כשלושה חודשים לאחר הניצחון הגדול על אוסטריה, וכמובן האופוריה הגדולה שליוותה אותו, וילי רוטנשטיינר, המנהל הטכני של נבחרות ישראל, חושש במעט לקראת המשחקים מול לטביה (7.6) ופולין (10.6). מעבר לאותו ערב אדיר באצטדיון סמי עופר, האוסטרי חש שבארץ מדברים יותר מדי על החלוצים האימתניים של הפולנים ופחות על הלטבים, וכבר מעכשיו מעביר מסרים של ריכוז במשחק הראשון בריגה ופחות עוסק במשחק השני שייערך בוורשה.
הרבה עבר מאז התוצאה המשמחת ההיא בחיפה ועל כך נדרש המנהל הטכני. בצל סערת החתונה של מונס דאבור שנחשפה ב-ONE, כמי שטס במיוחד כדי לנסות ולשנות את החלטתו של חלוץ סביליה בקרוב, רוטנשטיינר מתייחס לראשונה לפרשה, כמו גם לחברותו בעבר של קלאוס לינדנברגר במפלגה הנאצית האוסטרית, וכמובן למשחקים החשובים בחוץ וגם לחייו האישיים בישראל.
צפו בראיון עם וילי רוטנשטיינר
אחרי שכבר נודע שדאבור לא ישחק ואחרי שהוא הגיב לסערה, איך אתה מסכם את מה שקרה?
"זה היה תהליך טוב מאוד. טסתי לאוסטריה, שוחחתי באופן אישי עם מונס על המצב הזה וצריך להבין את שני הצדדים. הוא קבע את החתונה לפני שנה וחצי והסביר לי את התרבות הערבית לגבי חתונה ולמדתי ממנו. החלטנו כולם שאנחנו לא מקבלים את זה, אבל גם שלא נתייחס לזה לפני המשחקים הקרובים שהם חשובים לנו ואנחנו רוצים שתהיה לו חתונה נהדרת. נעשה את זה אחרי. נדבר איתו אישית שוב וזה יקרה לפני שנוציא את המידע החוצה".
אם ידעתם על החתונה, איך יכול להיות שהופעתם מהסיטואציה?
"למונס יש לב גדול בהקשר של הנבחרת. הוא ניסה לפתור את זה בעצמו, רצה לארגן את החתונה בצורה אחרת, המשחקים והמעבר לסביליה. זה לא היה אפשרי".
אתה מתאר מצב נחמד ויפה, אבל הייתה מתיחות וגם הרבה עצבים מצד שני הצדדים.
"אני לא כועס עליו. יש פה את האינטרס של הנבחרת ואת הדיון האישי. דנו בכל אפשרות וזה לא יכול היה לקרות. נדבר על זה בהמשך, בבקשה, תנו לנו להתרכז בשני המשחקים הקרובים. אנחנו רוצים לנצח בהם ולקחת כמה שיותר נקודות, אלו משחקי חוץ שהם עניין אחר לגמרי עבורנו מאשר משחקי בית. עד כה השגנו בחוץ אפס נקודות מול אלבניה, סקוטלנד וצפון אירלנד. זה האתגר שלנו עכשיו".
אתה לא חושב שיש כאן כשל בתקשורת עם השחקנים? איך יכול להיות שקורה דבר כזה בכלל?
"לא, יש לנו תקשורת מצוינת עם השחקנים. העניין הוא שמונס ניסה לפתור את הבעיה בעצמו ולארגן הכל מחדש, זה לא פשוט".
איך תסתדרו מקצועית בלעדיו ובלי חמד?
"שחקן יכול להיות פצוע, לא בריא או לא בכושר, כנבחרת אנחנו צריכים לדעת להסתדר עם כל דבר. גם תומר חמד פצוע והוא ניסה להיות כשיר, במקרה הזה לא נוכל אחריות עליו כי מדובר בניתוח".
