אחרי שתי אליפויות שלקחה ברצלונה בעונות האחרונות בהילוך שני, הליגה הספרדית יוצאת שוב לדרך ולנו הישראלים אין ממש סבלנות – כולם רוצים לדעת כבר עכשיו מי תזכה בלה ליגה, או לפחות מי צפויה לעשות את זה. קיץ עמוס מאוד עבר על כל המועדונים בספרד ואין ספק שמספר קבוצות שינו את פניהן, וכעת זה הזמן לנסות ולהכתיר מראש את האלופה, את המעפילות לליגת האלופות והליגה האירופית, את היורדות וגם את אלו שידשדשו באמצע.
הסדרה האהובה על שחקני בארסה בזמן טיסה
היורדות:
כדי להשאיר אתכם קצת סקרנים, נתחיל דווקא מהקבוצות שצפויות לנשור. הרוב לא ממש נותנים סיכוי לעולות החדשות אוסאסונה, מיורקה וגרנאדה, אולם מי שתרד ליגה מבניהן היא ככל הנראה רק האחרונה. לשתיים הראשונות נגיע בהמשך, אולם קשה לראות את האנדלוסים שכהרגלם ביצעו מהפך בקיץ בכל הקשור לסגל, שורדים. לא פחות מ-12 שחקנים עזבו הקיץ את הקבוצה, והעשרה שהגיעו במקומם לא ממש מביאים עמם בשורה, כשרובם צעירים למדי. השם היחיד שיהיה מוכר לרובכם הוא רוברטו סולדאדו המזדקן שינסה להוביל את ההתקפה של המועדון, אולם ספק גדול שזה יספיק. מקום 20.
קבוצה נוספת שתמצא את עצמה בתחתית ותילחם על חייה, ככל הנראה לשווא, היא ויאדוליד. לסגולים הייתה ההתקפה הדלה ביותר אשתקד עם 32 כיבושים בלבד, ואם זה לא מספיק אז כמה שחקנים שהיו הלב של הקבוצה, כמו קקו, יואל רודריגס, דניאל ורדה ודיוז'ה קופ עזבו. במקומם הגיעו לא מעט שחקנים צעירים מהליגות הנמוכות (ספק אם זה יתחבר בזמן), שני שחקנים מריאל מדריד בדמותם של חאבי סאנצ'ס וחורה דה פרוטוס, וסנדרו רמירס אחד שהרבה מאוד יהיה מונח על כתפיו. לא פשוט. מקום 19.
האחרונה להתרסק תהיה לגאנס, קבוצה עם פוטנציאל מצוין, אבל ברגע שזה יתחבר זה יהיה מאוחר מדי. אשתקד הייתה לה את ההתקפה השנייה הכי גרועה בליגה, אולם הגנתית היא הייתה מצוינת – היא ספגה שלושה שערים פחות מריאל מדריד ולמעשה רק ארבע קבוצות ספגו פחות ממנה. ובכל זאת, כשנביל אל זהר, אנדריי לונין וקנת' אומרו עוזבים אותה, זה לא יהיה פשוט. מיקל מרינו מבילבאו אמנם הגיע וגם רוברטו רוסאלס, הקולומביאני המנוסה ממלאגה נחת, אבל מרטין בריית'ווייט שבעונה החולפת היה יוצא מן הכלל יתקשה הפעם ללא שחקן יצירתי באמצע, והמועדון מפרברי מדריד שפשוט לא הביא שחקן כזה ישלם על כך הפעם במזומן. מקום 18.
ידשדשו באמצע:
מי שתינצל מירידת ליגה בעור שיניה היא אספניול. לקטאלונים צפוי לקרות דבר דומה למה שקרה למשל לוויאריאל אשתקד, כאשר הקבוצה העפילה לליגה האירופית אבל הדבר גבה ממנה מחיר כבד בזירה המקומית. שמות סופר-משמעותיים כמו סרחיו גארסיה, השוער רוברטו, אלפה סמדו ובעיקר מריו הרמוסו, העוגן של ההגנה, לא ישחקו העונה בקבוצה, כשמנגד לא הגיעה בינתיים רכישה מרעישה ובעיקר קודמו שחקנים צעירים מקבוצת המילואים. מקום 17.
