לפעמים קשה להבין איך הצלחה של קבוצות כדורגל ממלאת את הלב לאנשים, גם לכאלה שאין להם שום זיקה למשחק. האליפות בה זכתה מכבי תל אביב העונה הציפה באושר את משפחת רוימי, זו ששכלה את בנה שימי לפני שלוש שנים בפיגוע בתל אביב. זו האליפות הראשונה שהקבוצה חוגגת מאז שנרצח באירוע הטרור הנורא שהתרחש בלב המדינה - וזו האליפות הראשונה שהמשפחה שלו חווה בלעדיו.
ולפעמים, הכל מתערבב. שמחה ועצב, כאב ותקומה. זה מה שמסמל את מדינת ישראל, גם כיום. זה מה שמסמל את הדרך שעברה משפחת רוימי מאופקים, מהרגע שבו שימי נלקח ממנה.
שמעון (שימי) רוימי ז"ל נרצח בפיגוע בפאב "הסימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, בשעת צהריים של יום שישי, ביום הראשון של שנת 2016. זה היה אירוע טראומתי. המחבל נשאת מלחם הסתובב ברחוב, שהיה הומה אדם, ולפתע פתח ביריות לעבר המבלים. שניים נהרגו באירוע ושימי היה אחד מהם.
"בהתחלה זה היה כמו כל יום שישי רגיל אבל הרגשתי סוג של מועקה כבר מתחילת השבוע", מספרת אמו של שימי ז"ל, איריס רוימי. "ביום שני באותו השבוע הוא התקשר אליי ואמר לי שהוא מתגעגע, שזה היה מאוד מוזר כי שימי בדרך כלל היה טיפוס מחוספס כזה שלא הראה יותר מידי רגשות. הרגשתי שאני מאוד רוצה לראות אותו. קבענו להיפגש בחמישי בבאר שבע, אבל בסוף זה לא הסתדר. לא הספקנו להיפרד ממנו ולמחרת הגיע היום הארור והמנוכר הזה".
בהתחלה, אחד מהחברים של שימי התקשר אליה, אבל איריס לא הצליחה להבין ממנו מה קרה. "לא הבנתי כלום", היא נזכרת. "היו לו ארבעה חברי ילדות שהוא הלך איתם לכל מקום והם היו איתו שם. הבנתי שהוא נפגע ממשהו אבל לא הבנתי ממה. אחותי הייתה איתי ואמרה לי שאני חייבת לבוא איתה ושאני חייבת להיות חזקה, אבל באותו הרגע כלום לא עבר לי בראש”.
“נסענו לבית החולים איכילוב בתל אביב, אמרו לנו שהוא בניתוח ואחרי כמה דקות קיבלנו את הבשורה מהרופא. אמרו לנו שהוא נרצח בפיגוע. בעלי התרסק. זה היה הלם. חיבקתי אותו, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, ואין לי מושג למה אבל באותו הרגע אמרתי לו 'אנחנו בוחרים בחיים'. המשפט הזה עד היום נותן לי את הכוח כי מאז שאמרתי את זה התחלתי לנווט את המשפחה שלי ואת החיים שלי קדימה".
לפני כמעט 20 שנה החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל גם את הצנחת נפגעי פעולות האיבה, בעקבות פעולות טרור רבות שגבו מספר לא מבוטל של קורבנות. כל יום שכזה שמציף רגשות למשפחות השכולות, משני הצדדים. "זה יום מאוד קשה", היא אומרת. "לשימי הייתה נפש רכה ועדינה, היה בו תום וטוהר. ממש מלאך בעודו בחיים. והכאב עדיין חי, בכל שנייה ובכל רגע".
בשנה הראשונה רבים מחבריו החלו להנציח את שמו. "כשזה הפסיק, אמרתי שמעכשיו אני קמה וממשיכה להזכיר אותו בכל מקום ולעשות מעשים טובים כמו שהוא עשה. קיבלתי כוחות", הוסיפה איריס רוימי.
מאז שנרצח בפיגוע לפני כשלוש שנים וחצי, יצא ספר מתכונים על שמו ובו זיכרונות רבים מהרגעים בהם בישל במטבח, בקיץ האחרון נפתחה קייטנה מיוחדת לילדים מעוטי יכולת על שמו ואמו פתחה קבוצת תמיכה שנקראת "הכנפיים של שימי". במסגרת הפעילות ההתנדבותית שלה, היא מקיימת ימי זיכרון בסלון וביום-יום מציעה מקום פתוח לכל מי שזקוק לשיחה, ובו הוא יכול לשבת, לדבר ולשתף באווירה חיובית.
"קשה לי עדיין במסיבות ובשמחות, אבל לאחרונה אפילו חגגנו ביחד את חג הפורים. המטרה של הקבוצה הזו היא לעודד אנשים ולתת כוח למי שקשה להם להתמודד עם אירועים טראומתיים. אם הוצאתי אנשים מהבית לחגוג והם נהנו מזה, זה מסב לי נחת", היא מוסיפה. "בזכות שימי אני עושה דברים שלא חלמתי שאעשה וככה לפעמים אני מרגישה שהוא ממש עדיין חי בתוכנו. אלה הדברים שהוא עשה פעם, הוא גרם לאנשים לשמוח ולחלום. כשאני נותנת לאנשים כלים לחיים ורגעי אושר, אני מתמלאת באנרגיות".
בשנה האחרונה היא מצאה את עצמה הולכת לאסוף תרומות עבור ילדים שרוצים ללכת לחוג או למשחק כדורגל וידם אינה משגת. ופתאום, עם חגיגות האליפות של מכבי תל אביב, הכל התחבר לה שוב. "הוא היה אוהד של מכבי תל אביב, תמיד הוא הלך אחריהם. וכשיש זכייה באליפות וכולם צועקים מכל גול, אני אומרת לעצמי 'יא אללה שימי, בטח אתה רואה את זה מלמעלה ומתמוגג שם'”.
“הוא היה צהוב בנשמה, אין משחק שפספס. כל משחק כדורגל היה סיבה למסיבה מבחינתו. אף פעם לא ידעתי כמה חברים יש לו מהכדורגל, רק אחרי שצירפו אותי לקבוצות שלהם אחרי שנהרג פתאום קלטתי כמה אנשים אהבו אותו. זה מחמם לי את הלב".
שימי רוימי ז"ל, שנהרג ב-1 בינואר 2016 בפיגוע בתל אביב, הותיר אחריו הורים, אח, שתי אחיות וקבוצת כדורגל אחת שזכתה שוב באליפות.
