כחלק מפתיחת העונה המופלאה של מכבי נתניה בליגת העל, במסגרתה היא מציגה את הכדורגל הכי אטרקטיבי בארץ, לא מעט יהלומים נוצצים בקבוצה מהשרון. אך מלבד כובשי השערים הבולטים, דיא סבע, ערן לוי, אלחסן קייטה ואביב אברהם, וההגנה היציבה עם דני עמוס, טים הויבך, ברנקו ורגוץ', בן צעירי ו-ויקי כחלון, הקישור האחורי הוא זה שמניע את משחק הלחץ המדופלם של סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה שייפגשו הערב (שבת, 20:30) את מכבי חיפה.
בראשו, כמובן, עלי מוחמד, כנראה הזר הטוב ביותר העונה ולצדו, אולי לא היהלום הכי נוצץ של מכבי נתניה, אך בוודאי אחד זה שעובר את תהליך הליטוש הקפדני ביותר – ניקולאס אולסק. כיום, השניים מהווים צמד שמשלים את עצמו במרכז המגרש ודוחפים קדימה את נתניה. הם דינמיים, רצים ללא הפסקה, מחלצים ונלחמים, מחליפים קצבים, מעבירים את כובד המשקל מצד לצד ויודעים בדיוק מתי לצאת להתקפה. יחדיו, עם ראיית המשחק הנדירה שלהם, הם משתפים פעולה בצורה מעולה.
"מאושרים להמשיך את התהליך המדהים הזה"
אולסק הוא יהלום שחור, אם תרצו. לא הכי פופולארי, אבל כזה שערכו וכוחו רק עולים ועולים בשנים האחרונות. אלא שאותו תהליך וההתקדמות האדירה שלו בקריירה מאז שהגיע לישראל, טמונים במסע האדיר שעשה. מארגנטינה, דרך ארצות הברית, ליגה א', הליגה הלאומית – עד לליגת העל. בואנוס איירס – פלורידה – יפו – רמת השרון – נתניה.
"האיש בעל ארבעת הדרכונים" (ארגנטינאי, אמריקאי, פולני בשל מוצא המשפחה וישראלי) הולך ומתלטש בעיר היהלומים. הערב (שבת, 20:30), אולסק יעמוד למבחן נוסף במרכז המגרש, כאשר נתניה תארח את מכבי חיפה לקרב מרתק במחזור ה-11.
ניקו, בנם של גבריאלה ומרסלו, נולד למשפחה יהודית לפני 26 שנה ומציין זאת היום (מזל טוב). כשהיה בן 12, המשפחה עברה לארצות הברית והתמקמו בבוקה ראטון, פלורידה. הוא אהב בעיקר לצייר ולשחק פינג פונג, והפך תחביב אחר, כדורגל, לתחום העיסוק העיקרי שלו. דרך התיכון ועד לאוניברסיטת בלמונט וכיכב בקבוצה של האוניברסיטה בליגת המכללות, בלמונט ברוינס. בעונתו הראשונה, לקח פיקוד על המגרש ולקח גם 50 מתוך 53 הקרנות של הקבוצה באותה עונה וזו רק דוגמה אחת לדומיננטיות שלו במכללות. כקשר אחורי, הוא השלים למעלה מ-50 שערים בתיכון ובקולג'.
לאחר שסיים ללמוד ב-2013, חיפש אולסק את דרכו אל ארץ הקודש ורצה לנסות את מזלו בכדורגל מחוץ למכללה. ניקו אמנם הגיע לבדו ארצה, אך מצא בית חם בתל אביב. אולסק "אומץ" על יד משפחת ניסימוב בת"א. בן המשפחה, מתן, פיקד על הצוות של ניקו בפרויקט "תגלית" ומשם הגיעה ההיכרות, היכרות שנמשכה בכך שניקו התארח אצל משפחתו והיה לבן בית.
