היו לא מעט תוצאות מרשימות במחזור הפתיחה של ליגת האלופות, כולל השישייה של מנצ'סטר סיטי, החמישייה של איאקס וכמובן ההפסד של מנצ'סטר יונייטד בשווייץ מול יאנג בויז.
וכך, די מתחת לרדאר, עברה התוצאה הכי מפתיעה של שני ערבי הפתיחה של הצ'מפיונס ליג: הניצחון 0:2 של שריף טיראספול על שחטאר דונייצק.
עוד לפני הניצחון על שחטאר, עצם ההופעה של שריף טיראספול בליגת האלופות היא סנסציה. לא רק שזו ההופעה הראשונה שלה בין 32 הגדולות של אירופה, היא מייצגת את מולדובה, אחת המדינות העניות ביותר באירופה, שהליגה שלה היא אחת החלשות ביבשת, שלא לדבר על הנבחרת הלאומית שלה, שמשתרכת בתחתית הדירוג העולמי, במקום ה-180.
זה נשמע קצת לא הגיוני, ובמיוחד כאשר בשנים האחרונות היא הודחה מאירופה על ידי קבוצות כמו שקנדיה ממקדוניה, סבורטאלו טיביליסי מגיאורגיה, ודנדולק מאירלנד. רק לפני חמש שנים הפועל באר שבע חלפה על פני שריף ללא בעיות מיוחדות במוקדמות ליגת האלופות.
האמת היא שגם העונה מעטים, אם בכלל, העלו על דעתם ששריף תעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות. עובדה, היא החלה את דרכה אי שם בתחילת חודש יולי, כשעיני כל העולם היו נשואות ליורו, בשלב המוקדמות הראשון.
וכך, בלי שאף אחד כמעט שם לב, שריף עברה בזו אחר זו את טאוטה מאלבניה ואת אלשקרט מארמניה. בסיבוב המוקדמות השלישי אף אחד לא נתן לה סיכוי מול הכוכב האדום, אלופת סרביה, אבל היא ניצחה אותה 1:2 בסיכום שני המשחקים. ולבסוף שריף הדיחה גם את אלופת קרואטיה דינמו זאגרב בשלב הפלייאוף, 0:3.
כשזה קרה, כבר אי אפשר היה להתעלם יותר מהסיפור המופלא של שריף טיראספול. וזה למרות שסוכנויות ההימורים הציבו אותה, כצפוי, במקום ה-32 והאחרון בטבלת הסיכויים, עם יחס של 1 ל-1,500 לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות.
מולדובה? טרנסניסטריה!
אבל רגע, על פי כל הפרסומים הרשמיים שריף טיראספול מייצגת את מולדובה. למרות שאם תשאלו את אנשי המועדון ואת האוהדים שלה היא בכלל מגיעה ממדינה אחרת – טרנסניסטריה.
סליחה, טרנסניסטריה, יש בכלל מדינה כזו?
תתפלאו, אבל היא קיימת, אם כי אף מדינה בעולם לא מכירה בה. מדובר ברפובליקה שהכריזה על עצמאותה ב-1990 אחרי התפרקות ברית המועצות והקמת מולדובה העצמאית.
מבחינה גאוגרפית אנחנו מדברים על שטח של כ-4,000 קמ"ר בלבד, רצועה צרה שאורכה 400 ק"מ ורוחבה לכל היותר 35 ק"מ. טרנסניסטריה, כשמה כן היא, נמצאת מעבר לנהר דניסטר ובצמוד לגבול עם אוקראינה.
450 אלף תושבי הרפובליקה חיים במדינה שהזמן בה כאילו קפא מלכת. כל מי שמגיע לבירה טיראספול מרגיש כאילו יצא למסע במנהרת הזמן, לעידן הסובייטי. בכל רחבי העיר מתנוססות כרזות ברוסית עם סמל הפטיש והמגל הקומוניסטי, ומול בניין הפרלמנט ניצב פסל ענק של לנין.
כשמולדובה הכריזה על עצמאותה ונטתה יותר לרומניה מאשר לרוסיה, תושבי טיראספול והאיזור, שהיו ברובם ממוצא רוסי, החליטו שזה לא מקובל עליהם. על הרקע הזה פרצה ב-1990 מלחמה שבה נהרגו כמעט אלף איש משני צדי המתרס.
