סקיפ בייליס, פרשן הספורט הבכיר של פוקס, ידוע בביקורת המוגזמת שלו על לברון ג'יימס. אפשר לומר שהוא עשה מזה קריירה, להיות בין היחידים שמתנגחים באופן קבוע בסופרסטאר - לא משנה אם הרגע זכה באליפות דומיננטית או סתם הפסיד במשחק לא חשוב. איפה שלברון נמצא, על הפרקט או מחוצה, בייליס בעקבותיו עם ביקורת ארסית. ועכשיו גם ראסל ווסטברוק, שעבר ללייקרס בטרייד ענק, חוטף.
"זה יהיה אסון עבור לברון ג'יימס, אני אוהב את כל המהלכים שהלייקרס עשו בקיץ - חוץ מווסטברוק", עקץ בייליס והסביר: "ראס יחשוב שזו הקבוצה שלו, ולא של לברון. הוא יהפוך לרכז ולמחליט העיקרי, לברון יסבול מזה. לקווין דוראנט נמאס מזה ולכן עזב את אוקלהומה סיטי, זה נכשל גם עם פול ג'ורג', ג'יימס הארדן ובראדלי ביל".
בייליס לא עצר שם, בהמשך הוא ביקר את יכולת הקליעה המפוקפקת של השניים, בעיקר של ווסטברוק וכינה אותו ווסט-בריק (לבנה). "כרגע יש לך קו אחורי שלא מסוגל לקלוע: ווסטברוק היה זוועתי בעונה שעברה מהשלוש ומקו העונשין, וללברון יש 34.5 אחוזים מהשלוש בקריירה", הסביר הפרשן. "ראס אמנם רושם ממוצעי טריפל דאבל בשנים האחרונות וייכנס להיכל התהילה בפעם הראשונה, אבל אני לא רוצה אותו בקבוצה שלי, לכן זו הקבוצה הרביעית שלו בארבע שנים"
בייליס, כהרגלו, לקח את זה צעד קדימה וטען שמדובר באחד המהלכים הכי מתוחכמים של לברון: "אם הוא יזכה באליפות עם ווסטברוק, אנשים יגידו: 'הוא עשה משהו שדוראנט, ג'ורג' והארדן לא הצליחו'. אם יפסיד באשמתו, יש לו את מי להאשים. הרי ה-GOAT (הטוב בכל הזמנים) זקוק ל-Scapegoat (שעיר לעזאזל), לא?".
הביקורת לגבי אחוזי הקליעה של השניים מוצדקת כמובן, אבל שימו לב לחבורת הקלעים שהלייקרס איגדו סביבם: וויין אלינגטון (42 אחוזים משלוש בעונה שעברה), כרמלו אנתוני (40.9), קנת' בייזמור (40.8), מאליק מונק (40.1) וקנדריק נאן (38.1). מצד שני, אף אחד מהם לא נחשב לשומר גדול, אישיו בעייתי עבור מאמן הגנתי כמו פרנק ווגל.
סקיפ בייליס נגד לברון ג'יימס
אוכל את הראס
למרות המספרים המטורפים בוושינגטון בעונה שעברה, ווסטברוק (32) חווה ירידה ובקושי הצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף. די בלתי נתפס לומר זאת על שחקן עם שורה סטטיסטית של 22.2 נקודות, 11.7 אסיסטים (ראשון בליגה) ו-11.5 ריבאונדים למשחק בעונה שעברה - פעם רביעית עם ממוצעי טריפל דאבל - אבל אי בחירתו לאולסטאר לראשונה מאז 2014 מספרת הכל.
זה מעניין שהלייקרס החליטו להמר עליו, במיוחד לאור הדיווחים שהסקורר של סקרמנטו, באדי הילד, היה על הכוונת וכמעט נחת בסטייפלס סנטר. אבל מסתבר שמישהו התערב ברגע האחרון ושינה את ההחלטה. קוראים לו לברון ג'יימס. "ווסטברוק זכה להעדפה בגלל שלברון חושב שהלייקרס צריכים פליימייקר נוסף", הסביר הפרשן הבכיר זאק לואו. "בעונתו ה-19 בליגה ורגע לפני יום הולדתו ה-37 בדצמבר, הוא רוצה שיורידו ממנו את העומס. אולי זו מחשבה נכונה".