בפוסט שכתב אב המשפחה, יוסף ניסימוב, סיפר שאולסק יועד לרמת השרון עוד לפני מכבי יפו, אך לא עבר את המבחנים. בסביבתו דחקו אותו לעזוב את ישראל בימי "צוק איתן", אבל ניקו לא התרגש ולא ויתר. רצה הגורל, כך כתב יוסף, ואותה רמה"ש ש"לא ספרה אותו קיץ לפני", החתימה אותו לאחר קפיצת המדרגה אצל הבולגרים. את העזרה בדרך ליפו קיבל מגיא עזורי, חבר של משפחתו בפלורידה, אותם הכיר מהתקופה שבה חי בעצמו בארצות הברית, אז למד כושר ופיזיוליגיה באוניברסיטת לונג איילנד ושיחק בפוטס פיונירס עד אשר פרש מכדורגל בשנת 1989.
"הסיפור שלי עם ניקו הוא די פשוט, אך משונה", סיפר עזורי ל-ONE. "לא ראיתי אותו משחק כדורגל לפני שהגיע לישראל, אבל שמעתי מהמשפחה. קיבלתי טלפון מפלורידה שהוא הגיע לישראל ורוצה לשחק כדורגל, ביקשו שאעזור לו. יש לו רקורד טוב במכללות, אבל פה זה כדורגל אחר ולא התחלתי להציע אותו לקולגות שלי בגלל קשר משפחתי.
“עשיתי לו כמה אימונים אישיים לבדוק את היכולות שלו, אבל כבר לאחר האימון הראשון הבנתי שמדובר בשחקן עם יכולתו מיוחדות, עם אישיות, מקצוענות. אמריקאי טיפוסי, כזה שלא צריך לדבר איתו על מוטיבציה, אצלם זה מבטן ומלידה. אמריקאי שעושה קולג' יוצא אמנם מאוחר יותר לעולם המקצועני, אבל פורח. המכללות בישלו אותו טוב, בטח בקטע הגופני. היום הוא לקח את מה שהוא קיבל ולמד שם והביא את הסגנון לכאן.
"לפני שלוש שנים אמרתי לו: 'ניקו אתה שחקן גדול, אבל הכדורגל כאן שונה מהמכללות בארה"ב. אתה כרגע על גבול היכולת של צמרת הליגה הלאומית או אפילו קבוצה בליגת העל, אני רואה אותך שחקן ליגת העל בעתיד, אבל עדיף לך לחכות ולהתבשל'. אני מאמין בהדרגתיות, אמרתי לו: ‘תבנה את עצמך מלמטה, תכיר את המנטליות’. כך הוא הגיע ליפו".
למכבי קביליו יפו, חממה ומקפצה לשחקנים צעירים, שהצמיחה בשנים האחרונות כישרונות כמו אולסק, רוסלן ברסקי, אלמוג בוזגלו, מאור קנדיל, אסף לוי, אסף רז ואחרים, הוא הגיע בעונת 2014/15, עונה שהסתיימה עם הישארות דרמטית בליגה א' דרום. מהרגע הראשון ביפו, שם מספרים כי לאימונים היה מגיע מדי יום עם רכבת אחרי שהיה נוסע עם אופניים חשמליים מצהלה בת"א, הוא הבין כי מצא בית נוסף, בית שנשאר אצלו עמוק בלב. מספר 77 ביפו נותר עם אותו מספר גם בליגת העל בנתניה, ובנוסף, ליפו יש עדיין אחוזים בכרטיס השחקן שלו.
בזמנו, אוהד מכבי יפו, שעובד במשרד הפנים, לקח אותו תחת חסותו ועזר לו גם הוא בתהליך ההתאקלמות עם דירה משלו. הדרך לתעודת זהות התקצרה וגם ל-11 של צחי טיאר. אולסק סיים את העונה כשחקן המצטיין של יפו וחביב הקהל, שם כולם ידעו: "ליגה א' קטנה על השחקן הזה". וכך היה. החשיפה התקשורתית הגבוהה יחסית לליגה א' והיכולת המעולה שלו - כאשר הוא לא נח לרגע לאורך כל העונה, רץ וחילץ כדורים במגרשים עם תנאים לא תנאים ובמקומות הזויים - סידרו לו חוזה בליגה הלאומית.
