העונה הסדירה בליגת העל הסתיימה, רוב המשחקים מאחורינו, אך אפשר להיות בטוחים שכל הטוב עוד לפנינו - בצמרת ובתחתית העניינים עדיין פתוחים, ונראה כי אנחנו לקראת הכרעה דרמטית של אחת העונות המעניינות של השנים האחרונות. רגע לפני שהליגה מתחלקת לשניים, הגיע הזמן לטקס הענקת פרסים אלטרנטיבי, היכן שאין בסמכותו של בית הדין להתערב. תשכחו מהשחקן המצטיין, אכזבת השנה ומאמן העונה, ונחלק תעודות לאנשים שעשו, ועשו פחות, את שני הסיבובים הראשונים. כל אחד והסיפור שלו.
הכי "איזו שנה זאת?"
רוני לוי והצלחת הפועל חיפה
רוני לוי הגיע להפועל חיפה באמצע העונה שעברה כשהוא בנקודת שפל בקריירה. ממכבי חיפה ובית"ר ירושלים הוא פוטר אחרי כישלונות במוקדמות המפעלים האירופיים, ואת הפועל באר־שבע עזב על סעיף אסתטיקה. כל הנקודות הללו מתחברות לכדי קו ישר – ימיו של לוי במועדוני העילית של הכדורגל הישראלי הסתיימו. בהפועל חיפה, עם סגל פחות נוצץ מזה שהיה לרבים מקודמיו, לוי נותן ככל הנראה את עבודת האימון הטובה ביותר שלו מאז הקדנציה הראשונה במכבי חיפה. בקבוצות הקודמות הותיר הכדורגל העצור של לוי טעם חמוץ של חוסר מימוש, והוא נתפס כגורם מכביד ומסרס. הפועל חיפה, עם הציפיות הנמוכות והריאליות בהרבה, מתאימה ללוי כמו כפפה ומבליטה את המעלות במקום החסרונות שלו, בעיקר אלו הבין־אישיים.
קבלו נתון: 47 נקודות לרוני לוי בסיום העונה הסדירה, המאזן השני בטיבו של הפועל חיפה מאז האליפות ב-1999.
הכי "למה לא נולדת בישראל?"
מילסון
יכול היה להיות נחמד אם עבדולאי סק היה בן לאמא ישראלית, זה באמת יכול היה לעשות פלאים למרכז ההגנה של הנבחרת, אבל אם יש זר אחד בליגת העל שבאמת חבל שלא יעמוד לרשותו של אלון חזן ביום חמישי במשחק הגורלי מול איסלנד, זה השחקן של מכבי ת"א. לכאורה, הקישור ההתקפי זו העמדה הכי עמוסה של הכדורגל הישראלי. יש את מנור סולומון, וליאל עבדה, ואת ענאן חלאילי ואוסקר גלוך. אבל לא באמת, לא לגמרי, לא עכשיו לפחות. הראשון פצוע, השני לא שיחק בתקופה האחרונה מסיבות גרועות אפילו יותר, בשביל חלאילי המציאו את צד ימין וגלוך הכי טוב באמצע.
מילסון, והאופן שבו הוא מטריל את המגנים הימניים בליגת העל, מציע את הדבר שהכי חסר לנבחרת – יכולת אישית ברמה אירופית בכנף שמאל. כמה חבל שאנגולה, שמילסון רשום במפקד האוכלוסין שלה, לא מעריכה מספיק את התכשיט כדי למצוא לו מקום בהרכב. אולי אפשר למצוא איזה פתרון דיפלומטי?
קבלו נתון: מכבי ת"א בליגה עם מילסון - 16 ניצחונות, 2 תיקו, 0 הפסדים. בלעדיו: 3 ניצחונות, 3 תיקו, 2 הפסדים.
הכי "טוב שבאת"
גדי קינדה
ליאור קאסה אולי יצדיק יום אחד את הסכום הגדול ששילמה מכבי חיפה תמורתו ואולי לא, וזה בסדר גמור – הוא אופציה שנסחרת בבורסת הכישרונות של הכדורגל הישראלי, כזאת שמכבי חיפה יכולה להרשות לעצמה שתניב הפסדים. זה אולי יהיה לא נעים, אבל זה בדיוק מה שהתחרות עם מכבי ת"א מחייבת אותה – להיאבק על כל כדורגלן ישראלי צעיר שעושה קולות של שחקן. גדי קינדה, להבדיל, הוא כבר סיפור אחר. כאן מכבי חיפה לא יכולה הייתה להרשות לעצמה ליפול. במקרה הזה מה שהיה נזרק לפח זה הרבה יותר ממיליון יורו, אלא עונה שלמה. ללא צ'ארון שרי, שעזב ברוחו עוד לפני שעזב בגופו, קינדה היה חייב לספק למכבי חיפה את הניצוץ במרכז המגרש. זה בדיוק מה שהוא עושה.
קבלו נתון: גדי קינדה שווה 4 מיליון יורו ע"פ "טרנספרמרקט" – הישראלי היקר בליגה והרביעי הכי יקר בעולם.