אחרי עזיבתו של ראז'ון רונדו, איתו הלייקרס זכו באליפות כזכור, ג'יימס נאלץ לקחת באופן בלעדי את ניהול המשחק (7.8 אסיסטים למשחק בעונה הקודמת), אילוץ שפגע בשטף ההתקפה. מעבר לכך, אולי בהשראת החמישייה הפיזית והגדולה של מילווקי, הוספת ווסטברוק מבטיחה לקו האחורי גודל ואתלטיות. רק דמיינו מתפרצת שלו עם לברון ואנתוני דייויס, כשהשלושה דוהרים במהירות אדירה. מפחיד.
סימן שאלה נוסף קשור לאחוז השימוש העצום של ווסטברוק במשחקים, או לנטייה שלו להיות דומיננטי ולהשתלט כפי שבייליס הסביר. אחוז השימוש שלו בקריירה עומד על 32.51, שני רק למייקל ג'ורדן בכל הזמנים. לברון למשל חמישי עם 31.55 אחוזי שימוש. אצל דייויס, עוד שחקן סופר-דומיננטי, אחוזי השימוש בעונה שעברה עמדו על 29.2 - טופ 20 בליגה. איך השלושה יסתדרו? הרי אין ספק שווסטברוק יצטרך לקחת צעד אחורה, השאלה אם הוא בכלל מסוגל.
אבל שוב, על כל דבר שלילי אצל ווסטברוק יש גם חיובי. קחו לדוגמה את קצב המשחק: הוויזארדס, בעיקר בזכותו של הגארד, היו הקבוצה המהירה בליגה. והלייקרס? רק במקום ה-21. זה ייתן לקבוצה אופציות נוספות בהתקפה, יותר סלים קלים ויותר מתפרצות, הזכרנו מקודם את היכולת של ווסטברוק ולברון במעבר. בקיצור, משעמם לא יהיה.
מלו רוצה טבעת
ווסטברוק הוא לא הכוכב היחידי שהגיע הקיץ ללייקרס ורוצה לזכות באליפות ראשונה. כרמלו אנתוני ישתף פעולה לראשונה עם חברו הטוב מזה 20 שנה, לברון ג'יימס, זאת אחרי שנחלו הצלחה בנבחרת ארה"ב (אגב, השניים גם שיתפו פעולה עם ווסטברוק ודייויס בלונדון 2012). כרמלו כבר מילא בהצלחה תפקיד משני בקבוצת פלייאוף (פורטלנד) ואין לו בעיה לעלות מהספסל בעת הצורך. בעונה שעברה רשם 13.4 נקודות בממוצע ושיא קריירה באחוזים מהשלוש (40.9).
"אני חושב רק על אליפות, כולם יסכימו איתי שזה הדבר היחידי שחסר לי, נכון?", אמר אנתוני. "זה הדבר היחיד שמשאיר אותי ער בלילה, נותן לי מוטיבציה, וזה בגלל שאין לי את זה. אני רוצה את החוויה הזו". באוקלהומה סיטי וביוסטון הוא התקשה עם התפקיד החדש שלו וכמעט נפלט מהליגה, אבל אחרי שלקח הפסקה מהמשחק הוא המציא את עצמו מחדש בבלייזרס.
"הייתי חייב לבלוע את האגו, הייתי חייב לבלוע את הכבוד", הסביר כרמלו. "אבל גם השתמשתי בשני הדברים כדי לשמור על חדות ועל מוטיבציה. השלמתי עם זה, ולכן זה הסתדר בפורטלנד. זו הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שזזתי הצידה, אבל נהנתי מזה בסופו של דבר. מצאתי פעם נוספת את האהבה למשחק".
כרמלו גם דיבר על הקשר עם לברון ומה גרם לו לבוא ללוס אנג'לס: "ברון בא אליי ואמר, 'יו, הזמן הגיע. אני רוצה אותך, חייבים לגרום לזה לקרות'. הרבה אנשים חושבים שזה היה צריך לקרות מוקדם יותר, אבל צעדנו בשני נתיבים שונים בקריירה שלנו. אפשר להגיד שנסגר מעגל".
ביקורת נוספת שהלייקרס ספגו קשורה לגילים המתקדמים של הסגל, אחד המבוגרים בליגה: מלו בן 37, לברון, מארק גאסול וטרבור אריזה בני 36 ודווייט האוורד בן 35. ווסטברוק גם לא ילד (32). "לא אכפת לנו מזה, זה לא מעניין. אנחנו יוצרים את הנראטיב שלנו", דחה כרמלו את הטענות. "אני אוהב שאנשים מדברים על גיל, זה סיפור טוב. אנשים שוכחים שבסוף היום מדובר בכדורסל, צריך לדעת איך לשחק וצריך ניסיון. זה מה שאנחנו מביאים לשולחן".
