בשיתוף הטוטו
כבר בגיל ארבע בילה אורן סמדג'ה את שעות אחר הצהריים שלו בשיפור הטכניקות על מזרן הג'ודו. סמדג'ה גדל למשפחה שכולם בה היו בג'ודו. אביו, מוריס סמדג'ה (90), היה מראשוני המאמנים בישראל, מאמן שגידל וטיפח דורות רבים של אלופים בתחום והג'ודו היה מפעל חייו. כל ששת ילדיו התאמנו בג'ודו והיו לאלופי ישראל, אך אורן לקח את זה קצת יותר רחוק מכולם.
התשוקה של אורן סמדג'ה לספורט שאליו הוא כל כך מחובר זרמה בעורקיו כבר מגיל צעיר. "כילד הייתי נוסע עם אבא שלי למועדון אחרי בית הספר ונשאר איתו שם עד הלילה. ככה זה היה כמעט כל יום", הוא מספר, "הג'ודו היה מרכז עולמי. מעבר לג'ודו היו לי עוד תחביבים, ניגנתי בחצוצרה ובתופים ושיחקתי כדורגל, אבל הג'ודו זו אהבת חיי".
לאחר שהעפיל לפסגה והביא גאווה עצומה למדינה כשהפך ב־1992 לגבר הישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית – אורן לא עצר. הוא המשיך להציב לעצמו יעדים ובשנת 2016 הפך לישראלי הראשון שזכה במדליה אולימפית גם כספורטאי וגם כמאמן. כיום הוא מאמן את נבחרת ישראל בג'ודו – והוא לא מפסיק לתכנן אילו פסגות נוספות יכבוש.
במסגרת פרויקט "טופ טאלנט 2", שבמסגרתו יוענקו עשרה מענקים בסך 10,000 שקלים לספורטאים צעירים ומבטיחים, ביקשנו מאורן טיפים כיצד מגיעים לטופ העולמי ומה הייתה ההשפעה של אביו על הקריירה שלו. "אבא עלה לארץ מתוניסיה והג'ודו היה תחביב שלו. הוא עבד כקבלן בסולל בונה וכמנהל עבודה בחברת חשמל, אבל עם הזמן התחביב הפך להיות מקצוע", מספר אורן, "כילדים הוא מאוד דחף אותנו לאורח החיים של הג'ודו, לאו דווקא לצד התחרותי, אלא לערכים כמו שמירה על תזונה נכונה, שינה טובה כי למחרת יש אימונים, להתאמן ברצינות ולתת את הכל. זאת הייתה דרך החיים שלנו".
את ההחלטה החשובה בחייו עשה אורן יחד עם אביו. "ב־1988 הייתי בן 18, קצת לפני הצבא, והייתה לי התלבטות אם להתגייס ליחידה מובחרת או לקבל הכרה כספורטאי מצטיין ולהמשיך בקריירה ספורטיבית", הוא מספר, "אבא שלי קרא לי ואמר שלדעתו אני יכול להיות העתיד של הג'ודו הישראלי ברמה האולימפית, ויחד החלטנו שאכין את עצמי לאולימפיאדת ברצלונה. זו הייתה משימת חיי, להגשים את החלום – את הבקשה של אבא שלי".
איך זה לדגול עם אבא שהוא גם מאמן? "אני מאמין שמה שהצליח אצלנו היה קודם כל זה שאבא ידע לעשות את ההפרדה בצורה טובה. בבית התנהג תמיד כאבא ועל המזרן הוא היה מאמן ולא ויתר לי", מספר סמדג'ה, "כך, למשל, במהלך גיל הטיפש־עשרה הייתה תקופה שלא רציתי להתאמן, ומבחינת אבא שלי זה היה בסדר כי הוא האמין שזה משהו שצריך לבוא ממך, שאי אפשר למשוך אותך לעשות משהו שאתה לא רוצה". וזה גם המסר של סמדג'ה להורים נוספים: "לדחוף יותר מדי עלול לגרום לאנטי. הילד צריך לאהוב את מה שהוא עושה וללכת לאימונים כי הוא זה שרוצה".