הפסקת האש שהוכרזה ב-1992 נשמרת עד היום ולא נראה שמשהו ישתנה בשנים הקרובות, ולמרות שאף מדינה לא הכירה בעצמאותה של טרנסניסטריה, היא חיה, קיימת ובועטת. יש לה דגל משלה (שעליו מופיע סמל הפטיש והמגל), המנון, צבא, משמר גבול, רשת סלולרית ואפילו מטבע – הרובל הטרנסניסטרי, שכמובן אי אפשר לרכוש אותו או להחליף אותו בשום מקום אחר בעולם.
אבל משהו כאן לא מסתדר, שהרי שריף טיראספול לא משחקת בליגה המקומית של טרנסניסטריה, אלא בליגה של מולדובה ושחקניה מייצגים את נבחרת מולדובה.
ההסבר פשוט: מאחר שטרנסניסטריה לא מוכרת על ידי אף מדינה ואף גוף בינלאומי, כדי שהקבוצות שלה יוכלו להשתתף בטורנירים הבינלאומיים, אין לה ברירה אלא לשתף פעולה עם ההתאחדות של מולדובה.
בשנים הראשונות של הליגה המולדובית הקבוצה הבכירה הייתה זימברו קישינב, שגם הייתה היריבה ראשונה של בית"ר ירושלים באירופה.
אבל מאז עונת 2000/01 שריף טיראספול זכתה ב-19 מ-21 האליפויות והפכה למעצמה בליגה המקומית. השליטה שלה בליגה היא אבסולוטית. בעונה שעברה שריף ניצחה ב-32 מ-36 המשחקים שלה והקדימה את סגניתה ב-16 נקודות.
על פי לא מעט עדויות הליגה במולדובה נגועה בשחיתות קשה. לפי כמה פירסומים לפחות 20 משחקים בעונה שעברה היו "מכורים", כאשר סינדיקטים של הימורים שיחדו שחקנים מהקבוצות הצנועות להטות תוצאות. שחקן שהתראיין לעיתון מקומי בעילום שם סיפר כי לו ולחבריו נאמר כי התפקיד שלהם הוא "להרוויח, לא לנצח".
בשריף טיראספול זה לא קורה, כי השחקנים מרוויחים סכומים נאים. לא מעטים משתכרים כ-200 אלף אירו לעונה. ועדיין, זה לא מסביר איך קבוצה מהליגה של מולדובה מגיעה לליגת האלופות. וגם כאן, הסיפור הוא יוצא דופן וקשור, איך לא, לשם המוזר של הקבוצה.
אוהב מערבונים, וגם נשק
הסיפור מתחיל ב-1997 כאשר ויקטור גושאן, בכיר לשעבר ב ק.ג.ב, החליט לרכוש את מועדון הכדורגל הצנוע פ.צ טיראספול.
גושאן הפך לאחר פירוק ברית המועצות לאחד האוליגרכים הגדולים בטרנסניסטריה, והקים חברה בשם "שריף" יחד עם חברו מהימים היפים של המשטרה החשאית הסובייטית, איליה קזמאלי. גושאן אומנם עבד בק.ג.ב, אבל היה חובב מערבונים אמריקנים ולכן בחר בשם "שריף" לחברה שלו. גם סמל הכוכב הוא בעצם העתק של התג שמופיע על החולצות והכובעים של השריפים האמריקאים.
מהר מאוד הפכה "שריף" לחברה הגדולה ביותר במדינה הקטנה, ששלטה כמעט בהכל. יש לה רשת סופרמרקטים, בנקים, תחנות דלק, תחנות רדיו וטלוויזיה, אפילו קזינו.
חלק גדול מההון שצברה החברה מקורו בהברחות לאוקראינה ולרוסיה. ומדובר לא רק באלכוהול וסיגריות, אלא בעיקר בנשק. ואנחנו מדברים על מיליארדים.
יש הטוענים כי מחזור העסקים של החברה כמעט כפול מתקציב המדינה. וההשפעה שלה, בעיקר מבחינה פוליטית, היא אדירה.
