לפני כחצי שנה החיים של מנור סולומון נראו אחרת לגמרי. הקשר שפרץ במכבי פתח תקווה וסומן ככוכב בקנה מידה אירופי עוד לפני שעלה על כר הדשא בליגת העל, ביצע את המעבר המיוחל לשחטאר דונייצק ולאחר שזכה בדאבל באוקראינה, בעוד כמה חודשים הוא כבר יהיה חלק משלב הבתים של ליגת האלופות עם קבוצתו.
בזמן הזה, מכבי פ"ת שלו ירדה לליגה הלאומית אחרי שעזיבתו, כמו גם של יוסי בניון ושל אלישע לוי, הולידו מהפך של ממש באם המושבות ולמתיחת פנים משמעותית בסגל המלאבסים, שלא שרדו בליגת העל עם גיא לוזון. והוא, מנגד, רק הלך ונסק. רשם הופעת בכורה במדי שחטאר בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית והמשיך לחצי עונה נהדרת עם יכולת מרשימה בליגה ובגביע האוקראיני וזה נגמר עם דאבל מקומי.
ארבעת החודשים שחלפו מאז הופעת הבכורה שלו בשחטאר ביגרו את סולומון בצורה משמעותית. מהרגע שעזב את ישראל הוא כבר לא אותו ילד מוכשר מכפר סבא שנמצא על סף מעבר לקבוצה גדולה אירופה. היום, הוא מרוצה ממעמדו בקבוצה, שמח בחלקו ורוצה ליהנות מהרגע. אבל לא נח לרגע על זרי הדפנה ורוצה לקפוץ מדרגה גם במדים הלאומיים של נבחרת ישראל.
לקראת המשחקים מול לטביה ופולין, ורגע לפני שהעונה באוקראינה הסתיימה, סולומון העניק ראיון ל-ONE והפגין את כל הכתוב לעיל, נזכר ברגעים הקשים בישראל לפני המעבר, סיפר על החיים החדשים בקייב, כמו גם על הציפיות לקראת הצ'מפיונס, התקווה הגדולה בקמפיין יורו 2020, האתגר האישי במדי הנבחרת, המודלים שלו והשינוי שחל אצלו.
מנור, מזל טוב על הדאבל באוקראינה קודם כל. ספר קצת, איך היה?
"תודה רבה. היו חגיגות אחרי הגביע באצטדיון וזה קרה עוד לפני שהבטחנו את האליפות. כשעשינו את זה היה הפנינג שלם באצטדיון עם 40 אלף איש, זמרות והופעות. חגגנו כל הקבוצה ביחד וזה היה כיף מאוד. חוויה".
חולם כבר על ליגת האלופות?
"אחד השיקולים שחתמתי בשחטאר שידעתי שאם תהיה אליפות נגיע לצ'מפיונס. זכינו באליפות והבטחנו את המקום בבית זה משהו מדהים, מבחינתי זה חלום. אני רק חושב על להיות משמעותי, רק חושב לשמוע את המנגינה של האלופות בלייב אתרגש בטירוף. מחכה כבר להגשים אותו".
יש כבר איזו העדפה להגרלה?
"כולם מקווים שאקבל את הקבוצות הכי גדולות כי רוצים שאשחק מולן. כולם מחכים להגרלה כדי לסגור כרטיסי טיסה, כולם רוצים לבוא, משפחה וחברים. החלום שלי הוא לשחק מול ברצלונה והלוואי. לשחק על אותו מגרש עם ליאו מסי זה חלום. יש הרבה קבוצות מטורפות, הכי טובות בעולם, וכל אחת שנקבל אתרגש מאוד".
רגע אחרי החגיגות, כבר חושבים על הצ'מפיונס?
"פעם היה מאבק בליגה עם דניפרופטרובסק ומטאליסט חראקוב ודינמו קייב, בשנים האחרונות זה אנחנו ודינמו קייב במאבק, אליפות וגביע הן המטרות הראשונות. דינמו מאוד חזקה שרוצה לנצח בכל משחק. הרגשתי את זה העונה ממש, הם לא הפסידו בכלל עד שאיבדו נקודות במחזורים האחרונים ואנחנו זכינו. באלופות המטרה היא שמינית גמר, אנחנו מועדון גדול וזאת השאיפה תמיד. בעונה שעברה הם ספגו גול מאוחר מול ליון ולא העפילו, הפעם רוצים לעשות את זה".
מעבר לכדורגל, ספר קצת על החיים באוקראינה.
