יובנטוס נמצאת בעונה חלומית. היום (שבת) ב-16:00 היא צפויה לקבל חותמת רשמית במשחק מול ספאל. המשחק, כמו כל משחקי הליגה האיטלקית, ישודר בערוץ ONE2 למנויי yes ,HOT סלקום TV ופרטנר TV. זה הזמן להביט על המספרים של האליפות.
יובנטוס תקטוף אליפות שמינית ברציפות. איפה זה מעמיד אותה מול הליגות הגדולות ביבשת? היא תעקוף את ליון שזכתה שבע פעמים ברציפות (2002 עד 2008) באליפות צרפת ואת באיירן מינכן לה שש זכיות רצופות (אולי פעם שביעית העונה). ריאל מדריד זכתה חמש פעמים ברציפות, וזה קרה פעמיים – בין השנים 1961 ל-1965 ומ-1986 עד ל-1990.
מוזר: כוכבי מלחמת הכוכבים ביקרו בסן סירו
זו תהיה זכייה מספר 35 של יובנטוס באליפות, אז למה דווקא האליפות הזו היא הכי מרשימה ומהווה אבן דרך בהיסטוריה של יובה ושל כל הליגה האיטלקית? התשובה טמונה בדומיננטיות שהמספרים מהמסע שהביאנקונרי עשו העונה חושפים.
נתחיל בעיתוי של ההכתרה. העונה, החבורה של מסימיליאנו אלגרי, שעבורו מדובר בתואר החמישי ברציפות, תוכתר כאלופת איטליה כבר במחזור ה-31, עם פער עצום על נאפולי השנייה – 20 נקודות עוד לפני המשחק.
באליפות הראשונה מבין השמונה היא עשתה זאת רק מחזור לסיום, כשהגדילה את הפער ממילאן לארבע נקודות. בשנייה, זה קרה במחזור ה-35. בפעם השלישית, השחורים-לבנים ניצלו הפסד של רומא כדי לחגוג שני מחזורים לסיום. את האליפות הרביעית בעונת 2014/15 הגברת הזקנה סגרה במחזור ה-34 עם 17 נקודות הפרש מלאציו השנייה, ואת זאת שבאה שנה אחריה היא קטפה בעקבות מעידה של סגניתה, נאפולי, במחזור ה-35. הסקודטו השישי בשחור-לבן נלקח מחזור לסיום, לאחר הצגה עם 0:3 על קרוטונה. בעונה שעברה האליפות הגיעה גם היא מחזור לסיום, לאחר תיקו מאופס עם רומא.
מוזר: כוכבי מלחמת הכוכבים ביקרו בסן סירו
העונה זה קורה הרבה יותר מוקדם ונוסיף לזה את העובדה שלמועדון מטורינו הפסד אחד בלבד עד כה בליגה, ולצורך ההשוואה, באליפות השביעית היו לה שלושה, בשישית חמישה, בחמישית חמישה, ברביעית שלושה, בשלישית שתיים, בשנייה חמישה ובאליפות הראשונה מבין השמונה לגברת הזקנה לא היו הפסדים כלל, (או במספר 0), אך מהצד שני במאזנה היו אז לא פחות מ-15 תוצאות תיקו, יותר מכל קבוצה אחרת באותה עונה.
אצטדיון אליאנץ: המבצר של האלופה
אין ספק שלאצטדיון הביתי של הזברות יש השפעה על השחקנים, אבל לא רק. היריבות שמגיעות לשחק מול יובה באליאנץ יודעות מראש שלהוציא מהמבצר בטורינו נקודות זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, ולראייה המאזן של האלופה בטבלת משחקי הבית בסרייה A עומד על 44 נקודות מתוך 48, מאזן נטול הפסדים, עם שתי תוצאות תיקו ו-14 ניצחונות. זה לא שהמצב במשחקי החוץ נורא, אבל תשאלו את אתלטיקו מדריד איך זה מרגיש לפגוש את יובנטוס (ואת כריסטיאנו רונאלדו), גם כשהיא עם הגב לקיר, באצטדיונה הביתי.
כדי להוכיח את הכוח של הקבוצה באצטדיון הביתי, ניתן להסתכל גם על הנתונים של עונת 2017/18, במשחקיה באצטדיון אליאנץ יובה סיימה את העונה עם 49 נקודות מ-57, כשבמאזנה 2 הפסדים, תיקו אחד ו-16 ניצחונות, לעומת מאזן החוץ שבו צברה 46 נקודות מ-57 משחקים עם הפסד אחד, ארבעה משחקים ללא הכרעה ו-14 ניצחונות. אמנם לא הבדל משמעותי בין התוצאות בבית ובחוץ, אך נראה כי כוח ההרתעה של האצטדיון הביתי עושה את שלו.
הכיבוש נמשך: מה החלק של רונאלדו בחלוקת השערים?