בשנים האחרונות "שריף" הקימה מפלגה בשם "אובנובלנייה", כלומר התחדשות. וכמה מפתיע שהמפלגה ניצחה בבחירות עם רוב עצום.
בשלב מסוים רצה ויקטור גושאן שתהיה לו גם קבוצת כדורגל. אז הוא רכש אחת כזאת, והחל להשקיע.
ההשקעה לא הייתה רק בשחקני רכש זרים אלא גם במתקן מפואר, שעלותו נאמדת ב-200 מיליון אירו
לא מדובר רק באצטדיון, שמכיל כ-12 אלף מקומות, אלא בקומפלקס ענק שבו עוד חמישה מגרשי כדורגל, 16 מגרשי אימונים, אצטדיון סגור שבו אפשר להתאמן ולשחק בחודשי החורף ואקדמיה לקבוצות ילדים. זה לא הכל. בקומפלקס יש גם מגרשי טניס, בריכת שחייה סגורה ובקרוב ייבנה גם בית מלון.
בעוד שמרבית תושבי טרנסניסטריה חיים בעידן הסובייטי ובתנאים לא פשוטים, מועדון הכדורגל נמצא בפלנטה אחרת, מודרנית, עשירה ומלאה בכל טוב.
והקבוצה עצמה היא מגדל בבל אחד גדול. בהרכב שפתח מול שחטאר לא היה אף שחקן מקומי. רק זרים. ובין 29 שחקני הסגל אפשר למצוא רק שלושה שחקנים מקומיים, כולל שני שוערים מחליפים.
בסגל נמצאים שחקנים, ברובם אלמונים למדי, שמגיעים מ-17 מדינות שונות: קולומביה, ברזיל, מלאווי, בוסניה, מאלי, סלובניה, טרינידד וטובגו, אוזבקיסטן, מקדוניה, גאנה, יוון, חוף השנהב, סרביה, לוקסמבורג, פרו, גינאה וניז'ר. ולא לשכוח: המאמן יורי ורנידוב הוא אוקראיני.
אדאמה טראורה, מי שהבקיע את השער הראשון מול שחטאר, נחשב לכוכב הגדול של הקבוצה. הוא מכוכבי נבחרת מאלי, ולפני שלוש השנים נרכש ע"י מץ מהליגה הצרפתית.
בטרנסניסטריה כמובן שכולם מאושרים מההישג הגדול, אבל במולדובה הדיעות מגוונות. בהתאחדות לכדורגל כמובן שמחים שקבוצה שמייצגת את הליגה שלהם העפילה לליגת האלופות.
אבל חלק גדול מהמולדובים מעקמים את האף. העיתונאי כריסטיאן ג'רדאן אמר בריאיון בצרפת: "אני לא רואה סיבה לשמוח. שריף מייצגת ישות נפרדת שבה שולטים שחיתות, הברחות וכלכלת צללים. מה שנעשה שם פוגע באופן ישיר במולדובה ובכלכלה שלה. היחידים שירוויחו מההעפלה לליגת האלופות אלו בעלי המועדון ולא אף אחד אחר".
ההבדל בין שריף לשלוש יריבותיה הוא עצום. על פי אתר טרנספרמרקט שווי השחקנים של ריאל מדריד הוא 780 מיליון אירו, של אינטר 575 מיליון ושל שחטאר 180 מיליון. ערך שחקניה של שריף טיראספול? 12 מיליון אירו בלבד.
אבל עכשיו, אחרי הניצחון על היריבה האוקראינית, התיאבון של אנשי שריף טיראספול גדל. במחזור השני, בעוד שבוע וחצי, הם יגיעו לסנטיאגו ברנבאו למפגש יוקרתי עם ריאל מדריד. זה יהיה המשחק הראשון של ריאל בברנבאו המחודש במסגרת ליגת האלופות.
מבחינת אוהדי הקבוצה, הם ממתינים בקוצר רוח לביקורים של ריאל מדריד ואינטר אצלם בטיראספול. וחס וחלילה שמישהו מהספרדים או האיטלקים יטעה ויגיד שהם הגיעו למולדובה.