לנבחרת ישראל אין בעיה שרוב שחקני הכוננות שלה, כמו רמזי ספורי, דן ביטון, עדן קארצב, גבי קניקובסקי וקייס גאנם, הם צעירים וחסרי ניסיון בין לאומי?
"אני סומך עליהם, סומך על הכישרונות האלה. זאת האסטרטגיה שלנו. אנחנו חושבים על העתיד ולא רק על הקמפיין הנוכחי, אלא על העתיד. יש גם מוקדמות מונדיאל אחר כך ויש לנו חזון. אנחנו רוצים להגיע לטופ האירופי ולהיות בין 30 הנבחרות הראשונות בעולם. צריך גם לחשוב על מחר ולא רק על הבעיות של היום. מאמן רוצה לנצח כל משחק, אבל ההתאחדות עשתה צעד קדימה לשנים הקרובות וזאת מחשבה של הארגון. מאמן חושב על המשחק הבא, מנהל טכני חושב עשור קדימה. אני רוצה שנקדם את הכדורגל כאן מלבד הנבחרת בשנים הקרובות".
ובכל זאת, ההתקפה כנראה תיבנה על ערן זהבי ודיא סבע?
"רעיון טוב, אציע אותו לאנדי. כמובן שהם משחקים טוב ביחד באותה קבוצה, אבל לא חייב שחלוץ יחליף חלוץ. אנחנו מדברים תמיד על גמישות במערך ורוצים להיות במצב שאפשר לשנות את השיטה במשחק אחד. אולי נשנה מערך, אבל 4-3-3 או 5-3-2 זה פחות חשוב מאשר מה שקורה על המגרש. השאלה היא איך מארגנים את ההגנה, ההתקפה והלחץ. יש לנו התמודדות טובה מול לטביה, במיוחד עם שחקנים מהירים. אני חושב במקרה הזה על מנור סולומון שמשחק נהדר בשחטאר דונייצק ויש לנו עוד אפשרויות”.
"זה פחות משנה מי ישחק, אלא יותר הרוח הקבוצתית. יש לנו נבחרת מיוחדת. ביברס נאתכו אמר לי שזה נהדר שיש עוד כמה ימים להתאמן מחוץ לתאריכים הרשמים של פיפ"א, תומר חמד ממשיך להתאמן איתנו למרות שהוא פצוע. אפשר להרגיש שהשחקנים שלנו רוצים להשתפר ולהשתפר ולהצליח ברמה הבין לאומית וזה גורם לי להיות אופטימי לגבי הנבחרת הזאת".
מי שיצטרף אליהם בקרוב הוא ערן שדו, איך הנבחרת תושפע מהמעבר הזה שלו לסין?
"זה לא יפגע בנבחרת ישראל בכלל. הוא סיים את החוזה שלו במכבי חיפה ועובר למועדון של ערן ודיא בחוזה של עונה וחצי. עבודתו בנבחרת תישאר אותו דבר. הוא יגיע תמיד שלושה ימים לפחות לפני כל התכנסות, לדוגמה בספטמבר אנחנו נפגשים והוא יגיע בסוף אוגוסט, יישאר עד אחרי שני המשחקים ואז ישוב לסין. שום דבר לא ישתנה, זה כמו שאחרי משחקי הנבחרת הוא היה חוזר לחיפה. היינו רוצים אותו כאן יותר, אבל אין לנו אמירה בנושא”.
“המרחק ברור, זה יהיה קשה, כמובן שזה היה קל ופשוט יותר אם הוא היה גר בארץ ואנחנו צריכים אותו לשיחה כזאת או אחרת בשפיים, אבל הוא הודיע לי על כך אתמול ושאל אם זה יהיה בסדר להמשיך במתכונת כזאת. נדבר על כך אחרי המשחקים. יש לו את האפשרות להגיע לכל תאריכי פיפ"א. בכל מקרה יש לנו גם את ריקרדו פרוייטי שהוא מדען ספורט וגם מאמן כושר. שניהם עובדים טוב מאוד ביחד והם שילוב טוב".
