סקרמנטו קינגס פתחה את העונה במאזן 4:0. האוהדים הטובים ביותר ב-NBA עם הקבוצה העצובה ביותר התכוננו להאריך בעוד שנה את השיא בו הם מחזיקים: 16 שנה (בואכה 17) ברציפות מחוץ לפלייאוף, התקופה הכי ארוכה בהיסטוריה של הליגה. אבל אז הם התחילו לנצח, ואחרי אחד הניצחונות הרימו תושבי בירת קליפורניה את העיניים לשמיים וראו אלומת אור סגולה שהודלקה מעל האולם של הקינגס בדאון-טאון סקרמנטו.
"זריקה מבחוץ" - כתבות נוספות במדור של ציפי שמילוביץ
זה היה סתם רעיון שיווקי קטן של הבעלים, ויוואק רנדאיב, אבל העונה התקדמה והניצחונות נערמו והדלקת האלומה הסגולה הפכה לספקטקל שמסמל את ההפתעה שאף אחד - אף אחד - ב-NBA לא חזה: עמוק בתוך חודש מרץ, סקרמנטו קינגס מדורגת במקום השני במערב הצפוף והקטלני.
בצורת הפלייאוף תסתיים, לקינגס יהיה (אפשר להניח) יתרון ביתיות בסיבוב הראשון, ואין אף קבוצה עמוסת כוכבים במערב שרוצה להיות היריבה של מי שרק עכברי NBA מורעלים במיוחד יכולים להגיד את שמות כל שחקני החמישיה שלה.
תזכורת משנות ה-90 וה-2000
מדינת קליפורניה היא אחד מפלאי עולם. מדינה מרהיבה פיזית, שאם נוסעים לאורכה מסן דייגו בדרום ועד הגבול עם אורגון בצפון, אפשר לעבור את כל עונות השנה, לפגוש מיליוני אנשים שונים לגמרי זה מזה, לשמוע מאות שפות ולהכיר מאות תרבויות. 40 מיליון איש גרים בקליפורניה, שבפני עצמה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, מדורגת בין גרמניה לבריטניה, וצפויה לעלות בשנים הקרובות למקום הרביעי. בקיצור, קליפורניה היא, בדיוק כמו הכינוי שלה, מדינת זהב.
ואיכשהו, מכל האפשרויות, עיר הבירה של קליפורניה היא סקרמנטו. כחצי מיליון תושבים גרים בעיר שנמצאת מרחק שעתיים נסיעה - ועולם ומלואו - מסן פרנסיסקו. מה שיש להם זה את בית הממשל של קליפורניה, ואת סקרמנטו קינגס.
לא פלא שכאשר הייתה לקינגס את הקבוצה הכל כך מרגשת של ולאדה דיבאץ, פג׳ה סטויאקוביץ', כריס וובר ומייק ביבי, הפך האולם הישן שלהם לרועש והקשה ביותר ב-NBA. סקרמנטו חיבקה חזק חזק את הקינגס שלה, ותידלקה את האהבה הזו בטינה עמוקה ללוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו. בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הקינגס באמת היו קבוצת עילית. ריק אדלמן היה המאמן, הקינגס שיחקו גירסה מוקדמת של הווריורס בימינו, וה'ארקו ארינה' הישן והמתפורר שלהם היה גרסת ה-NBA של אולם הפחים בחולון.
אבל באותה מהירות שבה האגדה נולדה, ככה היא התפוררה עם הפסדים שוברי לב בפלייאוף ללייקרס, והפציעה שגמרה למעשה את הקריירה של כריס וובר. ב-16 השנים שעברו מאז הפעם האחרונה בה היו הקינגס בפלייאוף, הם גם כשלו שוב ושוב בדראפט, כולל כמה מהטעויות הבאמת קולוסאליות בהיסטוריה: ב-2009 בחרו בטייריק אוואנס (מי? מה? בדיוק) במקום הרביעי, כשאחד, סטפן קרי, עוד היה זמין. ב-2011 לקחו את ביסמאק ביומבו (מי? מה? בדיוק) כשאחד, קוואי לנארד, עוד היה פנוי. ב-2013 הם בחרו את בן מקלאמור (מי? מה? בדיוק) כשאחד, יאניס אנדטוקומבו, עוד היה זמין, וב-2018 הם בחרו את מרווין ביגלי במקום השני לפני לוקה דונצ'יץ'. לא יפה לצחוק, אבל אין ברירה.