כבר בליגה א' הוא זכה להתעניינות ולמעקב של מספר אנשי מקצוע בארץ. הוא נכנס לרשימות של לא מעט קבוצות מהלאומית וגם בליגת העל, וגם הצעה אחת מעבר לים, אבל בעצת סוכנו, אדם קידן, העדיף להמשיך להתקדם בהדרגתיות ועלה כיתה לרמת השרון של ליאור זדה, שם רשם 32 הופעות בלאומית. גם איזי שרצקי קיבל המלצה חמה והתלבט, אך לבסוף ויתר ובחר בשחקן אחר.
"כשאימנתי את קריית גת, ראיתי אותו במשחקים של יפו והוא היה בולט מעל כולם", אמר זדה. "ברמת הטכניקה ושינויי הקצב, בולט בשתי דרגות מעל כולם והיה נראה שככל שהוא יתקדם בליגות, הוא ישתפר כי יהיו לו יותר שטחים ולידו ישחקו שחקנים יותר טכניים. החתמנו אותו לשנתיים ועד מהרה הוא הפך לשחקן המוביל שלנו.
“אחוזי דיוק מהגבוהים ביותר, שדרג את עצמו מבחינת המשחק הלחץ והדחיפה קדימה. יש לו המון ניידות, ראיית משחק ברמה הכי גבוהה, כמעט ולא נופל על המגרש, לא צריך לרדת לגליץ' כי הוא משחק עם יציבות ועם השכל. כשאמא שלו הגיעה לבקר אותו בארץ, זו הייתה התקופה הכי טובה שלו. הוא מאוד חם וישראלי. ישראלי עם ציניות ואינטליגנציה ברמה גבוהה. בולט בחדר ההלבשה, שר שירים עם רפי ימיני, האפסנאי של הקבוצה, טיפוס אהוב על כולם.
"ההחלטה הטובה ביותר שלו הייתה ללכת עם סלובו ושי כי הם מוציאים ממנו מעל ומעבר. ניקו הוא בחור חכם שתמיד לומד ואוהב ללמוד, אין גבול לכמה שהוא יכול להשתפר ולהגיע. הייתי ממליץ לו רק להישאר כמה שיותר בנתניה, זו קבוצה שתפורה עליו. הם מחזיקים את הכדור ולחוצים, זו הקבוצה שהכי מתאימה לו בארץ. הבחירות שלו בקבוצות היו מאוד נבונות. מכבי יפו זו מקפצה לצעירים, קבוצה מתוקשרת שנותנת במה וגם ברמה"ש קל לקפוץ קדימה, כמו שערן זהבי, קני סייף, סאן מנחם ועידו דוידוב עשו. ומכבי נתניה זו בחירה גאונית לשיטה ולסגנון. אני זיהיתי אותו כאחד השחקנים שילך בדרכם של טל איילה, מוטי ברשצקי, דודי תירם ואחרים שאימנתי בדרך".
"מההתחלה הוא מאוד הזכיר לי את דריו פרננדס", אמר עליו קידן. "יש הרבה דמיון ביניהם. הוא מכניס הרבה אנרגיות למשחק, הוא תוסס ויש לו מרחב התקדמות בלתי נגמר. היו לו עליות וירידות, אבל הוא התייצב העונה מאוד. הוא רק הולך ומשתפר וזה יכול להביא אותו למקומות יותר רחוקים ממכבי נתניה ואפילו לאירופה. מכבי נתניה היא תחנה שמאוד מתאימה להתקדמות של ניקו".
אלא שההצלחה העונה במכבי נתניה, במדיה רשם 760 דקות ב-10 הופעות (8 מהן בהרכב הפותח), לא הייתה מיידית והגיעה לאחר קשיים רבים בעונה שעברה. 29 הופעות ושני שערים היו לאולסק במסע העלייה של נתניה לליגת העל. עונת 2016/17 הייתה גם מסע למידה של ניקו, שלמד ושיפר את כל הליקויים שדראפיץ' וברדה ביקשו ממנו, על המגרש, באסיפות הווידאו ובשיחות אישיות ארוכות.
