15 אלף אוהדים הגיעו בשעת צהריים מוקדמת בשבת האחרונה לטדי כדי לראות את הקבוצה שלהם מנצחת את נס-ציונה. אם נחזור רגע לאוגוסט, לקיץ הסוער ביותר שעבר המועדון, מי היה מאמין אז שברק אברמוב יהפוך את בית"ר ירושלים המרוסקת למרעננת הרשמית של הליגה – וזה עוד לפני חיזוק משמעותי שצפוי בקרוב. המטרה ברורה: פלייאוף עליון ואולי גם כרטיס לאירופה.
מי זוכר את פתיחת העונה המגומגמת? עם ההתקפה הרביעית בטיבה בליגת העל (26 שערים) ולמרות ההגנה החלשה מכולן (34 ספיגות), הצהובים-שחורים כבר במקום השישי. מתברר שאחת ההחלטות של הבעלים – מינויו למנכ"ל של כפיר אדרי, שהיה יד ימינו בבני-יהודה – השתלמה בגדול. אדרי נחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לאברמוב, וכמי ששיחק בעבר בבית"ר הוא מכיר היטב את המערכת – מה שסייע לאחרון להיכנס בצורה חלקה לבית וגן. אברמוב אמר בתחילת דרכו כי הוא לא יכול להבטיח לאוהדים איכות חיים, אלא רק הצלת חיים – אבל בינתיים נראה שהמועדון שורד יפה מאוד.
הפעולות של אברמוב עד כה הן מדויקות ומדודות, אם זו השקיפות מול האוהדים ובעיקר הניהול השפוי במסגרת היכולות הכלכליות. בשורה התחתונה, התוצאה היא קבוצה שכיף לראות אותה משחקת. תקציבה הכולל גבוה יחסית, 40 מיליון שקל, אבל הוא כולל החזר חובות, כך ששכר השחקנים רחוק משמעותית מזה של הקבוצות הגדולות, 12.5 מיליון שקל בלבד, ושכר הצוות המקצועי עומד על 3.76 מיליון שקל.
בינגו על מלא
אחת ההצלחות של אברמוב ואדרי היא בחירת הזרים. בזמן שקבוצות ישראליות משלמות סכומי עתק עבור רכש מחו"ל ובמקרים רבים גם לא פוגעות, בית"ר ייצרה מציאות משלה: שכר פרופורציונלי ובעיקר תמורה מלאה להשקעה – דבר שלא קרה שנים רבות במועדון שנהג לבזבז מיליונים על פלופים. קחו את יון ניקולסקו, מלך שערי הליגה עם 11 כיבושים ב-11 משחקים, שער בממוצע למשחק, שמשתכר 90 אלף יורו בלבד לעונה – כלומר 330 אלף שקל לעונה. מצד אחד הזר הזול ביותר בבית"ר, מצד שני השחקן שנותן הכי הרבה תוצרת. בבית"ר כבר הוחלט לממש את האופציה על החלוץ המולדבי לעונה הבאה, ואברמוב מתכוון להגיש לו הצעה משודרגת להארכת החוזה.
עוד בינגו אדיר, מי שלמעשה היה ההחתמה הראשונה של אברמוב עוד לפני שהפך רשמית לבעלים, הוא דנילו אספרייה. במקרה הזה הפרחים להפועל באר-שבע שהחליטה לוותר על הקולומביאני, והעונה הוא זורח עם שמונה שערים. גם במקרה הזה מדובר בשכר צנוע יחסית, 480 אלף שקל נטו לעונה. הזר היקר ביותר בקבוצה הוא הקשר ההתקפי טרזייה תומא שהגיע מלוזאן בעלות של מיליון שקל לעונה, וגם הוא מספק את הסחורה בגדול.
חוסואה מחיאס, שעזב את ישראל לפני מספר שבועות ולא שב מוונצואלה, חתום על חוזה של כמיליון שקל לעונה, אך הוא לא ימשיך בשל התנהלותו וצפוי לשלם קנס כבד. בית"ר כבר מנהלת מו"מ עם מחליף מיועד, בלם קרסנודאר ונבחרת רוסיה, סרגיי בורודין. המועדון אותו יאמן בקרוב ולדימיר איביץ' דורש עבור השאלת השחקן 150 אלף יורו. הזר היחיד שבית"ר לא פגעה איתו הוא הקיצוני אדוארדו גררו, שהגיע בהשאלה ממכבי ת"א והמטרה היא לשחררו בינואר, למרות שכרגע אין עליו ביקוש. הוא משתכר 380 אלף שקל לעונה ועלותו היא 690 אלף שקל, כלומר יותר מניקולסקו.
נגמרו החגיגות
אברמוב, כאמור, נוקט במדיניות כלכלית שמרנית בניגוד לעידן הפזרני של משה חוגג, אבל הוא נאלץ לרשת מספר חוזים יקרים במיוחד. אחד מהם הוא המשתכר הגבוה ביותר במועדון, ירדן שועה (65 אלף שקל נטו בחודש), שעלות חוזהו עומדת על 1.2 מיליון שקל לעונה. מי שהכי קרוב אליו הוא אוראל דגני שמרוויח סכומים דומים. עוד משתכר גבוה הוא הקפטן אופיר קריאף, שגם אחרי הקיצוץ בשכרו עולה לבית"ר 900 אלף שקל ברוטו לעונה עם שכר שנתי של 470 אלף שקל.
שחקנים כמו איתמר ישראלי שהגיע בהשאלה ממכבי חיפה, בר כהן (מכבי ת"א) או עמית כהן (בני-יהודה) משתכרים סדר גודל של 20 אלף שקל בחודש, כלומר 200 אלף שקל נטו לעונה. אורי דהן, שהגיע ברגע האחרון ממכבי חיפה כמושאל, מרוויח 17 אלף שקל נטו בחודש.
יוסי אבוקסיס הוא אחד המשתכרים הגבוהים בקרב מאמני הליגה, עוד חוזה שנחתם בתקופת חוגג, 50 אלף שקל נטו בחודש. עלות המעביד במקרה שלו היא מיליון שקל. יתר אנשי הצוות עולים לאברמוב שני מיליון שקל נוספים.
עם האוכל בא התיאבון והבעלים מתכוון להכניס את היד עמוק לכיס בחלון ההעברות הנוכחי. בעוד שחקנים כמו גררו, חגי גולדנברג, שי אייזן, רונן חנציס וסתיו נחמני קיבלו הודעה שהם משוחררים, אברמוב מתכוון להנחית בסכומים גבוהים יותר בלם ושוער איכותי. המטרה היא לצרף גם שחקן מקומי נוסף כאשר המועמדים הם ינון אליהו, גיא מזרחי, דן ביטון ומיכאל אוחנה.