אז לפני שנגיע לרונאלדו, צריך לציין שלמרות העונה המדהימה של הביאנקונרי, דווקא בכיבושים הם פחות חזקים ביחס לעונה שעברה. לצורך השוואה, במחזור המקביל בעונה שעברה, הטור בעמודת שערי הזכות עמד על 74 שערים לעומת ה-64 של העונה. למרות זאת, ממוצע השערים שנכבשו לזכות יובה העונה פר משחק עדיין גבוה במיוחד ועומד על 2.06, כשבמשחקים הביתיים היא כובשת יותר (2.19 לעומת 1.93 בחוץ). אגב, ממוצע שערי הזכות למשחק של שאר הקבוצות בליגה הוא 1.35.
ברוב משחקיה העונה סיימה יובנטוס עם שני כיבושים. התוצאות השכיחות ביותר שלה השנה הם 1:2 (שבע פעמים) ו-0:2 (שבע פעמים). למרות הדומיננטיות שלה, יובנטוס לא "הורגת" משחקים כבר בהתחלה, ולמעשה, 28 שערים מתוך ה-64 נכבשו במחצית הראשונה (מתוכם עשרה ברבע השעה הראשונה). טווח הדקות שבו הכדור פגש את הרשת הכי הרבה פעמים הוא בין הדקה ה-61 לדקה ה-75 (17 פעמים). אז איך כבשו הזברות את מרבית השערים שלהם העונה? זו החלוקה: 18 שערים ברגל ימין, 12 ברגל שמאל, 12 עם הראש, שבעה בפנדלים, שער אחד בבעיטה חופשית, עשרה בדחיקות, וארבעה שערים עצמיים.
ואיך מתחלקים 64 השערים שכבשו אלופי איטליה? 16 כובשים שונים עד כה חתומים על הסקודטו ה-35 של הגברת הזקנה (רק ברומא התפלגות ההבקעות גדולה יותר עם 17 כובשים שונים), כשמי שמוליך את רשימת הסקוררים הוא כמובן כריסטיאנו רונאלדו עם 19 שערים. מאחוריו נמצא מריו מנדזוקיץ' עם שמונה כיבושים, ואחריו מויזה קן ופאולו דיבאלה עם חמישה כ"א. לאמרה ג'אן יש ארבעה שערים ובלז מטווידי ולאונרדו בונוצ'י כבשו צמד שערים כ"א.
בופון עזב? ההגנה נשארה ברזל
כנראה שהעזיבה המשמעותית ביותר עבור יובנטוס בקיץ האחרון הייתה זו של ג'אנולואיג'י בופון האגדי, שלמרות גילו המתקדם, היה פקטור משמעותי בזכיותיה הקודמות ובחוסן ההגנתי של הגברת הזקנה. אם נבחן את ההבדל בין הספיגות של יובה העונה לעומת קודמתה, נגלה שנכון למחזור ה-31, הרשת של וויצ'ך שצ'סני זזה 20 פעמים לעומת 18 אצל בופון, אך ההבדל לא משמעותי. ההגנה של אלגרי ספגה כמעט הכי מעט שערים מבין המוליכות בחמשת הליגות הגדולות באירופה (מלבד פאריס סן ז'רמן, שספגה רק 16 שערים, אבל עם פחות משחקים). לליברפול אותו מספר שערי חובה (20), ברצלונה ספגה 31 שערים, מנואל נוייר ובאיירן מינכן ראו את הרשת שלהם זזה 28 פעמים.
הסוד להגנת הברזל של האלופה טמון ביציבות ובוותק של שחקני הקו האחורי שמשחקים שנים רבות ביחד. בשנים האחרונות המועדון המפואר כמעט לא משנה דבר בחוליית ההגנה, למעט שינויים קוסמטיים. עבור אלכס סנדרו זו העונה החמישית בקבוצה, אנדראה ברצאלי שרשם רק חמש הופעות בהרכב השנה סוגר עונה עשירית, ולדניאלה רוגאני זו העונה החמישית. עבור לאונרדו בונוצ'י פתיחת העונה לא הייתה פשוטה, האוהדים עשו לו את המוות לאחר שחזר משנה חלשה מאוד במילאן לאחר שבע עונות טובות בשחור-לבן.
מעל כולם התבלט המנהיג הבלתי מעורער של ההגנה, ג'ורג'ו קייליני, שבגיל 34, לאחר 13 עונות, ממשיך לעלות על כר הדשא בטירוף עם רעב לעוד ועוד תארים. תוסיפו על כל אלה את החיזוקים בדמותם של ז'ואאו קאנסלו המגן הימני הנהדר שהגיע מאינטר ומרטין קאסרס שהגיע לקדנציה שלישית בהשאלה מלאציו בינואר, ותקבלו את אחת מההגנות הטובות בעולם.
בלתי עביר: מרכז השדה של הגברת הזקנה
כשאתה משחק במערך 3-5-2, האזור במגרש שתשומת הלב המרבית צריכה להיות עליו הוא מרכז המגרש. בשביל זה המאמן צריך שלושה שחקנים מגוונים, שיכולים לבצע תפקודים שונים כמו שמירה על הכדור, הנעת כדור מהירה, דיוק, תיקולים, ירידה מהירה להגנה, יכולת ארגון, פיזיות ועוד. למזלו של אלגרי הקישור במרכז הוא החלק הכי עמוק ורב גוני בסגל. כנראה שזה לא באמת המזל של אלגרי, אלא הבנייה של השיטה לפי השחקנים שברשותו. אגב מערכים, הסגל היובנטיני כל כך עמוק, שעד כה העונה היא פתחה עם הרכב שונה בכל אחד ממשחקיה.
