שלושה אייקונים, כל אחד מהם אגדה, מפארים את סיפור האתלטיקה העולמית מאז תחילת המילניום. הראשון, יוסיין בולט, ששיאיו בריצות ל-100 ו-200 מטר נחשבים בלתי שבירים; השני, לוליין הקפיצה במוט מונדו דופלנטיס, ממשיך לרחף לשמיים; השלישי, פנומן הריצות הארוכות, מרתון בעיקר, שכבר 20 (!) שנה מפנה את גבו ליריביו - אליוד קיפצ'וגה.
בניגוד לפנומן הג'מייקני ולכוכב השבדי, קיפצ'וגה הקנייתי נדחק לאחרונה למקום השני. לא מכיוון שתש כוחו. להפך, הוא נמצא במיטבו גם בגיל 39, אבל אתלט אחר וחד, כולו רעננות, עקף אותו בסיבוב. אחרי שלושה מרתונים תוך פחות משנה, כשכל ריצה היא בונבוניירה משובחת, הוא הוכתר כמלך החדש. קלווין קיפטום, מהריפט ואלי המפורסם של אוויר הגבהים בקניה, לא רחוק מנקודת המוצא של קיפצ'וגה. הבשורה הגדולה והחדשה של מלכת הספורט ואולי בספורט בכלל. שיאן העולם החדש במרתון, 2:00:35 שעות - 34 שניות מהר יותר מהשיא של קיפצ'וגה!
תחלופה היא הדבר הכי אנושי בטבע, לא רק באתלטיקה. אלא שבדרך ישנן תקלות, כמו סירוב אגוצנטרי להחזיר את המנדט היקר. גם בעולם הרשתות החברתיות, הפתוח לכל, קיפצ'וגה טרם אמר או הגיב במילה טובה על היורש שנישל אותו משיאו בתחילת השבוע שעבר. השניים טרם התמודדו על המסלול, וספק אם זה יקרה, אלא אם יציעו מארגני אחד המרתונים הגדולים, כמו ברלין למשל, סכום כסף ענק כתגמול. כרגע לפחות, נראה כי תידחה ההכרעה לאולימפיאדת פריז, אם אמנם קיפצ'וגה ייכלל במשלחת הקנייתית.
יגאל לב, מראשי קבוצת האתלטיקה בפייסבוק "אתלטיקה עכשיו", ספורטתרפיסט במקצועו, האמון על טיפול בלונה צ'מטאי סלפטר, גורס כי "קיפטום עדיף בהרבה בנקודת הזמן הזו. קשה להאמין שקיפצ'וגה יצליח להפיל את המלך החדש". רק טקטיקה דמיונית עשויה להפוך את היוצרות לטובת קיפצ'וגה, בהנחה שקיפטום ייפול בפח, מה שלא מאפיין אותו מאז תחילת הקריירה שלו.
ההבדל - לא רק בגיל
שניהם מגיעים מתתי-שבטים של הקילנג'ין, המספקים את מירב הרצים האיכותיים למרוצים ארוכים. קיפצ'וגה רץ כמעט בלי תחרות אמיתית לזהב במשחקים האולימפיים האחרונים, בריו (2016) ובטוקיו (2021). הוא לקח כל מה שזז. ההישגים בריו הגיעו עוד טרם הומצאו "נעלי הפלא" של נייקי, התורמות לשיפור התוצאות. במישור העסקי, הוא עדיין פרזנטור-על של "נייקי" העשירה לסוגי נעליים חדשות ומשתכללות באופן תדיר. משהו כמו מייקל ג'ורדן, הפרזנטור של הכדור הכתום.
הפרופיל האתלטי-מקצועי של כל אחד מהם שונה בצורה בולטת. קיפצ'וגה הצטיין בכל מרחקי התחרויות באצטדיון, מ-1,500 מטר (3:33 דקות) ועד מרתון. קיפטום הוא מרתוניסט טהור. המרחק היחיד בו הוא מתחרה שאינו מזוהה עם המילה "מרתון" הוא 10,000 מטר, וגם זה בתוצאה הנופלת כחצי דקה משיאו הישראלי הצנוע של גשאו איילה (27:49 דקות). לקיפצ'וגה יש מדליות יוקרתיות כמו הזהב בריצה ל-5,000 מטר באליפות העולם בפריז ב-2003, כסף אולימפי (אתונה 2004) וארד (בייג'ינג 2008).
קיפטום, שניצח בחצי מרתון אלדורט ב-2018, וסיים בחצי מרתון ולנסיה ב-2020 במקום השישי בהיותו בן 21, הגיח לצמרת רק עם סיום תקופת הקורונה. הוא רץ את שלושת המרתונים הראשונים שלו, להדגיש שוב, ב-2022 ו-2023. במרתון הראשון שלו הוא קבע את התוצאה השלישית בטיבה בהיסטוריה, 2:01:53 שעות, רק ב-44 שניות משיא העולם בו החזיק אז קיפצ'וגה ושיא למרתון בכורה.
