פעם בפרק זמן מסוים, הזמן לא קבוע, צפה בחדשות עוד ידיעה. עוד שם של שחקן פוטבול לשעבר שנמצא מת.
זאב בודד - המדור של זאב אברהמי
הסיבות לא ידועות. המשטרה מעריכה שמדובר בפגיעה עצמית. החברים נזכרים שהוא היה קצת משונה בזמן האחרון, מופנם, מתבודד, בקושי מדבר או מנסה ליצור קשר.
לפעמים אני זוכר במי מדובר: אם זה ג'וניור סיאו, כוכב הגנה מסן-דייגו וחבר היכל התהילה; או רשאן סלאם, הרץ האחורי מאוניברסיטת קולורדו שלא ממש מימש את עצמו במקצוענים; או דייב דיורסון שהשאיר פתק וכתב שלא עשה את זה לעצמו כדי שיוכלו לבדוק במעבדה כמה פוטבול דפק לו את הראש. לפעמים האלימות מתפרצת החוצה, כמו במקרה של אנתוני ארמסטרונג שרצח את הוריו או פיליפ אדאמס שרצח את המשפחה של הדוקטור שלו לפני שירה בעצמו.
פוטבול, וזו כבר לא הנחה אלא עובדה, הוא ספורט מגע אלים שהורס לשחקנים את הבריאות ואת החיים. העימותים התכופים בקווי העימות או בין תופסים לבין שחקני הגנה הם חבילה של זעזועי מוח שגורמים לשחקנים, בגיל די צעיר, לאנצפלופתיה כרונית טראומטית (CTE), מחלה שניתנת לאבחון רק אחרי המוות וגורמת לדיכאון, לאי-יכולת ליצור קשר ולקיים חיי משפחה, לחוסר יכולת לתפקד באופן יומיומי ולאובדנות.
בספטמבר האחרון המחלה הכתה, ככל הנראה, שוב.
"הכל זה ה-FBI"
סרג'יו בראון (35) ירד מהכותרות מיד כשפרש מפוטבול מקצועני ב-2016. הייתה לו קריירה קצרה שלא השאירה שום חותם אמיתי. הוא חזר לכותרות לפני חודשיים, לאחר שקרוב משפחה התקשר למשטרה והודיע כי בראון ואמו מירטל (73) נעדרים מזה יומיים. יממה לאחר מכן נמצאה גופתה של מירטל בנחל, מאה מטר מביתה במייווד, פרבר בן 23 אלף תושבים במערב שיקגו. המשטרה הודיעה כי היא חוקרת את המוות כרצח, לאחר שמצאה על הגופה סימני אלימות.
בחקירה העידו כמה מהשכנים כי בראון התנהג בצורה מאוד משונה ומוזרה בתקופה האחרונה, כולל פעם אחת שבה שרף את בגדיה של אמו. "הוא ממש לא היה עצמו בשבועות ובחודשים האחרונים", העידה אחת השכנות. "כשהגעתי לבית שלה לאחר שהודענו למשטרה שהיא נעדרת", סיפרה שילה סימונס, אחותה של מירטל, "שום דבר לא נראה כפי שהיה. בלגן עצום ולא נורמלי".
ב-19 בספטמבר העלה בראון ברשתות החברתיות סרטונים שבהם הוא הולך ומדבר ושר דברים מוזרים. הוא נשמע שם מצטט, לדוגמה, מ"מחפשים את נמו": "תמשיכי לשחות, תמשיכי לשחות". חשבון האינסטגרם גם היה משובץ בתמונות מהסרט. לפי המשטרה, הוא עשה זאת בזמן שהיה בעיירת הנופש המקסיקנית פלאייה דל כרמן.
בראון גם טען בקליפים שה-FBI חטף אותו פעמיים, ביקר אותו פעם אחת ביום השנה למותו של בוב מרלי, שהסיפור על מותה של אמו הוא פייק ניוז וכי היא שוהה בחופשה. "הכל זה ה-FBI, הם מסוגלים להכל. הם אפילו סגרו את חשבון האינסטגרם הרגיל שלי", האשים.
