מהי המורשת הגדולה ביותר של מייקל ג'ורדן? התשובה האוטומטית תהיה מורשת ספורטיבית, אבל אם נפרק אותה לחלקים לא בטוח שזו תהיה התשובה הנכונה. יש כאלה שזכו ביותר אליפויות, היו שחקני התקפה טובים ממנו, שחקני הגנה טובים ממנו (לפחות שניים מהם שיחקו איתו באותה קבוצה), היו אתלטים ממנו, הוא שכלל את המשחק האווירי שהמציא דוקטור ג'יי. אפשר להגיד ששום שחקן לא איגד את כל התכונות הללו באיכות כה גבוהה כפי שעשה ג'ורדן.
אבל האמת היא שהמורשת הספורטיבית של ג'ורדן אינה ניתנת לחיקוי ולא לכימות. היתרון הכי גדול של ג'ורדן על הפרקט לא היה המשחק עם הגב לסל או הקליעה משלוש, אלא יצר התחרותיות הכמעט פסיכי שלו, והיכולת שלו לייצר אינסוף אויבים אמיתיים ומדומים שיאפשרו לו את הדרייב לחסל אותם. אלו לא תכונות שאפשר באמת לשכפל.
6 צפייה בגלריה
מכניס לג'ורדן עשרות מיליונים בשנה. לאו מסי עם חולצת פריז סן ז'רמן ממותג "אייר ג'ורדן" של נייקי
(צילום: גטי אימג'ס)
ברור שג'ורדן, לפחות השחקן, לא היה דמות דומיננטית מבחינה חברתית. הוא נזהר מאמירות או התקשרויות פוליטיות ומיעט להתבטא בנושאים חברתיים ובנושאי גזע. וזה לא בדיוק שלא הייתה אלימות כלפי שחורים באמריקה בשנים שבהן שיחק (לאחר הפרישה, ג'ורדן עסק ועוסק בהרבה ארגוני צדקה שתורמים לשיפור ענייני הגזע באמריקה) או שלא הייתה גזענות. ג'ורדן ידע ושתק. זה לא היה טוב למותג שלו.
אבל לא צריך להיות ביל ראסל כדי לתרום למאבק חברתי, ולכן המורשת של ג'ורדן היא הצורה שבה שילב בין היכולות העצומות שלו על המגרש לבין החזון הכלכלי שלו. היו אתלטים שחורים לפניו שחובקו על-ידי התאגיד הלבן (או-ג'יי סימפסון, לדוגמה), אבל אף אחד מהם לא קיבל חיבוק רחב כמו ג'ורדן: ג'נרל מוטורס, מקדונלדס, נייקי וקוקה קולה הם רק חלק קטן מהשמות.
אבל ג'ורדן לא הסתפק בתפקיד הפרזנטור. הוא רצה יותר. הוא שאף לעצמאות כלכלית אמיתית. הוא היה הספורטאי השחור הראשון, אולי הספורטאי הראשון בכלל, שדרש מהתאגיד שלא יעשה עליו כסף בלבד, אלא שיהפוך אותו לשותף חלקי ברווחים. ג'ורדן, אם כן, פתח את הדרך לאימפריות עסקים שמנוהלות בידי ספורטאים, צעד שאיפשר להם רווחים של מאות מיליוני דולרים, עיסוק בצדקה והתערבות ללא מורא בבעיות חברתיות שמעסיקות את אמריקה (גם מג'יק ג'ונסון הוא מולטי מיליונר, אבל הוא מינף את השם שלו כספורטאי כדי להרוויח הון אחרי הפרישה). בלי ג'ורדן, אין אימפריה עסקית כמו זו של לברון ג'יימס.
זו המורשת של ג'ורדן, שאגב היה איש עסקים רע מאוד בכדורסל: הוא הרוויח 94 מיליון דולר מהמשחק עצמו בכל הקריירה שלו, מהם 63 מיליון בשנתיים האחרונות שלו בשיקגו. לשם השוואה: לבאדי הילד יש חוזה על סך 94 מיליון דולר מהקבוצה שלו. מי זה באדי הילד? בדיוק.