אנדי הרצוג אמר בראיון ששני המשחקים הקרובים הם הכי חשובים בקמפיין, אתה מסכים?
"לא במאה אחוז. אני מסכים שהמשחק מול לטביה הוא הכי חשוב בקמפיין. לא פולין כי אנחנו לא יכולים לעשות שם משהו. אחרי לטביה, נוכל לדבר על פולין".
אתה חושש מאפקט של האופוריה אחרי הניצחון על אוסטריה?
"אני לא פוחד, אבל כן, זאת המנטליות כאן, זה נכון. זה עלינו ובעיקר על המאמן להוריד את השחקנים אל הקרקע ובעיקר להגיד: 'עוד לא השגתם נקודה אחת בחוץ, אתם חייבים לקחת את זה כאתגר ולהשיג נקודות'. צריך להשיג ניצחון, אבל אין נבחרת אחת בבית שאפשר לא לכבד".
כולם מדברים על פולין וכמה היא חזקה, אבל ככה אולי תגיעו לא מוכנים ללטביה, חושש מזה?
"זה נכון, אני מזהה את זה גם. כולם מדברים על הכוכבים של פולין, אבל אנחנו צריכים לדאוג מהנקודות החזקות של לטביה ולזהות את הנקודות החלשות שלה. אין להם שחקנים מפורסמים, יש אחד בהולנד ואחד בשווייץ, אבל לא כאלו כמו שיש בפולין. מי שראה את המשחק שלהם מול פולין, ראה שהיה קשה לפולין לשבור את הארגון של לטביה וזה מה שמצפה לנו שם. אבל, הם גם יצטרכו לבנות משחק כי הם משחקים בבית. בתוכנית משחק טובה, אנחנו יכולים לנצח, אבל מבלי לתת מאה אחוז ולהילחם במאה אחוז, אני מבטיח לכם שלא ננצח. אגיד לשחקנים כבר בהתחלה שיתרכזו רק במשחק הזה".
זאת בעיה לדעתך במנטליות הישראליות?
"אני מקווה שזה לא תקף לגבי השחקנים שלנו. בימינו בכדורגל הכי חשוב זה לכבד את היריב ואם נחשוב שזה משחק פשוט – נפסיד אותו. אם נגיד שזה אתגר גדול וכל שחקן יבין שזאת הזדמנות בשבילו מול היריבה הזאת ויעשה הכל בשביל הנבחרת, יעזור לחברים שלו ויהיה מרוכז – נוכל לנצח. אחרת, אני צופה אסון גדול. זאת הזדמנות להגיע לפולין עם שלוש נקודות ואולי להפתיע שם. בלי ניצחון, זה יהיה נורא בפולין".
מה המטרה שאתה מסמן במשחקים הללו?
"המטרה הגדולה שלנו היא לקחת נקודות ראשונות בחוץ. חייבים לתת את הכבוד ללטביה, זאת נבחרת חזקה ולוחמת. אם נראה את האיכויות הטכניות שלנו נוכל להשיג נקודות. אני רוצה שנגיע לפולין עם נקודות ואז אני חושב שאין לנו שום דבר להפסיד שם. גם הם רוצים להשיג את הנקודות הראשונות שלהם בבית, אבל אני מאמין שיש לנו נבחרת טובה יותר ושאנחנו צריכים לנצח".
העפלה ליורו 2020 אפשרית בכלל או שאתה מתייחס למילה 'העפלה' כאל קלישאה?
