עושה רושם שאין מקום בו נמצא יותר רגעי מבוכה מאשר בספורט הישראלי, שדאג לאמץ לאורך השנים לא מעט רגעים כאלו שחקוקים היטב בזיכרון של כולנו. לכן, החלטנו ב-ONE לרכז כמה רגעים בולטים, כאלה שהיוו את קריסת הקונספציה בספורט הישראלי, החלטות שנבעו מאמונה מסוימת והתגלו כפיאסקו, מה שהוביל למפח נפש או רגע של שפל. מהגלאקטיקוס של מכבי תל אביב והחלומות של ארקדי גאידמק, דרך שיטת הקיזוז ועד ביטול ההגעה לארץ של נבחרת ארגנטינה ופרשת הנעליים של דונלד סנפורד.
הגלאקטיקוס של מכבי ת”א
עונת 2005/6 התחילה עם הרים של ציפיות עבור מכבי תל אביב – אך הסתיימה במפח נפש. הצהובים ציינו 100 שנים להיווסדם ובשל כך רצו להחזיר את האליפות לקריית שלום אחרי שנתיים ופתחו את הכיס על מנת ליצור את ה’גלאקטיקוס’. אבי נמני חזר מבית”ר ירושלים, ג’ובאני רוסו ואייל ברקוביץ’ הצטרפו גם כן, האוהדים הסתערו על המנויים וביחד איתם מכבי ת”א קיוותה לדרוס את הליגה – אך מאוד מאוד המציאות הכתה בה. זה החל עם שני ניצחונות רצופים אמנם אולם מהר מאוד הגיעה ההתדרדרות הצהובה שהסתיימה במקום ה-6 בלבד בטבלה ובשחרורם של לא מעט שחקנים בסיום העונה.
לוי: "לא פשוט להתאושש מהמשחק מול מכבי"
שיטת קיזוז הנקודות
לאחר שבית”ר ירושלים זכתה באליפות קלילה, בהתאחדות לכדורגל, שחששו מפערי רמות גדולים בשל הבדלי תקציב, החליטו לאמץ שיטה בה השתמשו מספר שנים בשווייץ – ליגת העל הורחבה ל-16 קבוצות ולאחר שני סיבובים מספר הנקודות יקוזז בחצי, דבר שעורר סערה גדולה כבר בשנה הראשונה בה נעשה שימוש בכך.
עם סיום העונה הסדירה ב-2009/10 הייתה מכבי חיפה במקום הראשון בפער של 6 נקודות על פני הפועל ת”א, אך אז הגיע הקיזוז שהוביל לבסוף לאליפות אדומה (אותו שער הניצחון הדרמטי של ערן זהבי בטדי) ולביקורות מהצד הירוק. בעקבות הטענות נערכה הצבעה בהתאחדות על המשך דרכה של השיטה וברוב קולות הוחלט להמשיך עמה לעונה נוספת, בה מכבי חיפה שוב סבלה מהקיזוז אך הפעם הצליחה לשמור על המקום הראשון ולזכות באליפות. אחרי שנתיים, שיטת הקיזוז התבררה ככישלון מוחלט וגררה אינספור ביקורות מכל עבר ועל כן הוחלט לבטלה.
ראובן עטר כמאמן מכבי חיפה
ב-23 באפריל 2010 נסגר מעגל מרגש, כאשר ראובן עטר שכיכב בעברו במדים הירוקים של מכבי חיפה, מונה למאמנה אחרי שהדריך את מכבי נתניה, בית”ר ירושלים ובני הרצליה. “אני נרגש, זו סגירת מעגל”, אמר עטר שפתח בקבוצה מהכרמל את עונת 2012/13 עם ציפיות גבוהות, אך הרומן בין הצדדים הסתיים מהר מאוד. לאחר 7 מחזורים בהם מכבי חיפה נראתה רע מאוד, השיגה ניצחון אחד וניצבה במקום הלפני אחרון בטבלה, הוחלט במועדון לפטר את ראובן עטר, קצת אחרי החגים.
