזו. טוטנהאם, שמזוהה עם היהודים, אסרה הכנסת דגלי ישראל למרות שלבעלים שלה קוראים דניאל לוי. באנפילד הורידו את השלט לזכר הנרצחים הישראלים. שלט ביציעי סטמפורד ברידג' של צ'לסי, שתלוי משנת 2015, הורד בגלל סימן המגן דוד שנמצא בו.
הצדיקים בסדום היו קריסטל פאלאס, שגינו באופן חד משמעי את מתקפת החמאס: "יותר מ-1,000 ישראלים, ובני אדם נוספים שביקרו מהעולם כולל מבריטניה, נרצחו או נחטפו על ידי טרוריסטים מהחמאס. כמועדון אנחנו מצטרפים לקולות הגינוי הכלל עולמי בעקבות מותם של כל החפים מפשע".
גם בספרד לא גינו את מתקפת הטרור הנוראית ושון וייסמן, שחקנה של גרנדה, נאלץ לא להגיע למשחק מול אוסאסונה שאוהדיה תמכו נחרצות בפלסטינים ואף איחלו מוות לישראלי. סלטיק, קבוצתו של ליאל עבדה, לא הצליחה להתמודד עם אלפי האוהדים שתמכו בפלסטינים ותלו שלטי ודגלי פלסטין ביציעים. כוכבים כמו מוחמד סלאח פרסמו הודעת תמיכה בתושבי עזה.
בליגה הגרמנית דווקא הביעו הזדהות עם ישראל, וגינו שחקנים כמו מזראווי ואל גאזי שמחו נגד הישראלים. בין היתר הופתענו גם מכוכבים כמו המתאגרף פלויד מייוות'ר, שהטיס עם מטוסו הפרטי סיוע לצה״ל ולתושבי עוטף עזה. נושאי הדגל בהסברה הישראלית היו הכוכבים הגדולים שלנו, כמו דני אבדיה, מנור סולומון, ערן זהבי, וייסמן ועוד.
אז שוב התאכזבנו, למה בכלל ציפינו? הרי אנחנו לא יכולים לצפות שיאהבו אותנו, או יתמכו בנו. הכסף הקטארי והסעודי חשוב הרבה יותרֿ, ואף אחד לא רוצה להרגיז אותם. ובעצם, כך או כך אנחנו לא עם אהוב, לא נהיה עם אהוב ולא צריכים לצפות לכך. ישראל היא טיפה בים הערבי של המזרח התיכון והישרדותה לנצח תהיה תלויה בכוחה הנפשי, הפיזי וההיסטורי.
אנחנו בכוחות עצמנו, וכך נישאר. אל תצפו לגינויים, אל תתאכזבו מחוסר תמיכה. אבל תזכרו שלנצח - עם ישראל חי.
*אדיר ראובן הוא מייסד פודקאסט בק טו בק
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