"בתקשורת ובקרב הציבור אולי מדברים על זה, בנבחרת יש לנו מטרות שונות ויש אנשים שעובדים כל יום ומתרכזים באימונים ובדברים שאנחנו צריכים לעשות, ולא בתוצאות. אם נדבר על תוצאות, נשכח מה צריך לעשות ביום יום. אם נפעל בצורה נכונה, הציבור יאהב את זה וייתן לנו את הביטחון להמשיך. כמו שהיה אחרי המשחק מול אוסטריה. אם נעשה את הצעדים הנכונים, בסוף נוכל לדבר על ההפרעה. בינתיים לא. זה יהיה מסוכן לדבר תמיד על העפלה, לי ולשחקנים".
איך הגבת כשקראת על מאמן השוערים קלאוס לינדנברגר שהיה חבר במפלגה הנאצית?
"זה היה מוזר, התאכזבתי מזה. התקשרתי אליו מיד ודיברנו על זה. הוא מקצוען. שלחנו מסר ברור וזה היה חשוב לי. היה הכרחי שנתקשר אליו ונגיד שאנחנו מאחוריו במאה אחוז ותומכים בו. הוא הגיע לארץ ומאמן שחקנים באופן פרטני. הוא מלא מוטיבציה למשחקים הקרובים ואני תמיד אומר להתרכז רק בעבודה. אם זה נושא אישי ומפורסם בתקשורת, זה תמיד המצב הכי קשה".
ממה בדיוק התאכזבת?
"מהכתבה עצמה ומאיך שהדברים יצאו החוצה. הוא הבהיר לי בצורה חלקה שהוא לא היה מהמפלגה הזאת. הוצאנו את המידע הזה החוצה בהודעה של ההתאחדות והבהרנו את זה לציבור. אין שום דבר מאחורי הפרסום הזה. זה כלום וזה נגמר".
איך הוא לקח את זה?
"זה היה רגע קשה בשבילו. אמרתי לו שהאפשרות היחידה היא לדבר ולומר את האמת והובהר שהוא לא היה חבר במפלגה. כל שאר הדיונים לא רלוונטיים כבר".
אם היית יודע לפני על קשר כלשהו לנושא הזה, היית פועל אחרת?
"אני מכיר את קלאוס למעלה מ-20 שנה, הוא אימן שוערים בנבחרות אוסטריה למעלה מ-10 שנים וזה מעולם לא היה סיפור באוסטריה. זה נגמר, נתנו תשובה ברור והוא צריך להתרכז בשוערים לקראת המשחקים והכל צריך להיות מקצועי בלבד".
בלי קשר, אתם מאוד קרובים והוא אפילו משמש כאיש הקשר שלך להרצוג תוך כדי משחקים, איך תסביר את התפקיד הזה שלו ואת ההוראות שאתה מעביר?
"לכל נבחרת יש בעל תפקיד שיושב ביציע, מנהל מקצועי, מנהל טכני, או כל תואר אחר, ככה זה גם בגרמניה ובאנגליה. קלאוס נבחר להיות שבקשר איתי. אני נותן לו מידע כמו כל מנהל טכני, על ענייני המשחק והוא מעביר את זה למאמן. אני מסתכל מלמעלה ורואה את הנבחרת מזווית אחרת ולפעמים אני יכול לזהות משהו והמידע הזה יורד למטה למאמן. יש לי פרספקטיבה מהיציע וזה מותר להעביר מידע למאמן שעל הקווים. אני יכול לדבר ישירות עם מאמן על הספסל.
"המיקרופון היה בעבר אצל אלון ואז היינו מדברים דרך לירון גלאט באנגלית וזה עבר יותר מדי. עכשיו הוא אנליסט, הוא יושב לידי במשחקים. אנחנו מדברים תמיד. זה מעניין. אבל עכשיו אני יכול לדבר ישירות עם קלאוס בגרמנית והוא מעביר את זה לאנדי. זה קל ופשוט יותר לעשות את זה בשפה שלנו כי זה מהר יותר ולכן החלטנו להחליף בין אלון לקלאוס".