ואז הגיע מייק בראון
ולמרות כל זאת, העיר סקרמנטו סירבה להתייאש מהקינגס. הרי זה כל מה שיש לה. לפני עשור הקינגס היו כל כך קרובים לעזוב לסיאטל או לאנהיים, עד ששדרי טלוויזיה מקומיים נפרדו מהם בדמעות. אבל האוהדים הגיעו לישיבות מועצת העיר, עשו הפגנות בעיר וכן, גם חסמו כבישים. הבעלים החדש, ויוואק רנדאיב, איש עסקים הודי שבניגוד לרוב בעלי הקבוצות בליגה אינו מיליארדר, הבטיח להשאיר את הקינגס בסקרמנטו, לבנות אצטדיון חדש בדאון-טאון ולהחזיר עטרה ליושנה, או לפחות איזו הופעה פה ושם בפלייאוף. הוא עמד בכל ההבטחות.
השינוי הגדול קורה עכשיו בעיקר בזכות מייק בראון, אחד המאמנים הוותיקים בליגה שמסתובב ברכבת ההרים שלה כבר הרבה שנים. הוא הספיק גם להיות מאמן העונה (קליבלנד 2009), גם להיות מפוטר שלוש פעמים - כולל מקליבלנד שהחתימה במקומו את דייויד בלאט - וגם לקחת צעד אחורה לעמדת עוזר מאמן של סטיב קר. בראון חתם בקינגס עוד במהלך הפלייאוף של העונה שעברה, כשהוא עדיין עומד מאחורי גבו ולוחש לאוזנו של קר בדרך לעוד אליפות.
לקינגס הביא בראון את כל מה שלמד ממנו - תקשורת אנושית, היררכיה, משמעת, וגם כיף ושמחת משחק. הוא הפך את ד'ארון פוקס לאחר הפוינט גארדים הטובים בליגה ולמועמד כמעט בטוח לתואר "שחקן הקלאץ" של העונה שיחולק לראשונה השנה. הוא העלה את דומנטאס סאבוניס לדרגת סופרסטאר, והוא בעיקר בנה קבוצה אמיתית של אנשים שאוהבים לשחק ביחד. "מייק שינה באופן דרמטי את התרבות של הקבוצה תוך פחות מעונה", אמר עליו רנדאיב, "הוא עשה זאת על ידי דרישת אחריות רדיקלית מהשחקנים שלו בו זמנית עם אהבה רדיקלית אליהם".
מבחינת בראון, הופעה בפלייאוף השנה היא רק צעד ראשון. "לא באתי לכאן רק כדי להגיע לפלייאוף", אמר. "באתי כדי לנצח ולנצח ברמה הכי גבוהה, ואנחנו מנסים לזכות באליפות בדיוק כמו כולם. אמרתי מהיום הראשון שאני מצפה שנהיה השנה בפלייאוף, זה היה מובן מאליו מבחינתי, זו רק ההתחלה".
יחד עם החזרה לפלייאוף, הקינגס יחזרו עכשיו לשידורי טלוויזיה ארציים. אמריקה כולה תוכל לראות איך אחרי כל ניצחון, שחקן של הקינגס לוחץ על כפתור מזויף כדי "להדליק" אלומה סגולה שנמצאת על גג האצטדיון. הקהל יצרח "Light the Beam“, והאוהדים ירוצו החוצה כדי להצטלם עם הקרן הסגולה ברקע. דאג כריסטי, שהיה שחקן מפתח בקינגס המיתולוגית ההיא והיום הוא עוזר מאמן, השווה את האלומה הזו לאות של באטמן, ומבחינת אוהדי הקינגס זה בדיוק ככה. עכשיו תנו להם את הלייקרס או את הקליפרס או את הווריורס, כדי שיוכלו להזכיר לכולם מי זו בירת קליפורניה.
פורסם לראשונה: 14:09, 10.03.23