"הולך סבבה לגמרי. התאקלמתי פה ממש מהר. היו לי חששות לפני שהגעתי לכאן, חשבתי שאוקראינה ממש שונה ממערב אירופה, אבל איך שהגעתי ממש התלהבתי מהעיר ומהמועדון, כיף לשחק פה. יש פה הרבה ישראלים, אפילו חבר אחד יהודי בבניין ועוד שני ערבים ישראלים. זאת שכונת יוקרה מאובטחת 24 שעות עם חדר כושר וסופרמרקט וכל הברזילאים של הקבוצה גרים כאן".
באים הרבה לבקר אותך שם?
"אני גר כאן עם דוד שלי. בינתיים החברה הגיעה פעם אחת כי היא בצבא, המשפחה באה כבר לפחות שלוש פעמים, כל פעם שהם יכולים. גם חברים מגיעים".
מבחינה חברתית, אתה בקשר בעיקר עם לארי קאיודה, אקס מכבי נתניה, אבל איך הולך באמת עם שאר השחקנים? לא קשה מבחינת השפה?
"כולם כאן או אוקראינים או ברזילאים חוץ ממני, מלארי ועוד שחקן שיודע רוסית שוטף אז הוא גם כמו מקומי. הרוב לא יודעים אנגלית, אבל מי שיודע ממש אחלה ואני מתחבר פה עם השחקנים. לאט לאט אנחנו נהיים יותר ויותר חברים, אבל לארי הוא החבר הכי טוב כי אנחנו היחידים שלא מדברים רוסית או פורטוגזית. זה לא קל כשאין לך את השפות האלה, אבל לאט לאט אני מתגבר על זה".
איך היחסים שלך עם המאמן, פאולו פונסקה?
"כל הצוות הוא פורטוגלי והם מדברים אנגלית. בהתחלה כשהגעתי הוא הסביר לי מה הוא מצפה ממני ואיפה הוא רוצה שאשחק. אני מדבר איתו ועם העוזרים שלו, אבל הנבחרת פחות דיברנו, רק שאל אותי במרץ איך היה וסיפרתי לו קצת על המערך והמשחקים. יכול להיות שנדבר לפני הטיסה. פאולו בן אדם מאוד טוב, תמיד אפשר לתקשר איתו, אין דיסטנס מסוים ואפשר לדבר על הכל. אין בעיה לפנות אף פעם. הוא פחות צועק ומנסה להסביר לך הכל בצורה עדינה ולא אגרסיבית. הוא דוגל בהנעת כדור ומסירות קצרות כמו רוב המאמנים הספרדים דוגלים".
גורם לך לחשוב על מעבר לספרד בעתיד?
"היום בכל ליגה יש מאמנים מכל המדינות, אז תלוי איפה אתה משחק ואצל מי. אני עוד לא יודע איפה אשחק עוד כמה שנים. ברור שאני מקווה שזה יהיה בספרד או אנגליה וזה החלום, אבל אי אפשר לדעת".
ובכלל, מה לגבי התקדמות הלאה? כמובן שזה עוד מוקדם, אבל אתה מרשים בשחטאר וזאת במה שפותחת דלתות.
"זה מעסיק אותי גם היום. סקאוטים מכל העולם מסתכלים על שחטאר ויש מעברים גדולים כמו וויליאן, פרננדיניו ואחרים. אבל יש לי זמן כאן ואני רוצה להוכיח את עצמי כאן לפני שאתקדם. אני במקום שטוב לי, מועדון גדול, לא במקום שמחפשים למכור אותי ואני מחפש לעבור, יש יותר שקט".
שזה שונה לחלוטין ממכבי פתח תקווה ומהלחץ הגדול שהיית בו. במבט לאחור, אתה קולט מה עבר עליך בשנתיים האחרונות?
"עכשיו כשאני מסתכל אחורה אני מבין באיזה לחץ הייתי, לחץ גדול בגיל 17 ו-18, מצפים ממך הרבה ולפעמים לא ידעתי איך להתמודד איתו. התקשורת לא כל הזמן מחפשת אותי ואני במקום אחר בחיים, יותר שקט. בלי הרבה בלגן ורעש. כשטסתי לפה לבדיקות רפואיות מאוד מאוד התרגשתי וזה היה קרוב לחתימה. כשהחתמתי הייתי עם כל המשפחה והסוכנים. זאת הייתה הקלה. עשיתי את הצעד הזה ועברתי לאירופה. אלוהים גדול, נראה מה יהיה בעתיד ולאן זה יוביל אותי. אני חושב שעשיתי את הבחירה הנכונה.