כל פעם יש סיפור אחר שקשור אליכם, ולא קשור לכדורגל, עוברת לך בראש המחשבה שאולי מחפשים אתכם?
"זה עניין של התבוננות, אבל הגיוני שיחפשו אותנו בגלל התפקידים החשובים שלנו. אולי קולגות שלנו שמסתכלים על זה שאנחנו בתפקידים בכירים ועושים את זה בדרך ישראלית. זה ברור. אני חי עם זה, זאת לא בעיה בשבילי. אם יהיו לנו תוצאות טובות נקבל פידבקים טובים ואם לא, תהיה ביקורת”.
"זה אישי. אני תמיד מנסה להיות ישר, ריאלי ולנתח כל סיטואציה. לתת תמיד תשובה ברורה לכל נושא ולא להיות רגשי בשום דבר. זה לא מקצועי. אני לא כאן כאדם פרטי, אני כאן כדי לעשות עבודה טובה ולקדם. אני חושב שהרבה אנשים גם חושבים עליי דברים טובים, נגיד כשטיילתי בירושלים אמרו לי 'ווילי, אל תתייחס לכלום, אתה בדרך הנכונה, אנחנו מאמינים בך'. הכל אישי ופרטי, לפעמים זה גם שלילי ואני צריך לחיות עם זה".
איך אתה חי עם זה באמת?
"זה קשה להסביר. אני בדרך כלל לא מתייחס לכל מה שכתוב אלא אם כן זה משהו חשוב. היתרון שלי הוא שאני לא מבין עברית ולא יכול לקרוא כל דבר בתקשורת. אם זה חשוב, שלומי ברזל מודיע לי ומבקש ממני לדבר על זה. אנחנו תמיד מנסים לענות ולהסביר כל דבר. זאת עבודה נפלאה, אבל כאדם מוביל אתה צריך גם לתת מידע בהקשרים שליליים.
אתה מרגיש בנוח בישראל, אבל אתה מדבר על קולגות ושמחפשים אתכם כנראה. איך זה מסתדר?
"אני אוהב את ישראל. לומד כל מה שאני יכול על התרבות בסופי שבוע וכשיש לי זמן. הילדים שלי באים בקיץ, אני נהנה מכל רגע. זה הפך לבית השני שלי. לאדם זר קשה להצליח לא במדינה שלו וזה לא קשור לישראל, צרפת, איטליה, אוסטריה, שווייץ ועוד. אם לא אביא יתרון ותוצאות, אז תמיד יגידו שיכלו להביא אדם מקומי".
אתה מושך הרבה יותר אש מאשר הרצוג והוא המאמן. נוח לך הסידור הזה שאתה יותר ב’פרונט’ ולהרצוג יש יותר שקט לעבוד?
"עבדתי עם הרבה מאמנים בין לאומיים. הפונקציה הזאת של מנהל טכני היא עדיין חדשה לישראל, אבל אני עשיתי את זה הרבה שנים עם הרבה מאמנים וזאת מערכת היחסים הכי טובה שהייתה לי בקריירה עם מאמן. הוא הבוס של הנבחרת, כמאמן עד עכשיו הוא עושה עבודה נהדרת ומוצלחת עד עכשיו. האחריות שלי לעבוד בשביל ההתאחדות ולהניע תהליכים. זה מוזר לישראלים ששני אנשים פעילים בהקשר של הנבחרת, אחד אחראי מטעם ההתאחדות ואחד מטעם הנבחרת עצמה".
בכל זאת, אתה יותר דומיננטי בנבחרת, לפחות כלפי חוץ.
"אני לא מאמן, אני לא מעורב במשחקים או באימונים, אבל אני מתעניין, אני נוכח ואני צופה. רוצה תמיד לדעת מה קורה והמידע הזה חשוב לי ולהתאחדות. אני בצד של ההתאחדות וזה נכון מהנבחרת הצעירה עד הנבחרת הכי צעירה כי אנחנו צריכים תמיד לדעת שהפילוסופיה שלנו מגיעה עד למגרש. יש בינינו שיתוף פעולה מצוין, גם קצת חברות כי אנחנו מכירים הרבה שנים. התפקיד שלי הוא לעזור לו. אם הוא מצליח, אני מצליח וההתאחדות מצליחה. גם המדינה".