אמנם לא תהיה כאן הפתעה ענקית או הצלחה מסחררת, אבל אין ספק שרוב הקבוצות שעולות לליגה הבכירה רוצות קודם כל להישאר, וזה מה שמיורקה תעשה. האדומים הלוחמניים שעלו ליגה מהפלייאוף אחרי שסיימו רק במקום החמישי יוכיחו שמקומם בחזרה בקדמת הבמה ראוי, כאשר הם כבר הספיקו לעשות זאת בפלייאוף כשמחקו פיגור 2:0 מול דפורטיבו לה קורוניה. הבית של מיורקה יהיה מבצר (יחסית לקבוצת תחתית כמובן), וחלוצים שהגיעו כדוגמת אנטה בודימיר ואלכס אלגריה יסייעו לה לאגור מספיק נקודות כדי לשרוד. מקום 16.
כולם התרשמו ממסע ההישרדות של סלטה ויגו אשתקד ואין ספק שמדובר בקבוצה גדולה שהרוב הגדול בהחלט ירצה לראות אותה חוזרת לקדמת הבמה, אולם לא כך יהיה, לפחות לא העונה. לצד שמות יחסית גדולים שהגיעו כמו דניס סוארס מברצלונה וסנטי מינה מוולנסיה, עזבו את התכולים מקסי גומס, אמרה מור, ריאד בודבוז ורבים וטובים נוספים. אם בסיום העונה שעברה התכולים מגאליסיה עוד קיוו להילחם על אירופה, בסיום 2019/20 הם יצטרכו להגיד תודה שלא נשרו לסגונדה. מקום 15.
אלאבס פתחה את העונה החולפת כשהיא ניצבת במקומות הראשונים, אבל רק הרצף הנהדר הזה בתחילת העונה היה בדיעבד מה שהציל את הבאסקים הלא יציבים מירידה וסייע להם לסיים במקום טוב באמצע. מדובר אמנם בקבוצה לוחמנית ועיקשת, אך גם בכזו שוויתרה על ג'וני, המבשל המצטיין שלה ואחד מהבולטים אשתקד בקטגוריה הזאת. ההתקפה התחלפה כמעט לגמרי בשחקנים לא רעים בכלל כדוגמת חוסלו ולוקאס פרס שהגיעו מהפרמייר ליג, אבל שניהם נמצאים כבר מעבר לשיא וספק אם יספקו את המספרים שמצופים מהם. מקום 14.
בשקט בשקט, לבאנטה שנשארה בליגה בעונה שעברה רק בזכות רצף תוצאות נהדר של שלושה ניצחונות מחמישה משחקים במחזורי הסיום (כולל הפסד מינימלי לברצלונה בקאמפ נואו ותיקו עם אתלטיקו מדריד), הצליחה להתייעל באופן יחסי בקיץ, וכשהציפיות של הצפרדעים הן בכל מקרה רק להמשיך לעונה נוספת בליגה, נראה שהם יעמדו בזה ובגדול. סרחיו לאון הגיע מבטיס, ובמועדון הצליחו להשאיר גם את בורחה מיוראל כמושאל מריאל. בנוסף, אוסקר דוארטה יצעיד את מרכז ההגנה הקשוח של החבורה מוולנסיה. מקום 13.
ומוולנסיה בחזרה לחבל הבאסקים, הגיע תורה של אייבר. הקבוצה הצנועה והלוחמנית לבטח לא שיפרה את הסגל שלה יתר על המידה, אולם מאז שעלתה לליגה הבכירה הצליחה להשיג את התוצאות הרצויות ולשרוד, וכך יהיה גם הפעם. מארק קוקורייה וז'ואן ג'ורדן שהיו משמעותיים מאוד נמכרו והכניסו לא מעט כסף לקופה הצנועה של המועדון, כאשר השם הבולט שהגיע הוא טקאשי אינוי שחוזר לקדנציה שנייה בקבוצה אחרי שנדד לאלאבס ובטיס. בעונה שעברה זה הספיק למקום ה-12, העונה זה לא יהיה טוב יותר, אבל גם לא יותר גרוע. מקום 12.