הצמד, שחזה בו לראשונה במשחק אימון בין בית"ר ת"א/רמלה ליפו אז הוא צד את עיניהם, עקב אחריו גם ברמה"ש כשעברו לבית"ר ירושלים והתאחדו עמו בנתניה. "הגרזן" התאים לשניים מבחינת השיטה ואכן ההתאמה הייתה מושלמת, אבל השינוי הגדול, כך מספרים בנתניה, היה כאשר הוא יצא מההרכב בשל פציעה באמצע העונה וכשחזר מוחמד, אברהם ודידייה קוגבניה היוו את שלישיית הקישור ואולסק נותר מחוץ ל-11 למשך למעלה מחודש.
"זו הייתה סיטואציה חדשה עבורו בתור מחליף", סיפרו בנתניה. "היו לניקו שיחות עם המאמנים, כל אחד בנפרד, ולאט-לאט הוא הבין שחלק מהתהליך זה להבין שספסל זה חלק מהמשחק והוא למד להתמודד עם עלייה מהספסל. הוא עשה את מצוין וחזר להרכב לבסוף ונשאר שם עד סוף העונה. גם מקצועית, בסגנון שלו הוא היה רגיל לקבל כדור בשטחים ולפעול ברגוע, אבל גם את זה הוא שיפר. בקיץ החלטנו שאנחנו מממשים עליו את האופציה ומאז הוא ממשיך בהתקדמות המטאורית שלו".
אולסק, שהתחיל את עונתו הרביעית בישראל, מתגורר כיום בת"א עם בת זוגו הישראלית באחד ממגדלי היוקרה בעיר. לנתניה הוא מגיע מדי יום כשעה לפני האימון, לא משנה מה, כך אומרים בקבוצה, וגם מקפיד להעלות את הדופק ראשון עם ריצה בחדר הכושר. עם החבר הטוב ביותר שלו בעולם הכדורגל, ארון שוינפלד ממכבי ת"א, הוא נוהג לבלות ואפשר לומר שבנה לעצמו חיים בעיר הגדולה, קרקע פורייה להשתקע.
"אני מאוד שמח שהוא הגיע לנתניה שזה בית חם, למרות ההצעות המפתות יותר כלכלית שהיו לו", סיכם עזורי. "אמרתי לו אז שילך למאמנים טובים כמו סלובו ושי, היה לי חשוב. אני שמח על הדרך שהוא עבר ועל מה שהוא הבין. יש שחקנים אוהבים לקפוץ מעל הפופיק, הוא לא ואני מאושר בשבילו. הוא רץ לדעתי מעל 11 קילומטר במשחק, אחראי מאוד וזה שחקן שאתה רוצה אצלך בקבוצה, לא משנה מה. הוא עדיין צריך להשתפר, ובעיקר לחשוב בעצמו שהוא תמיד צריך להשתפר. אבל מעבר לשחקן כדורגל פנטסטי, הוא אישיות. נתניה והקהל נהנים ממנו, וזה חשוב.
"יש לנתניה הרבה שחקנים מיוחדים, אבל יש לו משהו מיוחד אחר. אני רואה אותו מגיע רחוק מאוד, בגלל הכישרון והאופי כי הכישרון לא מספיק. יש לו את האישיות המתאימה, הוא שחקן של עבודה קשה. אני שמח בשבילו, המשפחה באמריקה שמחה. זה מחמם לנו את הלב, אעזור לו בכל מה שאוכל. אני 'יועץ הסתרים' שלו בקטע המקצועי ועובדה ששלוש שנים אף אחד לא שמע או ידע על זה. אני רק רוצה לעזור לילד, זו מצווה לעזור לבחור יהודי שהגיע לישראל ונהנה במדינה".