אתה “זוכה” גם לביקורות על בחירות המאמנים בנבחרות הצעירות, איך אתה מתמודד איתן?
”מהרגע שהתחלתי לעבוד כאן שינינו הרבה דברים מבחינת שעות עבודה ותנאי עבודה. יש לנו מחלקה של מאמנים לנבחרות הצעירות, הם עובדים קשים מאוד, מגיעים בבוקר ועוזבים בערב. מגיעים כל יום לשפיים, יש להם מקום לעבוד ויש גישה שונה. יש מעגל בין הנבחרות ומי שמתחיל בנבחרת עד גיל 16 יכול להתקדם לעד גיל 17 ולנבחרת הצעירה. אם המאמנים לא יביאו תוצאות הם לא יישארו ובינתיים נשארים. ניר לוין נבחר מבין כמה מועמדים וגם גיא עזורי שהפסיק להיות פרשן בשביל התפקיד. הוא גם אחראי על האקדמיה החדשה בשיתוף אופ"א.
“לא הבאתי דם חדש, אבל שיניתי דברים בתוכן האימון, אין מה לבקר בתפקוד שלהם. להביא מאמנים מבחוץ זה לא תמיד הפתרון וזה גם יקר יותר. בנבחרת ישראל הבאנו בעלי תפקידים מבחוץ, אבל לא במקרה של הנבחרות הצעירות. התקדמנו היטב מאז יולי בשנה שעברה ואני מרוצה מהם. אני סומך עליהם והם יודעים בדיוק שהם חייבים להביא תוצאות ותהליכים, להראות שהשחקנים מתקדמים ושיש שיתוף פעולה טוב מול המועדונים. הביקורות על הנושא לא מקצועיות ולא עוסקות באיכות המאמנים".
מעבר לנבחרת, מה אתה מקדם עוד בהתאחדות?
"זה צעד גדול עבורנו לקבל את הזכות להקים אקדמיית מצוינות ופיתוח ביחד עם פינלנד וצפון אירלנד, נתחיל לעבוד בחודש ספטמבר. זאת הזדמנות לכל כישרון במדינה מגיל 13 עד 15 להגיע לכאן לשפיים ולקבל חינוך מקצועי לקראת המעבר למועדונים הגדולים והנבחרת. אני רוצה גם להודות למשרד הספורט שעוזרים לי להוביל שינוי חוקתי בהכשרות המאמנים, אנחנו משיקים הכשרה חדשה לאימון ילדים. בלי קשר, נאפשר עוד שעות לימוד לכל שאר תעודות האימון ונרחיב את הידע. המפתח להצלחה בעתיד הוא איכות המאמנים, אנחנו מאמינים באיכות ולא בכמות.
"בפרויקט אחר אנחנו מחברים בעלי ידע מהארץ ומחו"ל לצורך תוכנית אישית לשחקנים נבחרים מגילאי 15 עד 21 ונעבור על היכולות האינדיבידואליות שלהם. זה יהיה בשיתוף פעולה עם המועדונים ועם אבחונים רבים לכל שחקן כדי שישיג את המקסימום שלו. אנחנו כרגע עורכים פגישות כדי להוציא לפועל את הפרויקט הזה בווינגייט. יש לנו את מרקוס רוגאן שיביא תכנים מנטליים מארצות הברית ויש לנו גם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת זלצבורג וגם מאמנים ואנשי ידע ישראלים שיעבירו את הקונספט הזה לילדים. אני רוצה להתחיל עם הפרויקט הזה מיד אחרי הקיץ".