הגענו לעולה החדשה האחרונה שלנו, וזו שתעשה את העונה הטובה ביותר מבין השלושה, אוסאסונה. החבורה מפמפלונה תצליח להוציא במבצרה הביתי ולעיתים גם בחוץ נקודות מהגדולות ולהתמקם במשך מרבית העונה בחלק העליון של הטבלה עד שתתעייף מהקצב, ובכל זאת זה יספיק בשביל מקום טוב באמצע. שמות מרשימים מאוד נחתו בקבוצה כמו רובן גארסיה מלבאנטה, צ'ימי אווילה (כן, ההוא מצמד הגולסואים אשתקד), מארק קארדונה והדובדבן שבקצפת, אדריאן לופס, אקס אתלטיקו מדריד, שיגיע רעב מתמיד במטרה לשקם את הקריירה. מקום 11.
קיץ רגוע מאוד עבר על אתלטיק בילבאו בכל הקשור לרכש. כידוע, הקבוצה מחתימה רק שחקנים באסקים ולשמחתה לאורך השנים יש לא מעט כישרונות גדולים מאוד עם המוצא הזה, אולם הקיץ למעט כמה שחקנים צעירים ואנונימיים יחסית שקודמו מקבוצת המילואים לא הגיעה רכישה משמעותית. מנגד, שחקנים שהיו השלד של הקבוצה כמו מיקל ריקו, סבין מרינו ואנדר איטורספה נמכרו, כאשר מרקל סוסאטה וחאבייר אצ'ייטה סיימו חוזים. הבאסקים שמעולם לא ירדו ליגה ישיגו את התוצאות הנדרשות במבצרם הביתי כדי להישאר, אולם אם בשנה שעברה הם היו קרובים לאירופה, לא כך יהיה השנה. מקום עשירי.
בעונה שעברה היא קראה תיגר על ליגת האלופות עם צמד החלוצים הקטלני שלה חיימה מאטה וחורחה מולינה, וגם העונה חטאפה לא תהיה רעה, אבל לאירופה זה לא יספיק לה כי הקבוצות שמעליה ביצעו חיזוק משמעותי יותר ולא יתנו למה שקרה להן אשתקד לחזור על עצמו. החבורה ממדריד תקרוס תחת הלחץ בליגה האירופית ובדומה לאספניול זה יגבה ממנה מחיר גם בזירה המקומית. אמנם אף שם משמעותי לא עזב וקוקורייה, אנריק גאייגו ופייסל פאג'ר שהגיעו הם שחקנים מצוינים, אבל ריבוי המשחקים יקשה על הכחולים לייצר תוצאות חיובית. עם זאת, עושה רושם שדווקא בגביע ילכו רחוק מאוד. מקום תשיעי.
הבאה בתור היא ויאריאל. ב-2018/19 אפשר לומר שאירופה הרסה לה את השנה בליגה, אבל כעת ללא הלחץ של המפעל היבשתי השנה הנוכחית תהיה הרבה יותר מוצלחת. התקפה מעולם לא הייתה הבעיה של הצוללת הצהובה שמחזיקה בכישרונות נהדרים בחלק הקדמי כמו קרלוס באקה, קארל טוקו אקמבי, ג'רארד מורנו וסמואל צ'וקואזה, כך שמכירתו של פבלו פורנאלס הכישרוני לווסטהאם לא תהרוס יותר מדי. מנגד, שמות כמו ראול אלביול ואלברטו מורנו הגיעו לחזק את ההגנה. להישרדות זה בוודאות יספיק, אבל בקרב על אירופה ספק אם ויאריאל תצליח לספק את הסחורה. מקום שמיני.