"אני שמח מאוד על המקום שאני נמצא. מהרגע הראשון שעליתי לבוגרים, לא בדיוק הבנתי את זה, אבל הסוכנים שלי וסוכנים מאירופה פנו אליי ולא הבנתי איך זה עובד. פתאום התעניינו בי באירופה, פגישה עם מנצ'טסר סיטי, מתלהבים ממני, אני שמח שזה לא השפיע עליי יותר מדי. בגיל 18 זה מלחיץ. אני שמח שהדברים קרו איך שהם קרו, אם לא היו מתעניינים בי ולא היה את הרעש הזה זה אומר שאתה משחק טוב ומרוצים ממך ומתלהבים, אני שמח שהכל קרה".
הזכרת את וויליאן ופרנדדיניו, את מי לוקח בתור מודל כשחקן?
"יש המון שחקנים גדולים באירופה שצעירים רוצים להיות כמוהם כמו מסי ואדן הזאר. גם שחקנים שמשחקים איתי בשחטאר ועברו בנבחרת ברזיל, הרבה קבוצות גדולות רצו אותם והם נשארו בקבוצה. טייסון ומרלוס, אתה רק רוצה להסתכל עליהם וללמוד מהם, הם מקצוענים. בארץ זה יוסי בניון, שהגיע למקומות הכי גבוהים שיש וזכיתי לשחק לידו וללמוד ממנו".
אפרופו בניון, מה דעתך על התפקיד החדש שלו אחרי הפרישה?
"אני חושב שזה מתאים לו, יוסי זה מוח של כדורגל. יש לו המון ידע בכדורגל, המון מה ללמד. הוא יעשה המון לבית"ר, יש לו מלא לתרום לבית"ר. זה שהוא נשאר בכדורגל הישראלי אחרי הפרישה זה חשוב לכולנו ונהנה ממנו, בטוח שהוא יצליח".
בהקשר הזה חייבים לדבר על מכבי פתח תקווה. איך הרגשת כשראית את משחק הירידה?
"צפיתי במשחק בבית בקייב ובהתחלה לא האמנתי שהם ירדו ליגה בתחילת המשחק. הם קיבלו שער ראשון והייתי כולי במתח. בסוף ספגו שוב וירדו ליגה. זה מאכזב, היה לי קשה לראות את זה, הייתי שם עד לפני כמה חודשים וגדלתי שם. היה לי קשה. לפני המשחק אמרתי לעצמי שהייתי עושה הכל כדי לחזור ל-90 דקות, לעזור להם להישאר בליגה ולחזור לאוקראינה. אבל מכבי פ"ת מועדון חזק שיחזור מהר לליגת העל".
מה שמעת מהחברים שלך שם?
"דיברתי עם כמה שחקנים וגם עם אבי לוזון הם עדיין לא מעכלים שזה קרה, אבל בטוח שהם יידעו לעשות את החיזוק הנכון, ישלבו את השחקנים הנכונים מהנוער ותהיה קבוצה חזקה שאני בטוח שתעלה לליגת העל".
יצא לך לחשוב איזה מזל היה לך לעבור בינואר ושלא נשארת וירדת ליגה, חשבת מה זה היה עושה לקריירה שלך? אולי עוצר אותך?
"כן, יצא לי לחשוב על זה. לא יודע מה קורה אם הייתי נשאר, לא יודע אם היינו יורדים או נשארים. כשעזבתי בינואר לא חשבתי לרע שמכבי פ"ת יכולה לרדת ליגה. הייתי בטוח שאחרי שמכרו אותי יביאו את החיזוק הנכון ובאמת התחזקו, עד השנייה האחרונה לא האמנתי ובסוף הם ירדו. אני שמח על המקום שאני נמצא בו ובדרך לליגת האלופות, אבל אני חושב עליהם תמיד ומאוד מאוכזב בשבילם. זאת הייתה הזדמנות גדולה, כשמגיעה הצעה כזאת ובסכום שהמועדון דרש שלא היה נמוך, גם אני רציתי לעזוב ולהתקדם והמועדון קיבל את מה שהוא רצה. זה היה טוב לשני הצדדים המכירה הזאת. אני שמח שזה קרה, אבל ברור שיש לי חלק מעצמי במכבי פ"ת ואני מאוד עצוב".
