בכל יום בתקופה האחרונה עולים לא מעט דיווחים על כך שניימאר החליט שהוא מאס בפאריס סן ז’רמן ורוצה בדרך כזו או אחרת לחזור לברצלונה, אצלה כיכב במשך ארבע עונות. אם הברזילאי אכן יצליח למצוא את דרכו החוצה מאלופת צרפת, הוא לא יהיה שחקן הכדורגל הראשון שעוזב את הקבוצה שהוא הכי מזוהה עמה וחוזר מהדלת הראשית. אנחנו כאן ב-ONE אספנו עבורכם את רשימת הכוכבים שעזבו את המועדון שלהם ואיכשהו מצאו את עצמם לובשים את מדיו שוב.
פול פוגבה – מנצ’סטר יונייטד
השם עבורו האקסית שילמה הכי הרבה עקב עזיבתו, לפחות מבחינה פיננסית. הצרפתי עזב את מנצ’סטר יונייטד ב-2012 אחרי שלא זכה להזדמנות ממשית אצל אלכס פרגוסון וחתם בחינם ביובנטוס, אצלה הפך לכוכב בסדר גודל עולמי. ארבע שנים מאוחר יותר, השדים האדומים שילמו עבורו לא פחות מ-100 מיליון יורו כדי להשיב לעצמם את הקשר, שנראה שלא רחוק היום בו יעזוב שוב את הפרמייר ליג.
פאביו קנבארו – יובנטוס
הבלם שזכה בכדור הזהב ב-2006 בזכות הופעותיו ביובנטוס ונבחרת איטליה עבר לריאל מדריד עבור שבעה מיליון יורו, שיחק אצלה במשך שלוש עונות ולבסוף עבר בחזרה לביאנקונרי אחרי שמנואל פלגריני (אז מאמן הבלאנקוס) לא רצה את שרותיו וסמך יותר על פפה, סרחיו ראמוס וראול אלביול. אלופת איטליה בהווה לא שילמה אפילו יורו אחד על החזרתו של האיטלקי נמוך הקומה.
דידייה דרוגבה – צ’לסי
החלוץ האימתני מחוף השנהב כיכב במדי צ’לסי, זכה אצלה באין ספור תארים ואפילו סחף אותה לזכייה היסטורית בליגת האלופות, אחרי שכבש שוויון מאוחר בגמר נגד באיירן מינכן והבקיע גם את הפנדל המכריע מהנקודה הלבנה, במה שרבים סברו שהייתה הבעיטה האחרונה שלו במדי הבלוז. אחרי שנדד לסין ולגלאטסראיי, ז’וזה מוריניו השיב אותו לקדנציה נוספת, קצרה ומרגשת, שהסתיימה בעוד אליפות עם תרומה לא קטנה בכלל שלו למרות גילו המתקדם.
פרננדו טורס – אתלטיקו מדריד
מי לא דמע כש’אל ניניו’ שב הביתה? החלוץ שגדל באתלטיקו מדריד ונדד ממנה לפרמייר ליג שם קרע רשתות במדי ליברפול וצ’לסי, חזר לקדנציה נוספת במדי הקולצ’ונרוס, ובהתחלה אפילו כחלוץ הפותח והמשמעותי ביותר בקבוצתו של דייגו סימאונה. הספרדי עבר למרסיסיידרס עבור 38 מיליון יורו ולבלוז עבור לא פחות מ-58.5 מיליון יורו, אבל לקבוצה מבירת ספרד דווקא הגיע בחינם לגמרי אחרי שסיים תקופת השאלה לא מוצלחת במיוחד במילאן.
קאקה – מילאן
הוא זכה בכדור הזהב במדיה והיה ללא ספק השחקן הכי מלהיב בליגה האיטלקית. הרומן בין קאקה למילאן היה יותר ממוצלח, אבל את ריאל מדריד זה לא עניין והיא שילמה עבור הקשר הנפלא סכום אדיר נכון לאותה תקופה – 67 מיליון יורו. מעונה לעונה אצל הלבנים אפשר היה להרגיש את הדעיכה של קאקה, שלא עמד בציפיות של הבלאנקוס (רבים אף הצהירו שהמעבר גמר לו את הקריירה), עד שחזר לבסוף לרוסונרי בחינם ב-2013, וגם אצלם לא עשה יותר מדי בקדנציה השנייה. ללא ספק, ניימאר לא ירצה ללכת בדרכו ויקווה שהקאמבק שלו, אם וכאשר, יהיה מוצלח יותר.