יגיעו לאירופה:
קיץ מעניין מאוד עבר על בטיס, ששפכה השנה סכומים שהיא לגמרי לא רגילה להוציא במטרה להגיע לאירופה, וקשה להמר נגדה. בורחה איגלסיאס נקנה מאספניול, נביל פקיר נרכש מליון וחואנמי הכישרוני נחת מסוסיאדד. עם זאת, האנדלוסים איבדו שני שמות משמעותיים בהגנה – ג'וניור פירפו והשוער פאול לופס, כאשר לשניהם עדיין לא הובא תחליף ראוי, ולראייה החתמתו של דני מרטין, השוער חסר הניסיון בן ה-21 מספורטינג חיחון. יש הרגשה באוויר שבדומה לעונה שעברה בה היו הירוקים-לבנים מעורבים בכמה משחקים עם תוצאות הזויות של 3:4 ו-3:5, שהדבר יחזור על עצמו גם השנה בגלל הפער הגדול בין חוליית ההתקפה להגנה. מקום שביעי.
הצלחה ענקית נרשמה אשתקד בוולנסיה, כאשר הקבוצה הצליחה להעפיל ברגע האחרון לליגת האלופות ואפילו לנצח את ברצלונה בגמר הגביע. מדובר בקבוצה עם סגל מפוצץ כישרון וכזו שאפילו התחזקה במקסי גומס, אבל בהנהלה שלה התנהל משבר לא קטן הקיץ בין המנכ"ל לבעלים, בעקבות חילוקי דעות על הרכש שיגיע לקבוצה. המנכ"ל מתאו אלמני שקל להתפטר, דבר שהיה גורר גם את התפטרותו של המאמן מרסלינו שנמצא הרבה בזכות הראשון בקבוצה, אולם הנשיא פיטר לים הצליח בתום פגישה ארוכה להגיע לפשרה מסוימת. קשה לראות איך המשברים הללו מאחורי הקלעים לא ישפיעו בשום צורה גם על התפקוד במגרש – לצ'מפיונס זה פשוט לא יספיק, אבל לליגה האירופית כן. מקום שישי.
16 צפייה בגלריה
דני פארחו. ולנסיה שלו תמשיך להיות יציבה, אך תחווה ירידה ביחס לאשתקד בגלל ההנהלה
(La Liga)
אחת הקבוצות המסקרנות ביותר בספרד בעונת 2019/20 היא ריאל סוסיאדד. בקיץ הנוכחי היא הביאה כמה שחקנים שנראים כ'בינגו' לצד אלו שכבר היו, ואם זה יתחבר אז לבאסקים יש פוטנציאל עד השמיים. מיקל אויארסבאל נראה כמי שיהיה בשל מתמיד להוביל העונה, וויליאן ז'וזה תמיד מספק את המספרים שלו, ואל כל אלו יצטרפו גם פורטו הקשוח מג'ירונה, אלכסנדר איסאק מדורטמונד (זלאטן השבדי, מישהו?) והדובדבן שבקצפת, מרטין אודגארד מריאל מדריד. הנורבגי בוודאי ישמח להראות את הכישרון שלו בליגה הטובה בעולם, ואם הכול יתחבר להם, בסוסיאדד יכולים וככל הנראה גם יגיעו מאוד גבוה. מקום חמישי.
יהיה לה מאבק צמוד עד הסוף עם סוסיאדד, אבל כן חברים, סביליה תהיה בליגת האלופות בעונה הבאה, אין מנוס מזה. מונצ'י הגיע ועשה מהפכת ענק בסגל, ונכון שפבלו סראביה שהיה פשוט אדיר אשתקד נמכר וגם אנדרה סילבה וקווינסי פרומס לא ממשיכים, אבל רק תראו מי הגיע (בין היתר): מונס דאבור, ז'ואן ז'ורדן, לוק דה יונג ואוליבר טורס לחלק ההתקפי, וז'ולס קונדה, דייגו קרלוס וסרחיו רגילון לחלק ההגנתי. האנדלוסים אולי יגמגמו במחזורי הפתיחה, אבל ז'ולן לופטגי יצליח לחבר את כל הכישרון הזה לכדי קבוצה נהדרת שגם תכבוש כמה חמישיות ושישיות העונה בזכות התחרות האדירה שתהיה בקרב שחקני ההתקפה שלה שרק ירצו להוכיח. מקום רביעי.