"זה עצוב", אמר צ'רלי באץ', שחקן עבר בפיטסבורג סטילרס, ואחד הקולות הראשיים בקריאה לליגה לעזור לשחקנים אחרי שהם פורשים. "אבל זה לא מפתיע אותי בכלל, כי אנחנו כל הזמן שומעים על מקרים של שחקנים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם אחרי שאין להם את הספורט. סרג'יו חייב לדעת שהוא לא לבד. שיש שירותי רווחה שיכולים לעזור לו. גם הוא, וגם השחקן הבא שזה יקרה לו".
בפוסט אחר שהעלה בראון באותו יום ממקסיקו הוא נראה הולך ברחוב ללא חולצה ושר את המילים של דרייק מתוך השיר "אגדה": "הו אלוהים, הו אלוהים, אם אני אמות, אני אגדה". "אני רוצה שתדע שאני אוהב אותך", כתב ניק בראון, אחיו של סרג'יו, באינסטגרם, "ואני רוצה שתחזור הביתה".
שיא המהירות והכוח
ישנם כמה סוגים של איבוד הכרה וזעזוע מוח במהלך משחק פוטבול. יש את אלו שמתרחשים בכל התנגשות בין קו ההתקפה לבין קו ההגנה מיד בתחילת המהלך. מדוברים באירועים יחסית קלים, מפני שלא מעורבת בהם תאוצה, אבל ההישנות שלהם גורמת להצטברות של זעזועים המשפיעים על המוח. סוג אחר של פגיעה הוא כששחקני הגנה מצליחים להגיע אל הקוורטרבק היריב ונכנסים בו בכל הכוח.
סוג ההיתקלות הזה בדרך כלל הוא בין שחקן בשיא המהירות לבין שחקן נייח, ומביאה לפגיעה בעיקר אצל הקוורטרבק הנייח. המקרה החמור ביותר מתרחש במאבק שבין שחקן הגנה בקו האחורי לבין תופסים. כאן מתבצע תיקול שהוא תאונת דרכים בשיא המהירות והכוח, בין שני שחקנים שהם עיסת שרירים. בראון היה שחקן הגנה מהסוג הזה.
ה-NFL מודעת לבעיה, ליחסי הציבור הרעים שהיא עושה לליגה, ולעובדה שאנשים רבים מסרבים לשלוח את ילדיהם לשחק פוטבול או מפסיקים לצפות במשחק בגלל התופעה. הליגה משקיעה לא מעט כסף בשכלול הציוד כדי לספק הגנה לשחקנים. היא מכריחה קבוצות לגייס רופאים חיצוניים במהלך משחקים (כדי שלא יהיו להם שיקולים זרים בעת ההחלטה הרפואית) ויש לה פרוטוקול שלם לגבי זעזוע מוח ומתי מותר לשחקנים לחזור לשחק. אבל בסופו של דבר, אי-אפשר לשנות את המשחק ואת החוקים הבסיסיים שלו. פוטבול הוא ספורט ברוטלי ואלים, ויש לו תופעות לוואי איומות שמתבררות רק אחרי שמתרחשים אסונות.
בראון מחק את הקליפים מהאינסטגרם. פחות בגלל התוכן ויותר בגלל שהבין שהתיוג שלהם איפשר לרשויות החוק לדעת היכן הוא נמצא. זה לא עזר לו. ב-10 באוקטובר הוא נעצר כשניסה לחצות את הגבול ממקסיקו בחזרה לארה"ב, כשברשותו הטלפון וכרטיס האשראי של אמו. בחקירה הוצגו ראיות לכך שניסה לשרוף בגדים ולהעלים ראיות בעזרת חומר ניקוי. משטרת מייווד הגישה נגדו כתב אישום בעוון רצח מדרגה ראשונה והסתרת הגופה. הוא מוחזק במעצר ללא אפשרות לשחרור בערבות עד הדיון הבא, ב-22 בנובמבר.
סרג'יו בראון יעלה למשפט צדק, אבל מי שצופה בסרטונים שלו רואה שזה הרבה יותר גדול מזה. גבר בן 35 עם תפקוד מוח של בן מאה, שלא מסוגל להבין מה טוב ומה רע, מה מציאות ומה דמיון, מה אמת ומה שקר. צריך לחשוב עליו ועל כל קורבנות האלימות של הפוטבול האמריקאי בכל פעם שאנחנו צופים במשחק המפעים הזה.
מעניין אם ליגת הפוטבול תוצג גם היא על ספסל הנאשמים.
