מאמנים רבים מספרים כי כאשר הם מחפשים שחקנים, חשוב להם מאוד לבחון פרמטרים רבים ככל האפשר, ולא רק את יכולות המשחק נטו. האופי, מבנה האישיות וההתנהגות באים בחשבון, לפעמים אפילו יותר מהדריבלים או השערים על כר הדשא. טיירון שרי מגיע למכבי חיפה בגלל היכולות שלו, אבל גם בגלל אופיו.
הקשר ההתקפי בן ה-31, שיכול לשחק בכנפיים וכחלוץ שני, מזכיר מאוד את סוג השחקנים הזרים שחיפה מחפשת בשנים האחרונות. הוא בעל ניסיון לא מבוטל ברמות גבוהות יותר מזו של הכדורגל הישראלי, שורשים טובים וכמובן מספרים מרשימים בקבוצות בהן עבר. אולם כמו עם כל שם מסקרן שכזה המגיע לארץ, גם כאן נראה כי יש פרט אחד שגורם לכולם להרים גבה, אך עוד נגיע לשם.
Transfer Market- תוכנית מס'-10
האב נטש: “לא הייתה לנו השלווה שיש לנו כעת”
את שחקנה החדש של הקבוצה מהכרמל לא קשה להגדיר. עם אב שנטש את הבית כשהיה בן שלוש בלבד, תקופת נעוריו הלא פשוטה הפכה אותו להיות מי שהוא על כר הדשא: יציב, בעל ביטחון, נוח – כל הדברים שחסרו לו כשהיה צעיר. “המשפחה שלי היא הכי קרובה שיכולה להיות”, אמר בראיון ל”אינדפנדנט” האנגלי לפני כשנתיים, “היא מאוד חשובה עבורי. כשהייתי צעיר, עם אמי ואחיי, לא הייתה לנו את השלווה שיש לנו כעת, כשאני כדורגלן. עכשיו הכל קל יותר, אלו חיים טובים יותר לכולם, כי אני יודע מאין הגעתי”.
ולבחור יש חתיכת סיפור. לאחר שאביו עזב, אמו שנותרה לבדה עם שלושה בנים חלתה, כשמי שלקח את המושכות בבית הוא אחיו הגדול, רוני. מאוחר יותר ראה את האב מנסה לחזור לבית, אך נתקל בסירוב מהאם. היום הוא כבר אב בעצמו לילדה בת 7. “לפעמים אני מסתכל על זוגתי ועל הבת שלי ואומר ‘איך אבא יכול לנטוש את המשפחה שלו?’”, סיפר לעיתון המקומי של טוונטה. “אני חייב לעשות את מה שאני עושה בשבילן, בשביל אמי ובשביל אחים שלי וזו המוטיבציה היחידה שמניעה אותי”.
עם השאיפות המרגשות הללו, החל שרי את הקריירה באקדמיה של טוונטה מעיר הולדתו, אנסחדה. אחרי שקיבל דקת משחק אחת בלבד בעונת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים, הושאל לקמבור מהליגה השנייה במדינה, שם הטביע חותם מעט גדול יותר, אך הדבר לא עזר לו בקבוצת האם שהמשיכה להשאילו לקבוצות קטנות בליגת המשנה.
ב-2011/12, כשהוא כבר בן 23, זכה סוף סוף להזדמנות בליגה הבכירה, כאשר נרכש ע”י דן האג, ושם הצליח לבנות את מעמדו כשחקן הרכב עם 20 כיבושים ו-17 בישולים נוספים ב-74 הופעות. ההתקדמות של ההולנדי המשיכה כאשר השלים מעבר לקבוצה מעט גדולה יותר בליגה המקומית, כרונינגן, ובה שיחק כשנתיים, הבקיע 27 שערים ובישל 19 נוספים ב-80 משחקים, כשגם עזר לה להעפיל למוקדמות הליגה האירופית, מהן הודחה מול אברדין בסיבוב השלישי, אך סיימה באותה עונה במקום השמיני בלבד בטבלה.
החבר נהרג: “הוא ראה את השער הזה, אני יודע את זה”
לצערו הרב, השחקן חווה גם טרגדיה אישית במהלך התקופה הזו. במרץ 2015 קיבל במפתיע אישור להיעדר עקב סיבות אישיות, כאשר בהמשך התברר כי הגורם לכך הוא מות חבר הילדות שלו, ריקו, בתאונת דרכים קטלנית. “הוא היה בן בית אצלנו. אמא שלי התייחסה אליו כמו לבן רביעי במשפחה, רק היינו יחד בחופשה ופתאום אתה מאבד אותו”, סיפר שרי לאחר שחזר לסגל במשחק הליגה מול דורדרכט, כבש ועזר לקבוצתו לנצח. השער כמובן הוקדש לחברו: “הוא ראה את השער הזה, אני יודע את זה”, אמר בדמעות.