יום לפני כן, אני מניח שהתקשרת להגיד מזל טוב לכמה אנשים על הזכייה של קבוצת הנוער באליפות. זה היה סוויץ' גדול במועדון.
"זה בדיוק ככה. כמו שאמרת, יום אחד כולם היו שם מאושרים ויום אחרי שונה לגמרי. דיברתי עם המאמנים של הנוער וביכרתי אותם ועם השחקנים שהם בגיל שלי, עוד יכולתי להיות חריג נוער בעונה הזאת. זה מראה את הכוח של המועדון. מה שקה עם הנוער מאוד מנחם, נראה שהשתית חזקה. לא יודע אם זה כזה אסון שהקבוצה ירדה ליגה כי ככה הרבה שחקני נוער יופיעו בלאומית ועוד שנה וחצי הם יגיעו לליגת העל".
בתחילת העונה היה קשה להמר שהחברים שלך יזכו בליגת העל לנוער וחלק ירדו לליגה הלאומית, ושאתה תסיים את העונה דאבל באוקראינה ובדרך לליגת האלופות.
"לא חשבתי בכלל שמכבי פ"ת תרד, אבל ידעתי שאעבור לקבוצה אחרת, זה כן. לא ידעתי שאזכה בדאבל ולא חלמתי על ליגת האלופות בעונה הבאה. אני כבר לא חלק, אבל הייתי חלק וזה היה מאוד מצער".
"בטוח שהשתפרתי, מרגיש שעכשיו אני יכול לתרום לנבחרת"
אחרי ארבעה חודשים בשחטאר, מה השתנה אצלך מבחינת כדורגל?
"הכדורגל פה שונה לגמרי. הגעתי וישר ניסו להכניס אותי לשיטת המשחק כי היא שונה ממה שהכרתי. הגעתי במחנה האימונים בחורף והסבירו לי בדיוק איפה רוצים שאשחק וזה קל יותר שיש לך שחקנים מנוסים ללמוד מהם".
מנור סולומון של היום, משמעותי יותר על המגרש מלפני שלושה חודשים?
"אני בטוח שהשתפרתי, אין ספק. כשאתה מתאמן ברמה גבוהה ועם שחקנים כאלה אתה משתפר אוטומטית ובטח כשמכווינים, השתפרתי בכמה דרגות".
ברמה הבינלאומית, בעצם יש לך יתרון על הרבה שחקנים אפילו מנוסים ממך שמשחקים ומתאמנים בארץ.
"במועדון כמו מכבי תל אביב שכל הצוות הוא זר זה כמו אירופה ויש את זה בעוד כמה מועדונים. אולי יש לי יתרון מסוים בגלל שאני באירופה ומתנסה תמיד מול שחקנים זרים, אבל ברוב הקבוצות האימונים גם ברמה גבוהה".
מרגיש שזה הזמן שלך בנבחרת? אתה בכושר מעולה והמשחקים באים לך בדיוק בזמן.
"אני מרגיש שאני יכול לתרום עכשיו לנבחרת, בטוח שאני יכול לעזור לה להשיג את המטרות. אם המאמן יתן לי את הצ'אנס אני אשמח להוכיח לו. בנבחרת משחקים 5-3-2 בלי שחקני כנף, אבל אני בטוח שאני יכול להשתלב גם במערך הזה איכשהו".
במערך הזה בעצם אין מקום לשחקנים כמוך, אבל וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג אומרים כל הזמן שתוכל לפתוח כחלוץ שני.
"המערך יכול להשתנות, הוא לא תמיד קבוע בכל תוצאה ובכל מצב נתון. המאמן הראה את זה כשהוא שינה את המערך תוך כדי משחקים ויש הרבה שחקני התקפה שיכולים להבקיע והוא יעשה הכל כדי לעשות את זה כשצריך. אולי חלקם לא בדיוק מתאימים למערך הזה, אבל הכל פתוח".
אולי כל מה שקרה עם מונס דאבור יעזור לך עם מקום בהרכב?
"זה הפתיע אותי. מונס שחקן מאוד חשוב לנבחרת ונמצא בכושר מדהים. עשה עונה מטורפת והוא בדרך למועדון פאר בליגה אחת החזקות בעולם. אני בטוח שכולם מאוכזבים שהוא לא מגיע כי הוא יכול לעזור. הוא מתחתן ושיהיה לו המון מזל טוב, אני מקווה שנעשה את העבודה גם בלעדיו ונעשה הכל כדי לשמח אותו. אני לא בדיוק יודע את כל הפרטים אז אני לא רוצה להיכנס לזה. לא דיברתי עם אף אחד בנבחרת על זה ולא עם מונס.