5 צפייה בגלריה
"לדחוף יותר מדי עלול לגרום לאנטי. הילד צריך לאהוב את מה שהוא עושה וללכת לאימונים כי הוא זה שרוצה"
(צילום: אלבום פרטי)
מה צריך כדי שספורטאי צעיר יוכל להצליח ולהתקדם?
"יש הרבה מאוד ילדים שמגיל קטן מתחילים לדבר על מדליות אולימפיאדות ורוצים לקפוץ הרבה מאוד שלבים. אבל צריך להבין שזאת לא סתם דרך, אלא מסע. ובמסע יש הרבה קשיים, הרבה הפסדים והרבה הצלחות. לא כולם עומדים על הפודיום באליפות העולם, אבל תמיד שווה לבחון את הגבולות שלכם כספורטאים וכבני אדם כי זה ממלא את החיים".
עצה נוספת של סמדג'ה היא לעולם לא להגדיר אי ההצלחה ככישלון. "כישלון זה אחד שלא מתמודד", הוא מסביר, "מסע זה משהו אחר. במסע בוחנים גבולות, זאת חוויה שלמה, זה להבין מה היכולות שלך וכמה הן חזקות".
סמדג'ה גם מאמין שספורט תחרותי מפתח את האישיות. "הוא בונה אותך כאדם ועושה לך סדר בחיים", הוא מסביר, ומוסיף: "כספורטאי תמיד שאפתי להיות הכי טוב. זכיתי להישגים בשביל המדינה, אבל גם בפן האישי כבשתי כל פסגה שהצבתי לעצמי".
חלמת להיות מאמן הנבחרת כמו אבא שלך?
"האמת שלא. הקמתי לפני כמה שנים את מרכז הישראלי לג'ודו, אימנתי בו הרבה ספורטאים, גם יצאו משם עשרות אלופות ואלופים, אבל לא חשבתי שאגיע לאמן את נבחרת ישראל כמו אבא. אבל היום זה נמצא במרכז העשייה שלי. סיימנו את ריו, את טוקיו, ואנחנו בדרך לנצח באולימפיאדת פריז 2024".
כמאמן של אחת הנבחרות החזקות בעולם, סמדג'ה מגלה אילו לוחמים מגיעים לצמרת: "כמאמן אני תמיד מחפש את האחד עם הזיק בעיניים, שרוצה להתאמן בלי הפסקה, שבאמת רוצה להצליח. אלה הספורטאים, בכל ענף, שהכי כיף לאמן והם הכי מצליחים. ספורטאים שבטוחים שהם רוצים לעבור את הדרך".
כיום הוא עצמו כבר אבא לשלושה ילדים. כולם שומרים על אורח חיים ספורטיבי, אך רק הקטנה, בת 16, נמצאת בג'ודו התחרותי. "לפעמים, כשאני רואה את הלחץ שלה לפני תחרויות, אני הוא נותן לה טיפים איך מתמודדים עם המצב", הוא אומר, "אבל באופן כללי אנחנו משתדלים לא לדבר בבית על ג'ודו".
ומה עוד צריך לדעת עליך?
"יש לי כלב שקוראים לו טוקיו על שם האולימפיאדה".
הצטרפו לפרויקט טופ טאלנט
במסגרת פרויקט "טופ טאלנט 2" של הטוטו וקבוצת "ידיעות אחרונות", שבו שותפים משרד התרבות והספורט ועמותת "ערכים בספורט", יוענקו מענקים לעשרה ספורטאים צעירים, בני 13־18, שמובילים בתחומם וצריכים תמיכה כדי לעשות צעד נוסף קדימה. אתם לא חייבים להיות אלופי המדינה בתחומכם, אבל כן כאלה שכבר השתתפו באליפויות ישראל, אולי גם בתחרות בינלאומיות רשמיות, ונחשבים לספורטאים המובילים במועדונים שלכם.
כל אחד מהנבחרים יזכה במענק של עשרת אלפים שקל, שבו יוכל להשתמש לקידום הקריירה. מה, למשל, תוכלו לעשות עם הכסף? לקנות ציוד ספורט שיעזור לכם; לממן הסעות לאימונים ותחרויות; לשכור מאמן אישי שתמיד חלמתם לעבוד איתו; ועוד. הירשמו עכשיו לטופ טאלנט 2>>
בשיתוף הטוטו