למרות הכישלון ברמה הקבוצתית והמקרה הקשה שעבר, הגיעה תפנית נוספת בקריירה של שרי, באותם ימים בן 28. היכולת המצוינת וההצטיינות שלו יחד עם חלוץ הקבוצה דאז מייקל דה ליאו, לא נעלמה מעיניהם של הסקאוטים ברחבי היבשת ומי שבחרה להמר עליו היא קווינס פארק ריינג’רס, שהחתימה אותו בקיץ 2015, בהמלצת קשר נבחרת האורנג’ בעבר ואז שחקן המועדון, לירוי פר. המנהל המקצועי של הריינג’רס באותם ימים, לס פרדיננד, הודה כי לשחקן היו הצעות גם מהפרמייר ליג. “הוא יכול היה להרוויח הרבה יותר, אך הרגיש שכאן הוא יוכל להתפתח. הוא שחקן מאוד ורסטילי, כזה שמתאים לכמה תפקידים בהתקפה, רצינו להחתימו במשך הרבה מאוד זמן”.
העתיד נראה היה ורוד במיוחד על פי עונת הבכורה שלו בממלכה. היא נפתחה מצוין עבורו, כשהצליח למצוא את הרשת כעשר פעמים, ואף הוסיף לכך ארבעה בישולים לחבריו, כשהוא משחק כמעט בכל המשחקים של קבוצתו. לאחר מכן אפילו קיבל זימון בכורה לנבחרת האורנג’ של דני בלינד (אך לא שותף במשחק היחיד בו נרשם).
מאמנו באותה תקופה, ג’ימי פלויד האסלביינק, אמר על הנושא: “הבעיה עם זה היא שהוא משחק בליגה השנייה, טיפשי ככל שזה נשמע. מבחינת היכולת, יש לו מספיק בשביל לקבל זימון, אך לחלק הקדמי של הולנד יש הרבה איכויות”. ההמשך היה פחות נאה, אחרי שהחלה נסיגה משמעותית ביכולתו, כמות הדקות ירדה, המספרים החלו להתקזז והשחקן שרק לפני רגע נראה היה בדרכו מעלה ואפילו קיבל את חולצה מספר 10 מצא עצמו עומד בפני עזיבה מהדלת האחורית של המועדון.
דחה את מכבי תל אביב: “ידעתי שבוס יעזוב”
כאן נכנסה לתמונה סאגה שכנראה חלקכם מכירים, כשמכבי תל אביב של פיטר בוס, אז סגניתה של הפועל באר שבע, התעניינה בשירותיו. המעבר לבסוף לא יצא אל הפועל כשמאוחר יותר סיפר מדוע דחה את הצהובים: “התלבטתי מאוד אם להגיע, כי אני יודע שפיטר בוס הוא מעניין מצוין והוא רצה אותי, אבל גם ידעתי שהוא יעזוב אותם תוך מספר חודשים וזה בדיוק מה שקרה”. בסופו של דבר, שרי סיים את העונה בק.פ.ר, ומשם, בגיל 29, החליט לעשות רילוקיישן לסין עם הכסף הגדול וחוזה לשנתיים תמורת 2.6 מיליון אירו, הרבה פחות משוויו בזמנו שעמד על 4.5 מיליון.
כמו הרבה מעמיתיו למקצוע אשר עשו את המעבר הזה, גם הקשר ההולנדי, שלא נחשב לשם גדול במיוחד לעומת הסופרסטארים שהגיעו לאסיה, לא הרשים במיוחד במדי גואיז’ו הנגפנג עם שני שערים בלבד בשנתיים, ובתחילת העונה החולפת הגיע טוויסט בעלילה כאשר הושאל לקייסירספור ממרכז הטבלה של הליגה הטורקית. החשק לכדורגל חזר, ונראה היה שלא שכח כיצד לכבוש כשהרשית תשע פעמים במדים האדומים-צהובים, ולצד זה ארבעה בישולים. למרות זאת שהפך ליקיר אוהדי הקבוצה הטורקית, שרי החליט שלא לחדש את ההתקשרות מסיבות משפחתיות ומאז מחפש בית חדש.
ובהמשך למסע הרכש של בלבול, נדמה כי הניגון חוזר על עצמו. שחקן עם כל כך הרבה מוטיבציה, שעבורו הדרך למעלה היא שליחות משפחתית, אך כזה שגם מצא את עצמו בכיוון ההפוך מאוד מהר ובמקום להתברג בין קבוצות הפרמייר ליג, פתאום מגיע לקבוצה ישראלית רגע אחרי שעזב את הכסף של סין וטורקיה. האם זוהי עוד תחנת מעבר עבורו, או שטיירון שרי באמת מגיע כדי להמשיך ולשקם לעצמו את הקריירה? מה שבטוח, ציפיות כבר יש.