בליגה משלהן:
אם חשבתם שבעונה שעברה ריאל מדריד תתקשה לאיים על האליפות, רק תחכו ל-2019/20. זידאן הגיע בשלהי העונה שעברה ולא באמת הצליח לעורר את הקבוצה שכבר הייתה מרוסקת ממילא, וגם העונה הוא יהיה מאוד מקובע מבחינת ההרכב הפותח שלו וזה יעלה לו ביוקר רב. למעט אדן הזאר, אף אחד משחקני הרכש שהגיעו לא מועמד כרגע לפתוח בהרכב. הצרפתי ילך על אותם 11 שהוא רץ איתם כבר זמן רב, אבל חלקם כבר שבעים, מזדקנים ומעבר לשיא, וזה מורגש.
שחקנים שכל כך רצו להוכיח כמו מרקוס יורנטה, דני סבאיוס וסרחיו רגילון שלפרקים בעונה שעברה היו פשוט נהדרים, נמכרו או הושאלו, ולשחקנים שנקנו למעט הבלגי אין מספיק ניסיון, ואולי רק בסיום העונה הנוכחית כשהם ירכשו אותו זה יתחיל להתחבר, אבל עד אז הבלאנקוס ישלמו ביוקר על שכר הלימוד שלהם. הזאר לבדו לא ימלא את החלל של כריסטיאנו רונאלדו, כיוון שהוא שחקן של 15-20 שערים בעונה, ובבירת ספרד זקוקים ליותר מכך. מקום שלישי.
הסכומים שנשפכו העונה באתלטיקו מדריד (וגם אלו שהיא קיבלה) הם לגמרי חסרי תקדים עבור המועדון הזה. אחרי שאנטואן גריזמן "בגד" ועזב לברצלונה, כולם הימרו שהקולצ'ונרוס יתרסקו, אבל קשה לראות את זה קורה עם הרכש הכל-כך חכם שהביאו. גם לוקאס הרננדס ורודרי נמכרו תמורת סכומי עתק, כאשר דייגו גודין, פיליפה לואיס וחואנפראן המזדקנים עזבו אף הם, אבל לכל אחד הקבוצה הביאה מחליף סופר-ראוי, וגם יותר צעיר ורעב.
ז'ואאו פליקס אמנם צעיר, אבל הוא ילהיב ויגיע למספרים שלא יפלו מאלו של גריזמן, כאשר אלברו מוראטה ודייגו קוסטה הרעבים יחוררו גם הם רשתות. לקישור הגיעו הקטור הררה הכישרוני ומרקוס יורנטה מהשכנה, ולהגנה באו רנאן לודי לשמאל, קיראן טריפייר לימין ופיליפה ומריו הרמוסו לאמצע. כשבשער ניצב לו יאן אובלק, גם העונה החבורה ממדריד תיאבק על האליפות עד למחזורים האחרונים, ושוב תסיים מעל היריבה העירונית. מקום שני.
16 צפייה בגלריה
שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים עם ז'ואאו פליקס. אולי בעונה הבאה זה כן יספיק, קבוצה נהדרת
(רויטרס)
ריאל ואתלטיקו מדריד יכולות להתחמש ולהתחמש, אבל לברצלונה כרגע יש את ליאו מסי, וזה כל ההבדל. בעונה הקרובה קשה מאוד לראות את האלופה בשנתיים האחרונות שומטת נקודות בקאמפ נואו אחרי צירופם של גריזמן ופרנקי דה יונג, בדיוק בעמדות שהיו צריכות חיזוק. יחד עם ג'וניור פירפו שיעניק מנוחה חשובה לג'ורדי אלבה, אוסמן דמבלה שהחלים מהפציעות שפקדו אותו ורק רוצה להוכיח וכמובן לואיס סוארס, הקטאלונים שוב ירקדו בדרך לתואר, אותו כל שחקני הבלאוגרנה מכנים "הלחם והמחאה".
זה לא יהיה בהליכה, יהיו כמה רצפים פחות טובים, אבל הפרעוש וחבריו יזכו גם העונה בליגה לקראת מחזורי הסיום. השאלה הגדולה היא האם בקבוצה יישאר מספיק כוח כדי להילחם גם על הצ'מפיונס, אבל זו כבר סוגיה אחרת לחלוטין. מקום ראשון.