תיירי הנרי – ארסנל
אולי הקאמבק הכי מרגש ברשימה. השחקן הגדול בכל הזמנים של ארסנל לדעת רבים לא הפסיק לקרוע רשתות במדי התותחנים וסחף אותם לאליפות היסטורית ללא הפסדים ואף לגמר הצ’מפיונס. ב-2006 אחרי שנכנע לברצלונה באותו גמר, הצטרף למדיה וזכה בכל התארים האפשריים בשלוש העונות שלו אצל הקטאלונים, כולל טרבל היסטורי ב-2008/09. אחרי שנדד ל-MLS, הוא חזר לחצי עונה לאנגלים בהשאלה ב-2012 וכבש כמה שערים חשובים, כולל גול ניצחון נגד לידס שהרעיד את כל אצטדיון האמירויות.
מריו גצה – דורטמונד
אחרי שהפך לאחד משחקניה הבולטים של הקבוצה שהלהיבה את אירופה ב-2012/13 והגיעה עד לגמר ליגת האלופות, מריו גצה שנכנע עם דורטמונד לבאיירן מינכן “בגד” והצטרף לאדומים באותו הקיץ. הגרמני ידע עליות ומורדות בבוואריה, הוא זכה בתארים ואפילו הכריע את גמר מונדיאל 2014, אבל אחרי הירידה ביכולת תחת פפ גווארדיולה הוא שב לצהובים ב-2016, עשה סולחה עם האוהדים והצליח לשקם מעט את הקריירה. אמנם עכשיו קצת יותר קשה לו לזכות בתארים, אבל הוא הלך עם הלב.
אלברו מוראטה – ריאל מדריד
המקרה של אלברו מוראטה הוא מורכב מאוד. החלוץ רצה מאוד להצליח בריאל מדריד בשורותיה גדל, אבל לא באמת הצליח לקבל הזדמנות ממשית ונדחק לספסל על ידי קרלו אנצ’לוטי שהעדיף את קארים בנזמה. הספרדי עזב ליובנטוס והוביל אותה לאליפות ואפילו לגמר הצ’מפיונס כשחקן מוביל, ולאחר מכן הגיע הצ’אנס החוזר מהבלאנקוס. הוא אמנם כבש שערים מכריעים ב-2016/17 ואף זכה בדאבל מרשים, אבל הרכב קבוע הוא שוב לא קיבל והפעם החליט לעזוב סופית. כיום, כידוע לכולכם, הוא אצל היריבה העירונית אתלטיקו ובכלל לא נראה שהוא מתחרט.
דייגו קוסטה – אתלטיקו מדריד
החלוץ הקשוח השתפר משנה לשנה במדי הרוחיבלאנקוס ודחק מההרכב לא מעט כוכבים אחרי שזכה באמונו של דייגו סימאונה. השיא הגיע עם אליפות מדהימה ב-2014 ופציעה כואבת בגמר ליגת האלופות שהסתיים בהפסד, אבל לקבוצה כמו אתלטיקו מדריד של אז זה היה לא פחות ממדהים. קוסטה נדד לצ’לסי, היה אחד מהחלוצים הכי קשוחים בליגה (הסתבך עם לא מעט אדומים ופרשיות) ואף זכה בפרמייר ליג, אבל ב-2018 החליט שהוא רוצה הביתה וחזר לחוד של הקולצ’ונרוס בכל הכוח.
חסוס נבאס – סביליה
הספרדי החל את הקריירה בקבוצת הצעירים של סביליה ב-2001, ושיחק לא פחות מעשר שנים בבוגרים, כשאף נכלל בסגל נבחרת ספרד שזכה במונדיאל 2010. הוא הצהיר לא אחת שיש לו חרדות לשחק מחוץ לבית באנדלוסיה, אבל ב-2013 הצליח להתגבר ועשה את קפיצת המדרגה למנצ’סטר סיטי. אצל התכולים הוא לא היה שחקן מוביל, אבל עשה את עבודתו נאמנה, זכה בתארים, וב-2017 חזר למולדתו כגיבור, כשהמעבר אפילו היה בחינם כאקט של פרגון מצידה של אלופת אנגליה בהווה.