בכל אופן, לביאנקונרי יש אמצע שכל קבוצה באירופה הייתה מקנאה בו. מספיק לעבור על השמות כדי להבין את השליטה: מיראלם פיאניץ', רודריגו בנטאקור, אמרה ג'אן, סמי חדירה ובלז מטווידי.
הנתונים הבאים מראים את הדומיננטיות של יובה על היריבות שלה: 54.9% שליטה בכדור בממוצע למשחק, ו-86.1% מסירות מדויקות למשחק. בהסתכלות אינדיבידואלית, פיאניץ' מוביל את הקבוצה במסירות מפתח עם 2.3 בממוצע למשחק, וזה משתקף גם בארבעת הבישולים שלו העונה. ג'אן בולט בצד ההגנתי עם 2.2 תיקולים מוצלחים למשחק, התערבות מוצלחת בכל התמודדות ו-0.9 הרחקות מאזור מסוכן, לא רע עבור קשר מרכזי. מטווידי הוא אחד המוסרים הטובים בליגה, ואחוז המסירות המדויקות שלו עומד על 87.2.
הארנק פתוח והפנקס רושם
בכדי להישאר חזקה ורלוונטית בהתמודדות בכל החזיתות, יובה מעבירה את הסגל שלה מקצה שיפורים בכל עונה. השנה הרעב שלה לזכייה בליגת האלופות גדל, והיא הוציאה סכומים אסטרונומיים על חיזוק לעומת העונות הקודמות. הבעלים, אנדראה אניילי, לא חסך והוציא לא פחות מ-273.66 מיליון יורו על רכש כשהחיזוקים היקרים ביותר הם רונאלדו (112 מיליון), קאנסלו (40.4 מיליון), דוגלאס קוסטה (40 מיליון), בונוצ'י (35 מיליון), ומתיאה פרין (12 מיליון).
מהצד השני שיאנית האליפויות באיטליה מכרה שחקנים בשווי 114.07 מיליון יורו מבלי לאבד שמות גדולים (השחקנים הבולטים שעזבו הם גונסאלו היגוואין ומהדי בנעטיה). ביחס לעונה הנוכחית, בקודמתה הוציאה הגברת הזקנה 167.86 מיליון על רכש והכניסה 152.68 ממכירה. מעניין לראות את החשיבה קדימה, כשכבר לפני שנה ראשי הביאנקונרי בנו את השלד ההתקפי של הקבוצה כשרכשו את פדריקו ברנרדסקי, מטווידי, חואן קואדרדו, בנטאקור ושאלו את דוגלאס קוסטה מבאיירן מינכן. המחשבה על הצעד הבא מאפיינת את יובנטוס, וזהו אחד מרזי ההצלחה שלה.
הרכישה שהדהימה את העולם, אבל האם היא השתלמה?
בקיץ האחרון עיני כל העולם היו נשואות לטורינו, כשיובנטוס החתימה את השחקן שבעיני רבים נחשב לטוב בעולם בתמורה ל-112 מיליון יורו, אך האם כריסטיאנו רונאלדו מימש את היכולת שהציג בריאל מדריד? כנראה שאין ממש תשובה לשאלה הזו. המספרים אכן דומים, אבל כנראה שהביאנקונרי היו זוכים בתואר גם בלעדיו. הפנומן הפורטוגלי שיחק העונה 26 משחקים, וב-2,239 דקות על הדשא כבש 19 שערים ובישל עוד שמונה.
בריאל מדריד של העונה שעברה הוא הבקיע 26 ורשם עוד חמישה בישולים ב-2,297 דקות משחק (27 משחקים). יכול להיות שמדובר בזמן הסתגלות ול-CR7 עוד ייקח זמן להכיר את הסרייה A? בואו נבדוק מה היה ההספק של רונאלדו בעונת הבכורה שלו בלה ליגה אי שם בעונת 2009/10.
החלוץ, אז בן 24 (אין מה לעשות, גם הגיל משחק פה תפקיד), חתם במדי הבלאנקוס עבור סכום שיא של 94 מיליון יורו, ובעונה הראשונה שלו במועדון הפאר הספרדי הוא הרשית 26 פעמים הוסיף עוד עשרה בישולים וכל זה ב-29 משחקים (2,465 דקות).
בשורה התחתונה, למרות גילו המתקדם של הפורטוגלי, התרומה שלו למועדון של אניילי בליגה תופסת נתח גדול, אך הסיבה לסכום העצום ששולם עליו נמצאת במפעל האירופי. עבור רונאלדו, אוהדיה של הגברת הזקנה, שחקניה וההנהלה שלה, אם הגביע בעל האוזניים הגדולות לא יגיע העונה לטורינו, גם האליפות השמינית ברציפות לא תכסה את האכזבה אצל המועדון המעוטר באיטליה.
