לפני כמה שנים נסע עיתונאי גרמני לכתוב כתבת פרופיל על טוני קרוס, הפליימייקר 50-50 של ריאל מדריד ונבחרת גרמניה. תסתכל על הדשא של מגרש האימונים פה, אמר קרוס לכתב, תסתכל על היציעים, על חדרי ההלבשה, על החניות לשחקנים, על שולחנות העיסוי. אבל באת מבאיירן, תהה הכתב הנדהם, אתה רגיל לוורלד קלאס. זו לא אותה ליגה, ענה השחקן. טוני קרוס הכיר רק סוג אחד של טוב – הכי טוב.
קרוס הגיע למדריד מיד אחרי זכייה עם נבחרת גרמניה באליפות העולם, שבמהלכה אמר עליו יוהאן קרויף: "הוא עושה הכל נכון. המסירות, הקצב, הכל כמעט מושלם", ואילו פול סקולס טען כי "קרוס הוא השחקן שמנצ'סטר יונייטד צריכה להחתים". קרוס ידע מה מצופה ממנו במדריד התובענית, ובטקס החתימה הוא מיהר להצהיר: "זה חיוני לזכות בתארים, ואני האיש הנכון לעשות את זה". ריאל הייתה זקוקה אז לא רק לתארים כדי להדביק את ברצלונה של מסי. היא היתה זקוקה לעירוי מחדש של סגנון משחק. זהות חדשה. קרוס, עם הטכניקה המושלמת, השליטה בשתי הרגליים, ראיית המשחק, היצירתיות והיכולת לשלוט בקצב המשחק, היה האיש הנכון למשימה.
2 צפייה בגלריה
טוני קרוס
טוני קרוס
הביא חופש ושקט. קרוס
(צילום: Angel Martinez/Getty Images)
אחרי 464 משחקים, 28 שערים, 98 בישולים ו־20,672 מסירות מושלמות בלה ליגה, קרוס עמד בהבטחה שלו. הוא זכה ב־22 תארים בעשור, כולל ארבעה בצ'מפיונס ליג (שהצטרפו לזה שזכה בו עם באיירן), ועוד היד נטויה: ביום שבת יפגשו קרוס וריאל בגמר גביע האלופות את דורטמונד עם סיכוי לגביע נוסף. בגיל 34, הוא מסיים את דרכו במועדון ובכדורגל, ויפרוש סופית אחרי שישחק עם נבחרת גרמניה ביורו הביתי הקיץ.
במשחק האחרון שלו בברנבאו, בשבת נגד בטיס סביליה, הציבו שחקני שתי הקבוצות משמר כבוד עבורו כשעלה למגרש, האוהדים הניפו בד ענק ועליו הכתובת "תודה אגדה". הוא הוחלף דקות ספורות לפני הסיום. אשתו והילדים המתינו לו עם חולצות של ריאל על הקווים, מתייפחים מבכי של התרגשות. בסוף, גם טקטיקן ואסטרטג מרכז השדה, האיש שלא הראה כמעט רגש על הפרצוף במהלך כל הקריירה, נשבר. "מדובר באחד הקשרים הטובים בהיסטוריה", אמר עליו המאמן קרלו אנצ'לוטי לאחר המשחק ולאחר ששחקני הקבוצה זרקו את קרוס באוויר מספר פעמים.