הכי "לא לפגוש בסמטה חשוכה"
מריאנו בריירו
בתחילת כל משחק של הפועל באר-שבע מופעל מרעום הפצצה המתקתקת בגופו של בריירו, ומתחילה הספירה לאחור לקראת הפיצוץ. לפעמים, הערב נגמר לפני שעל הצג מופיע "00:00", ואז בריירו מצליח לסיים את המשחק לפני שהמשחק מסיים את בריירו. בשאר המקרים, בריירו מקבל כרטיס אדום. שלושה ישירים כאלו כבר חטף העונה, ושש בסך הכל בפחות משלוש עונות. לפעמים זו כניסה עם הרגל מעל לגובה הקרסול, לפעמים, ראה המשחק בשבוע שעבר מול הפועל חיפה, הוא אפילו לא זקוק לרגליים כדי לקבל כרטיס אדום. לעשות עבירה שתוביל להרחקה בעזרת הרגליים, זה כל אחד יכול. מה שעושה את בריירו לבריירו – הזהבי של ההרחקות, החלאילי של העבירות – זו השליטה המלאה בכל חלקי הגוף. מרפקים, ידיים – בריירו שולט בכל האלמנטים. הוא אלוף הקרב-רב של ליגת העל.
קבלו נתון: 3 אדומים העונה למריאנו בריירו, רק אחד פחות משיא כל הזמנים של אלמוג כהן בעונת 2019/20.
הכי "אתה נראה כמו אחי הקטן, אבל..."
עדי יונה
בבית"ר ירושלים יש שני שחקנים שראויים לתשומת הלב של הקבוצות הגדולות – ירדן שועה ועדי יונה. השאר – פלייאוף תחתון ביום טוב. בעוד שכל הסימנים מראים ששועה לא יישאר בעונה הבאה – הוא פחות מתאים לסגנון שמאפיין את אלמוג כהן, המנהל המקצועי החדש, שדוגל במשחק לחץ ואוהב שחקנים שעובדים קשה – השני מתאים בדיוק לדרישות. הוא קטן וצנום, נראה לפרקים כמו מקולי קאלקין עם נעלי פקקים, אבל הוא כולו כדורגל. בגיל 20 העתיד שלו מבטיח וההווה שלו כבר מקיים, אבל מוטב לאוהדי בית"ר שלא להיקשר. שנה, לכל היותר שנתיים, והוא לא פה.
קבלו נתון: עדי יונה בעונה שעברה - 24 משחקים (6 בהרכב), גול אחד. העונה: שיחק 25 (פתח ב-22) - כבש ,6 בישל 4.
הכי "מי אתה ומה עשית לתומר יוספי?"
תומר יוספי
הוא כבר בן 25, וזה לא הזמן בקריירה שבו שחקנים אמורים לחוות שינוי צורה כמו זה שחווה העונה הקשר של הפועל חיפה, אבל יוספי מודל 2024 נראה כמו תוצר של עסקה עם השטן. לך תדע מה הקשר הבוסרי של הפועל באר־שבע נתן בתמורה להפיכתו לשחקן שכובש בשני סיבובים אותה כמות שכבש בארבע שנים בטרנר. אפשר רק לקוות שזה לא היה יותר מדי. יוספי ורוני לוי הם לא אהבה ממבט ראשון. כשלוי אימן בבאר־שבע, יוספי יותר ישב מאשר עמד. גם בתחילת הדרך בהפועל חיפה יוספי פתח שש פעמים בלבד בהרכב, אחרי שהצטרף בינואר. השנה, כמספר עשר, כל חלקי הפאזל המפוזרים של יוספי – בעיטה חזקה ברגל שמאל, הצטרפות מקו שני – מתחברים לכדי תמונה של אחד הישראלים הטובים בליגה.
קבלו נתון: בעונתו השישית בליגה - 10 שערים, 4 בישולים. בכל 5 העונות הקודמות יחד הוא כבש 11 ובישל 6.
הכי "מה אתה עוד עושה פה?"
אלי לוי
אחת הרעות החולות של הכדורגל הישראלי היא היד הקלה על ההדק של בעלי הקבוצות. לפעמים נדמה שאי־אפשר לקבל את אות המנהל התקין בלי להוריד את הגרזן על מאמן אחד לפחות, ורצוי אפילו שניים, סתם כדי להרגיש שאתה חי. לכאורה, דבקותו של ג'קי בן־זקן במאמן שלו השנה, למרות הירידות והמורדות, ראויה למחמאות. הנה בעלים שלא מתרגש מכך שהקבוצה שלו השיגה נקודה אחת מתוך 21 אפשריות מאמצע דצמבר עד אמצע ינואר, שלא מתייאש למרות שנדמה כי לקחה משכנתה על בית מתחת לקו האדום.
אלא שמה שבכל מקום אחר יכול היה לעבור כאמונה עיוורת וראויה לשבח, משאיר באשדוד טעם לוואי קשה של אפאתיות. כשמחברים את הסגל החלש עם הקיפאון על הקווים, מתקבלת, הלכה למעשה, הסכמה שבשתיקה עם האפשרות לירידת ליגה. תמיד נטען נגד בן־זקן שהוא לא מייחס חשיבות גדולה להישגיות ועבורו האופרציה כולה היא לא יותר מאשר פלטפורמה לאקזיטים. עונת 2023/24 לא עושה הרבה כדי להפריך את זה.
קבלו נתון: אלי לוי ואשדוד עם 28% הצלחה בלבד – העונה השלישית הכי גרועה של הקבוצה ב-28 שנותיה בליגה.
נתונים: ירון משעל
פורסם לראשונה: 01:30, 18.03.24