לא תאמינו כמה "אייר ג'ורדן" מכניס לנייקי בשנה
את הרתיעה של ג'ורדן מעיסוק בעניינים חברתיים אפשר לתרץ בשתי דרכים. יחסית לשנות ה-60 של המאבק לזכויות האזרח ומלחמת וייטנאם, שנות ה-80 הן רגועות יחסית באמריקה. הסיבה השנייה היא שג'ורדן היה סטודנט טוב. הוא ראה איזה מחיר שילמו ביל ראסל ומוחמד עלי, שהעזו להביע את מחאתם. ג'ורדן בוגר אל תוך שנות ה-80 הקפיטליסטיות והשמרניות של רונלד רייגן, שנות וול סטריט. הקוקאין. אם יבוא שינוי, הוא יהיה צבוע בירוק.
1.6 מיליארד דולר, זה הונו המוערך של ג'ורדן. יש לו מגרש גולף משלו שמותאם ליכולות המשחק של ג'ורדן (כולל שירות טיסנים שמגישים לשחקנים בירה קרה ואוכל בכל מקום על המשטח), מטוס פרטי, שלל בתים מפוארים בכמה ערים בארה"ב. לפני שנה הוא תרם שני מיליון דולר לאוכל לנזקקים בשיקגו, והשבוע עוד עשרה מיליון דולר ל"MAKE A WISH" - ארגון הממלא את משאלותיהם של ילדים. הוא תורם עשרות מיליונים בשנה לצדקה, כולל לבניית שתי קליניקות רפואיות בשארלוט.
6 צפייה בגלריה
מרוויח כל שנה 100 מיליון דולר בתמלוגים מנייקי בלבד. מעריצי "אייר ג'ורדן" מחכים לרכוש את הנעליים
(צילום: AP)
בעשר השנים הבאות המותג "אייר ג'ורדן" יתרום עשרה מיליון דולר בשנה לארגון שנלחם באפליה גזעית, ולמען צדק ושוויון חברתי וגישה לחינוך. כל הצטרפות של ג'ורדן למיזם (כמו פלטפורמה וירטואלית להחלפות קלפי שחקנים או שירות הימורים וירטואלי) גורמת לזינוק בערך המניות שלו או לכניסה של משקיעים סלבריטאים אחרים.
מה שהפך את ג'ורדן לספורטאי המיליארדר הראשון הייתה רכישת שארלוט הורנטס. הוא קנה 97 אחוז מהקבוצה ב-2010 תמורת 175 מיליון דולר. כיום הקבוצה שווה 1.5 מיליארד דולר (ג'ורדן מכר חלק מהמניות לפני שלוש שנים וכעת מחזיק ב-70 אחוז מהמועדון).
הוא מרוויח כל שנה 100 מיליון דולר בתמלוגים מנייקי בלבד (שני עשורים אחרי שפרש מכדורסל). "ההשקעה הכי טובה שעשיתי בחיי", אמר מייסד "נייקי" פיל נייט על ההחלטה להחתים את ג'ורדן על חוזה בגובה חצי מיליון דולר ב-1984. המותג "אייר ג'ורדן" לבדו מכניס לנייקי 3.6 מיליארד דולר בשנה, תוצאה של קמפיינים שנועדו להכיר ולהחדיר אותו לדור חדש (כולל למשחק הווידיאו הפופולרי "פורטנייט"), והשקה מחודשת של נעלי ג'ורדן ישנות כדי להציף את הערגה והארנק של הדור שגדל עליו. סך ההכנסות השנתי של ג'ורדן מוערך ב-140 מיליון דולר. לשם השוואה, ההכנסה הכוללת של לברון ג'יימס השנה תעמוד על כ-90 מיליון דולר.
נייקי, עד ג'ורדן, הייתה חברת הנעלה והלבשה שולית (לפני החתימה ג'ורדן מעולם לא נעל את הנעליים שלה). כשנייקי מחליטה להחתים את ג'ורדן ומפתה אותו בכך שיהיה הפנים של החברה עם קו אופנה משלו, היא משערת שסך מכירותיה בשנים 1984 עד 1988 יהיה שלושה מיליון דולר. כבר בשנה הראשונה של החוזה המותג מכניס לה 126 מיליון דולר.
בשנה שעברה המכירות של נייקי (לא רק "אייר ג'ורדן") הסתכמו בכמעט 50 מיליארד דולר. כשלאו מסי עבר מברצלונה לפריז סן-ז'רמן, והקבוצה התחילה למכור מסות של חולצות עם המספר 30 על הגב בכל רחבי העולם, ג'ורדן גזר קופון ענק. הקבוצה הצרפתית משחקת עם חולצות של נייקי מהמותג "אייר ג'ורדן". חמישה אחוזים מהמכירות הולכים אליו. מדובר בעשרות מיליוני דולרים.