לא רק 15 שנים (תיכף נחזור לגילו של קיפטום) מפרידות ביניהם, אלא גם המבנה הגופני. קיפצ'וגה הוא מאסכולת הרצים הכחושים, 1.67 מטר על 52 ק"ג. קיפטום לעומתו - 1.80 מטר על 65 ק"ג. בנוגע לסוגיית הגיל: זוכרים את חילוקי הדעות בזמנו על היילה סטאין הישראלי, שנרשם כספורטאי המבוגר באולימפיאדת אתונה, כשהפער בין תעודת הזהות שלו להצהרותיו עמד על שבע שנים? כנראה שבקניה מדייקים יותר, אבל הסיפור של קיפטום מעורר תהייה.
לפי הספורטאי עצמו, ובעקבותיו המידע הרשמי של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, הוא יחגוג יום הולדת בדצמבר. לפי ההיגיון של לא מעט מומחים, קיפטום מתקרב לגיל 27. בכל מקרה, נדיר שאדם בן 23 שעוסק במרתון, כבר יהיה נשוי, אב לשניים ועם שובל של אלפי קילומטרים והישגים במנוע האנושי.
קצב אימונים מטורף
שלושת המרתונים של קיפטום מצביעים על רץ שיודע לאלתר תוך כדי מרוץ ולנצל יתרונות - ללא משנה סדורה ותוכנית חלוקת זמנים מתורגלת. קחו למשל את שיא העולם המדהים החדש שקבע. לפי קיפטום, הוא לא בנה על שיא עולם בתכנון הראשוני לריצה ב"גרנט פארק" בשיקגו, אלא כיוון את עצמו לפי ההתפתחויות. לפני הריצה, ביקש אפילו לבטל השתתפות בגלל דלקת שקדים שהעיקה עליו בצורה ממשית, אבל מאמנו הצרפתי שהיגר מרואנדה, ג'רוויס חקיזימנה, שיכנע אותו להשתתף למרות זאת. כשהגיע לשיקגו, כבר הרגיש טוב יותר וצפה שישיג זמן טוב יותר מה-2:01:25 שעות, התוצאה השנייה בהיסטוריה, שהשיג בריצה שקדמה לכך, בלונדון.
אפילו במחצית המרחק, אותו עבר ב-1:00:48 שעות, הוא טרם נכנס למרדף אחרי שיא העולם. ואז, כ-12 ק"מ לפני קו הסיום, הוא הרגיש שהסיכוי נדלק. הוא עבר כל קילומטר ב-2:47 דקות בממוצע, וסיים את החצי השני של המרתון ב-59:47 דקות. כלומר, מהר מהחצי הראשון (תופעה לא יוצאת דופן) אך בקצב מסחרר. את המרוץ הוא סיים ב-2:00.35 שעות. שיא עולם חדש, וצלילה ראשונית מתחת לשעתיים ודקה במרתון תקני. התוצאה שלו בחלקו השני של מרתון לונדון הייתה טובה עוד יותר, 59:45 דקות, הטובה בהיסטוריה למחצית שנייה של מרתון.
3 צפייה בגלריה
"אנחנו מתאימים עצמנו למצב בו ישרוף את עצמו בעוד חמש עד שבע שנים"
(KAMIL KRZACZYNSKI / AFP)
בעולם היצירתי הנוכחי, מכריזים מפעם לפעם על פרויקט משלהב. ב"נייקי" חלמו על ריצה בפחות משעתיים. גם אם מדובר מחריגות בתקנון הריצה, כמו צורת הגשת הנוזלים, המושכים למיניהם ועוד, העיקר לעשות משהו שלא נראה קודם. במרתון מונזה 2017 קיפצ'וגה כמעט הצליח, כשקבע 2:00:25 שעות, אך התוצאה לא אושרה, כמובן, כשיא רשמי. שנתיים לאחר מכן, באותם תנאים חריגים - הוא כבר עשה זאת - 1:59:49 שעות. ירידה הייתה, אבל לא שיא רשמי.
בעודו מתמודד עם השפעות הגיל, הגיח בן ארצו קיפטום וזרק את הפצצה. תוצאה של 2:00:35 שעות לאדם שגילו פחות מ-24 (כנראה), היא מבוא לפחות משעתיים בהמשך הדרך. ועוד איזה אדם: אחד שרץ 350 ק"מ בשבוע, יום אחרי יום, לפני תחרות גדולה, בתור אימון.
"אם הוא אינו מתעייף, אנחנו מוותרים על יום המנוחה וממשיכים. הוא יכול להחזיק מעמד בקצב הזה כשלושה חודשים", אומר מאמנו חקיזימאן. האם יש סכנה בקצב אימונים מטורף כזה? מאמנו: "בוודאי, לכן אנחנו מתאימים עצמנו למצב בו ישרוף את עצמו בעוד חמש עד שבע שנים". ובינתיים, הם ייקחו פסק זמן לחשוב על מטרות ואימונים לפני שנת 2024, אז תתקיים האולימפיאדה. האם בכל זאת קיפצ'וגה יסכים ליטול חלק בפריז בידיעה שקיפטום, הכוכב חדש של הספורט העולמי, עלול להשאירו מאחור?
