אולימפיאדת פריז 2024 הסתיימה, והיא ללא ספק המוצלחת ביותר עבור ישראל מאז ההצטרפות למשחקים האולימפיים ב-1952. 7 מדליות שמשלימות 20 עד היום, ספורטאים שנלחמים שם בזמן שיש מלחמה כאן – אולימפיאדה מיוחדת. בחרתי שלושה היבטים מיוחדים באולימפיאדה הזו, בהשוואה לקודמותיה:
1. הדיוק – אלפית השנייה באופני המסלול, התפיסה של הסרט בהתעמלות האמנותית, הזווית של הרוח בגלישה וההטלה בג'ודו. בכל ענף יש פרטים קטנים ואינסופיים שהספורטאים מבצעים בקור רוח מדהים ותחת לחץ – הפרט שקובע את העלייה לסיבוב הבא, הניצחון ואפילו המדליה.

1 צפייה בגלריה
נבחרת ההתעמלות האמנותית
נבחרת ההתעמלות האמנותית
נבחרת ההתעמלות האמנותית חוזרת לארץ
(צילום: מוטי קמחי)

מתעמלות הנבחרת עלו לתרגיל השני שלהן עם "הגב לקיר", ביצעו תרגיל מעולה ועלו מהמקום החמישי ישר למדליית הכסף. זו רק דוגמה אחת מהמון רגעים מרגשים שקיבלנו, עם ספורטאים וספורטאיות שעשו את מה שצריך ברגע הנכון בדיוק.
2. הציפיות – תמיד מצפים למדליות, תמיד מסבירים לנו שיש לנו כמה ספורטאים שיכולים להבריק ביום הנכון, לקבל הגרלה נוחה או אפילו יריב מוסלמי שלא יעלה ואז הדרך למדליה קצרה ובטוחה. הפעם היו לא מעט כאלה שיצאו לאולימפיאדה עם ציפייה ברורה לזכייה באחד מ-3 המקומות הראשונים, כי הם פשוט הכי טובים או לפחות בטופ 3 של הענף שלהם לפי דירוג רשמי ולא לפי פרשנות.
והם עמדו בציפיות – ענבר לניר, רז הרשקו, שרון קנטור, ארטיום דולגופיאט ונבחרת ההתעמלות האמנותית – כולם נסעו לפריז עם דירוג גבוה מאוד ועם ציפיות גבוהות עוד יותר – וכולם עמדו בציפיות! המדליות של פיטר פלצ'יק ותום ראובני הן בכלל הבונוס – שני ספורטאים שהיו מדורגים טוב לפני התחרות, אבל לא באופן ששם אותם בין המועמדים לפודיום. שניהם עברו תחרות מפרכת, אבל ניצחו ברגעים הנכונים ועשו את זה. וכמו שאמר פעם הבאבא-בובה ("זהו-זה" בשנות ה-90) – "7 זה בובה של מספר!"
3. המאמנים – ליגה אחרת. כל המאמנים של הזוכים והזוכות במדליות כבר עשו את זה בעבר. לאורן סמדג'ה היו מדליות אולימפיות גם כספורטאי וגם כמאמן, שני הרשקו אימן כבר ג'ודוקות עם מדליה, שחר צוברי זכה בתחרות הגלישה ב-2008, גל פרידמן היה הראשון שזכה במדליה בשתי אולימפיאדות וכמובן הראשון שהשמיע את "התקווה" אי שם ב-2004, סרגיי וייסבורג הוליך את ארטיום לזהב בטוקיו ואיילת זוסמן היא זו שלקחה את לינוי אשרם לראש הפודיום לפני 3 שנים.
כשיש מאמנים עם ניסיון מוכח, מסתבר שיש סיכוי להצליח – האולימפיאדה הזו הוכיחה את זה באופן מובהק. לא חובבנים, לא פרשנים, לא עסקנים ואפילו לא קרובי משפחה – אנשי מקצוע שיודעים איך להוביל ספורטאים וספורטאיות לפסגה.
אז עכשיו נשאר לחכות רק 4 שנים, ללוות את אלה שכבר הצליחו ואת הדור הבא שיתקדם בתחרויות הקטנות והגדולות ולהאמין בהם כל הדרך עד לוס אנג'לס 2028. אין על אולימפיאדה!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.