ענן רוגע בסערה

כמעט מאז שהגיע, קרוס הפך למנצח של תזמורת מדריד. הוא היה כמו ענן רוגע בסערה. תמיד מוצא מקום בחלל המגרש כדי לשחרר אליו מסירה. שם את המהלך בהקפאה. כדור של שלווה. נזיר טיבטי בתוך הכאוס שנקרא לשחק עבור ריאל מדריד. איפה שאחרים ראו בעיות וסיבוכים, קרוס ראה פתרונות. לא משנה באיזו מסגרת, קרוס היה בנק הביטחון העצמי של חבריו לסגל. תנו לי את הכדור תחת לחץ ורוצו, אני כבר אדאג להנדס מסירה לשם.
מרגש: אגדת הכדורגל טוני קרוס נפרד מריאל
(באדיבות ONE)
קרוס הגיע למדריד בתקופה רגישה. מוריניו, עם הכדורגל הציני והמכוער שלו, עזב שנה לפני כן והוחלף על ידי אנצ'לוטי (את רוב הקריירה במדריד שיחק קרוס תחת אנצ'לוטי וזידאן, שניים מגדולי הקשרים בהיסטוריה). ריאל אמנם זכתה בתארים עם מוריניו, אבל ברצלונה של גווארדיולה הייתה ה־דבר, גם בתארים וגם בסגנון. כולם רצו להיות ברצלונה. אבל ריאל לא תוותר על הזהות שלה, היא תמצא דרך להשתוות ולגבור על הקטלאנים. בשנה הראשונה של קרוס במדריד, ברצלונה זכתה בטרבל.
תזכורת: ב־2012 באיירן עם קרוס כשחקן הדומיננטי הדיחה את ריאל מדריד מגביע האלופות. הכדורגל הגרמני, של הנבחרת הלאומית ושל באיירן, השתנה בהתאם למודל ששירטטו ברצלונה ונבחרת ספרד, שעמדו בין התארים לקבוצות הגרמניות. בריאל חילחלה ההבנה שהיא חייבת להתאים את זה לכדורגל המודרני. היא הביאה את מודריץ' ב־2012, לשחק לצידו של צ'אבי אלונסו. קרוס הגיע שנתיים לאחר מכן. ריאל תמיד תהיה ריאל והיא מביאה תמיד את הגלקטיקוס הכי גדולים, אבל תקופת מודריץ'־קרוס תאופיין בכך שריאל לא תסמוך על הכוכבים, היא תתנהל לפי הקצב של שני המאסטרו'ס במרכז המגרש, ומתוך השיטה הזו והחזקת הכדור יפרחו הכוכבים.
2 צפייה בגלריה
החברים בריאל מדריד נפרדים בתום המשחק נגד ריאל בטיס
החברים בריאל מדריד נפרדים בתום המשחק נגד ריאל בטיס
החברים בריאל מדריד נפרדים בתום המשחק נגד ריאל בטיס
(צילום: JAVIER SORIANO / AFP)
קרוס הוצב במדריד באותה עמדה שבה ציוות אותו גווארדיולה במינכן: בין הבלמים, מתחיל את ההתקפות עמוק ליד רחבת קבוצתו, מוציא את היריבה מהאיזון הטקטי. קרוס ומודריץ' הם עמודי התווך. השליטה שלהם בכדורים, בקצב, והיכולת שלהם ללמוד איך לשחק הגנה במערך כזה, איפשרה לרונאלדו, בנזמה, אוזיל וגארת' בייל לשחק כדורגל מסחרר. יש בקרוס שילוב נדיר של שחקן שמסוגל לעשות הגנה כמו קשר אחורי ובאותו זמן לשלוט בכדור ולהפיץ אותו קדימה כמו 10 אמיתי. ריאל משחקת כדורגל מסחרר, מרהיב באותה עונה.
הכדורגל של ריאל אולי מרהיב, אבל חסר תכלית, נטול תארים. אין בה איזון. פלורנטינו פרס הבין שהוא צריך מישהו שישחרר את מודריץ' וקרוס מהעבודה השחורה ומביא את קאסמירו. ההבאה של זידאן לכס המאמן בתחילת 2016 במקום רפא בניטס, הוא הרגע שבו המעגל החשמלי הקוסמי של ריאל מתחבר.
קאסימרו וזידאן נותנים למודריץ' וקרוס חופש ושקט. ריאל יכולה לשחק כדורגל של התקפות נגד מהירות, קרוס הוא כדורגל של החזקה בכדור נגד מתגוננות. יכולות המסירה של קרוס וההגבהות שלו ממצבים נייחים הופכים אותו לבורג מרכזי של המכונה. רונאלדו הוא אולי העיצוב של המכונית הזו, קרוס הוא המנוע.

אנטי גיבור

ריאל זוכה בשלוש אליפויות רצופות, אבל בקדנציה השנייה של זידאן במדריד, בלי צילו הענק של רונאלדו, כולם יכולים לראות בבירור את השילוב הנדיר בין טכניקה לאתלטיות של קרוס, ובעיקר את השליטה המוחלטת בקצב. ב־2020, בלי רונאלדו ועם מרסלו ומודריץ' לא בשיא יכולתם, זידאן שם את מבטחו בקרוס. ריאל, מכונת ההתקפה, מסיימת את העונה ההגנתית הטובה בהיסטוריה המודרנית של המועדון.
ואז התחיל הרנסנס בשלהי הקריירה, שוב תחת אנצ'לוטי. החליפות ממדריד הבינו שהזמן של קרוס קצוב, והביאו קשר עולמי בזה אחר זה, כולל ג'וד בלינגהאם השנה, כדי לסוכך עליו.
קרוס שיחק בשבת את המשחק האחרון שלו במדריד, ובשבת ישחק את המשחק האחרון במדיה. קבלת הפנים מהאוהדים והשחקנים מעידה עליו המון: בקבוצה ומועדון שמקדש את הכוכבים, קרוס, האנלייזר של הזוויות ואחוזי ההצלחה, הוא אנטי־כוכב ואנטי־גיבור שלא היה כמוהו וספק גדול אם יהיה.
פורסם לראשונה: 01:30, 29.05.24