"אנחנו לא באותו תפקיד, הוא חלוץ ואני קשר, אני לא חושב על זה. כולם מבואסים והוא יחסר לנו. אני מקווה לקבל את הקרדיט שלי בלי שום קשר לשחקן כזה או אחר, או לחיסרון כזה או אחר. אני חולם לשחק. מקווה לקבל צ'אנס כבר מול לטביה ואם אקבל אותו, התפקיד שלי יהיה להוכיח שזה הגיע לי לשחק בנבחרת ואני מדמיין את זה כבר שאנחנו מנצחים בריגה".
איך באמת אתה מתייחס לשני המשחקים של הנבחרת מול לטביה ופולין?
"אלו שני משחקי חוץ מאוד חשובים. אנחנו צריכים קודם להגיע למשחק הראשון ולהמשיך את המומנטום ולהישאר במקום השני. חייבים לנצח ונעשה הכל. זאת המטרה הראשונה שלו ואנחנו מתמקדים בזה. אני אוכל לתרום ולעזור במשחק הזה. אחרי זה נסתכל על פולין".
כולם אומרים קודם כל לטביה, זה כי מפחדים מאיזושהי שאננות אולי? אתה מרגיש את זה?
"לא תהיה שום שאננות כי אנחנו לא נבחרת שיכולה לזלזל באיזושהי נבחרת אחרת. אנחנו צריכים לבוא לשם במאה אחוז ולנצח, רק אחר כך להסתכל על פולין ולנסות לעשות את המיטב במשחק הכי קשה בבית. כל תוצאה מלבד הפסד תהיה מצוינת. כל משחק רשמי הוא משחק קשה באירופה, במיוחד בחוץ ולא בבית. אנחנו לא במקום של לזלזל באף נבחרת, אנחנו לא גרמניה ולא ספרד. אנחנו חייבים לנצח".
ומה לגבי פולין?
"משחקים מול נבחרת מהדרג הראשון ושחקנים מהדרג הכי גבוה באירופה, אבל המשחק בוורשה לא אבוד. הרבה נבחרות הוכיחו בעבר שלא תמיד מפסידים מול הנבחרות הללו, אני באמונה שאפשר לעשות שם תוצאה טובה".
אי אפשר להכחיש שיש יותר מתח לקראת משחק מול רוברט לבנדובסקי, קשישטוף פיונטק וארקדיוש מיליק.
"כולם מכירים את פיונטק, מיליק ולבנדובסקי, והם מהשחקנים הכי גדולים שיש, אבל זה לא אומר שהם ינצחו בגלל שהם גדולים יותר. יש להם גם שחקן מדינמו קייב (תומאש קדזיורה, מ.ר) על הקו ושיחקתי מולו כבר שלוש פעמים ודיברנו שנתראה ביוני. אחר כך נפגשנו עוד פעמיים והוא כבר סיפר לי שהוא זומן".
התמודדת מולו והרגשת שווה לפחות לפי מה שאתה אומר, זה נותן לך ביטחון לקראת המשחק מול פולין?
"זה נתן לי עוד יותר ביטחון, זה שחקן נבחרת פולין ושחקן טוב מאוד. לצוות ולמאמנים יש את ההחלטות שלהם ומי שישחק צריך לגרום לזה שנוציא תוצאה טובה. הלוואי שזה יהיה אני".
אתה מאלה שמאמינים באפשרות להעפיל או שמתייחסים לזה כאל משהו בלתי מושג כרגע?
"אפשר, ברור שאפשר לדבר על העפלה. אנחנו מאמינים ואפשר לחלום על העפלה, חלום שלנו ושל כל המדינה. החלום עוד רחוק ויש עוד הרבה משחקים. אנחנו צריכים הכי טוב שאפשר ועוד שנה נהיה הרבה יותר חכמים".
מאיפה אתה שואב את הביטחון הזה?
"ממה שאני שומע מהשחקנים המנוסים בנבחרת השתנה הרבה מאז שהאוסטרים הגיעו. יש אווירה טובה יותר, יותר מקצוענות ושקט לכולם. הצוות האוסטרי הטמיע בנו שאנחנו כן נבחרת טובה ושהשחקן הישראלי הוא טוב, איתם אפשר להתקדם ולא להישאר תקועים איפה שאנחנו כבר הרבה".