דויד לואיז – צ’לסי
הוא נדד תחילה בין ויטוריה הברזילאית לבנפיקה ליסבון פעמיים, אבל ב-2011 נרכש הבלם על ידי צ’לסי כשחקן די אנונימי עבור לא פחות מ-25 מיליון יורו. אחרי שזכה עם הקבוצה באליפות אירופה, החליט להצטרף לפרויקט של פאריס סן ז’רמן, ששילמה עבורו כפול משווי השוק שלו באותה תקופה והעבירה לבלוז 50 מיליון יורו, סכום שהפך אותו בזמנו לבלם היקר בכל הזמנים (שיא שנופץ בהמשך כמה פעמים, כרגע מדובר בווירג’יל ואן דייק). אחרי ירידה ביכולת וצירופו של מרקיניוס שתפס את מקומו אצל הצרפתים, חזר לואיז לצ’לסי עבור 35 מיליון יורו, ונראה שעשה בשכל כשכעת הוא שחקן פותח ומוביל בקבוצה.
סנטי קאסורלה – ויאריאל
הספרדי הנפלא כיכב בשורות הצוללת הצהובה עד שעזב אותה ב-2011, אז נדד למלאגה והוליך אותה להישג נפלא עם מקום רביעי והעפלה לליגת האלופות. זה הספיק עבור ארסנל כדי לרכוש אותו עונה אחת בלבד אחר כך, אבל אחרי לא מעט עונות שידעו עליות ומורדות במדי התותחנים, הגיעו הפציעות שהרסו לו את הקריירה והובילו לסיום דרכו בלונדון. קאסורלה לא אמר נואש, חזר עם מעמד של גיבור לוויאריאל, והראה שהוא התגבר לגמרי על הפציעה כשסייע לקבוצתו להישאר בליגה אחרי עונה מתישה. באמצע 2018/19 אגב, הגיע אפילו זימון מחודש לנבחרת ספרד בגיל 34. בלתי נגמר
קרלוס טבס – בוקה ג’וניורס
הארגנטינאי שהחל את קריירת הבוגרים שלו בבוקה ג’וניורס והצטיין כבר כשחקן צעיר, מצא במהירות את דרכו לאירופה והוביל את החוד בקבוצות כמו מנצ’סטר יונייטד וסיטי. אחרי ירידה מסוימת ביכולת אצל התכולים, עבר ב-2015 ליובנטוס וללא ספק הזכיר איזה חלוץ מאיים הוא יכול להיות, כשזכה עם הקבוצה באליפויות ואף עזר להוביל אותה לגמר הצ’מפיונס. בסוף 2014/15 האיטלקים עשו עליו קופה קטנה ומכרו אותו בחזרה לקבוצתו מארגנטינה עבור קרוב לשישה מיליון פאונד. טבס עוד הספיק לעבור לסין עבור 10 מיליון פאונד ועשה כסף גדול במשך שנה, אבל הלב החזיר אותו בפעם השלישית לבוקה ולמולדתו ארגנטינה.
מאטס הומלס – באיירן מינכן ודורטמונד
לא פשוט להחליט עם איזו קבוצה מאטס הומלס מזוהה יותר. מצד אחד, הגרמני המצוין גדל אצל האדומים, אולם בהמשך הושאל לדורטמונד ב-2008, חזר לבאיירן שנה אחר כך בתום ההשאלה, ובסיום אותה עונה נרכש על ידי הצהובים שחורים עבור ארבעה מיליון יורו. שבע שנים מאוחר יותר שכללו אליפויות גרמניה ולא מעט ניצחונות על חשבון האקסית, הבווארים רכשו אותו שוב ב-2016 עבור 35 מיליון יורו, והומלס שנחשב אז וגם היום לאחד מהטובים בעולם המשיך להוביל את החלק האחורי של הקבוצה עם יכולת נהדרת ותארים. בקיץ הקרוב יעשה הגרמני את הדרך ההפוכה מהיריבות המרות בפעם החמישית (!), לאחר שהשוורצגלבן רכשו אותו תמורת 30.5 מיליון יורו.
המתלוננת נגד ניימאר הגיעה לתת עדות נוספת