עסקי אוויר
כמו שפורטלנד פסחה על ג'ורדן בדראפט 1984 ובחרה בסם בואי כי העדיפה שחקן גבוה בעמדת הסנטר, כך גם הבחירה הראשונה של ג'ורדן, חברת אדידס, פסחה על החתמתו כפרזנטור בטענה שהיא רוצה להשקיע בשחקנים בגובה מעל 2.13 מטר.
מאז אף מפרסם לא דילג עליו, והוא עדיין נמצא תחת חוזים עם חברות מסוימות כבר יותר מ-30 שנה (חברת קלפי הספורט "אפר דק", הלבשה תחתונה "היינז", משקאות הספורט "גייטורייד"). הוא מחזיק במספר מסעדות ברחבי ארה"ב, יש לו עסק לטקילה, הוא שותף בקבוצה שמתחרה בסבב מרוצי המכוניות "נסקאר" ובעל מניות בקבוצת הבייסבול מיאמי מארלינס, והוא הבעלים של מספר סוכנויות רכב. ג'ורדן גם שותף ביותר מעשרה סבבי השקעות בשווי עשרות מיליוני דולרים בסטארט-אפים מעמק הסיליקון. הוא נחשב לחסין מפני תמורות ופגיעות בשוק. בשנות הקורונה, כשכמעט כל העסקים בעולם חטפו סנוקרת כלכלית, ההון של ג'ורדן צמח ב-300 מיליון דולר.
הכדורסל והעסקים שבאו בעקבותיו לקחו מג'ורדן את הפרטיות שלו לחלוטין (בכל נסיעה לחו"ל הוא מלווה בצוות אבטחה בעלות 1,000 דולר לשעה. שם הקוד שלו: יהוה), אבל הכניסו סכומי כסף בלתי סבירים כמעט לכל מי שבא במגע איתו. שנה לאחר שג'ורדן נכנס לליגה נמכרו ארבע קבוצות NBA, כולל שיקגו בולס שהייתה הזולה מכולן, 16 מיליון דולר. ג'ורדן הפך אותה לקבוצה הכי יקרה בליגה, ולמרות שמאז שפרש הבולס לא חזרו לגמר ה-NBA, הקבוצה שווה היום כבר 3.2 מיליארד דולר - הרביעית בשוויה בליגה.
הכדורסל שאחרי הכדורסל
מייקל ג'ורדן הוא סולל דורך. לא רק בחוזים העסקיים שהפכו אותו לשותף עם החברות שאותן הוא מייצג, אלא בעיקר בהשקעות שלו. יותר ויותר ספורטאים משקיעים בקבוצות (שאקיל אוניל, מג'יק ג'ונסון, סטיב נאש, לברון ג'יימס ששותף בבעלות על ליברפול וכבר התבטא מספר פעמים על שאיפתו לרכוש קבוצה ב-NBA אחרי שיפרוש).
ההשקעה של ג'ורדן בהורנטס היא הצלחה מסחררת. הוא קנה אותה בדיוק בזמן, נהנה מהסכם טלוויזיה ששילש את הכנסותיה, מחוזה חדש בין השחקנים ל-NBA שהוריד את הכנסות השחקנים בשבעה אחוזים, ומכניסה של מיליארדרים כמו סטיב באלמר, הבעלים של הקליפרס, שהעלה את ערך הקבוצות בגלל הסכום ששילם.
ההשקעה של ג'ורדן הכפילה את עצמה פי עשר בתריסר שנים. המכירה של חלק מהמניות אפשרה לו להשקיע באפיקי השקעה אחרים, חדשניים. התמלוגים העצומים מנייקי מאפשרים לו לעסוק בפילנתרופיה. מייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל עצום, הכי טוב אי פעם, אבל הוא לא חידש את המשחק, הוא פשוט לקח אותו לגבהים אחרים של תחרותיות והשקעה. המודל העסקי של ג'ורדן הוא פורץ הדרך האמיתי של המורשת שלו. שחקנים כמו ג'ייסון טייטום וזאיון וויליאמסון עדיין לובשים את המותג שלו. כשיפרשו, הם ואחרים יילכו בדרך העסקית שפילס להם.