ביטול המשחק עם ארגנטינה
בקיץ הקודם תוכנן להתקיים אירוע מרגש מאוד עבור אוהדי הכדורגל בישראל – כאשר ליאו מסי אמור היה להגיע יחד עם נבחרת ארגנטינה למפגש מיוחד מול הנבחרת המקומית, אך שורה של אירועים ופיאסקו מצד מקבלי ההחלטות הובילו לביטול המפגש ולניצחון לארגון ה-BDS, שפעל כהרגלו לביטול אירוע מסוג זה. זמן קצר לפני שהפרעוש וחבריו היו אמורים לנחות בתל אביב, התערבות פוליטית הובילה לאכזבה רבה בקהל הישראלי. שרת התרבות והספורט, ח”כ מירי רגב, דרשה להעביר את המפגש מחיפה לאצטדיון טדי בירושלים דבר אשר גרם למאבק בינה לבין שר האוצר דאז משה כחלון, שהעדיף להשאיר את המשחק באצטדיון החיפאי.
לא מן הנמנע שאם המשחק היה מתקיים בחיפה ובלי הרעש התקשורתי, היינו זוכים לפגוש את מסי בגודל טבעי – אולם הספינים ובעיקר השתיקות של מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים הותירה את המפגש בגדר חלום בסאגה שלא עשתה טוב בעיקר לישראל ולאנשים המשפיעים בה. עם זאת, מארגני המשחק טענו כי ההתערבות הפוליטית היא לא זו שגרמה לביטול המשחק. ספק אם אכן כך המצב.
סנפורד והנעליים ב-2012
אחד מהסיפורים המביכים ביותר בספורט הישראלי, כזה שבוודאי זכור לכולנו היטב. האצן הישראלי, דונלד סנפורד, הגיע לאולימפיאדת לונדון על מנת לייצג את ישראל בתחרות האולימפית – אך הותיר רושם רע שגרם למבוכה לא קטנה בכחול-לבן. סנפורד התחרה בריצת 400 מטר, סיים חמישי ולא העפיל לחצי הגמר, אולם האירוע המשמעותי ביותר קרה עוד בטרם הריצה. האצן התעכב אחרי שטען בפני השופטים כי מישהו גנב את נעליו ובכך עיכב את הריצה כולה כאשר ניסה לפתור את העניין. כאמור, סנפורד התחרה לבסוף במקצה, אך הרושם השלילי הותיר טעם רע מאוד.
פיני גרשון במדיסון סקוור גארדן
הספורט הישראלי ידע לא מעט תקריות מביכות, זו של פיני גרשון במדיסון סקוור גארדן ניצבת במקום גבוה ביותר במדד זה. אוקטובר 2009, לפני עשור בדיוק, מכבי תל אביב קיימה משחק ראווה אצל ניו יורק ניקס, במה שאמור היה להיות הכנה לעונה ומפגש רעים חיובי – אך הסתיים בסיפור בלתי נשכח, במובן הרע של המילה, כזו שהעמידה את ההתמודדות עצמה בצל. במהלך הרבע השלישי במפגש, מאמן הצהובים דאז פיני גרשון מחה בפני השופט וספג עבירה טכנית. בתוך פחות משלוש דקות, שוב מאמן מכבי בא בתלונות והפעם הורחק מהמשחק.
אולם גרשון סירב לקבל את רוע הגזרה ובמשך קרוב לרבע שעה לא עזב את הפרקט תוך שהוא ממשיך להוציא את זעמו כלפי השופטים, שהפצירו בו לעזוב. רק לאחר שראשי הצהובים התערבו, המאמן התרצה ועזב את הפרקט לקול קריאות הבוז הצורמות מצד הקהל בארצות הברית.
העונה הזו נרשמה כאחת הרעות בקריירה המוצלחת של המאמן הוותיק, כאשר המקרה הזה כנראה השפיע על העונה כולה בה מכבי ת”א נכשלה וסיימה רק עם תואר גביע המדינה, לצד כישלונות בסדרת ההצלבה מול פרטיזן בלגרד והפסד בפיינל פור של ליגת ווינר סל לגלבוע/גליל של עודד קטש. בתום העונה, פוטר גרשון מאימון מכבי ת”א.
גאידמק רץ לראשות העיר
בשנת 2005 הפך אדם אלמוני לציבור הישראלי בשם ארקדי גאידמק – לאחד מהאנשים המעניינים והמסוקרים ביותר במדינה כאשר רכש את בית”ר ירושלים והפך בין רגע לגיבור עבור המועדון הירושלמי. לאחר שהביא אליפויות וזלל תארים כבעלים של בית”ר, ניסה האוליגרך הרוסי למנף את אהבת הקהל לה זכה מהיציעים לצבירת קולות כשרץ לראשות עיריית ירושלים במהלך שנת 2008.
גאידמק נחל אכזבה גדולה בבחירות המקומיות ולקח באופן קשה את העובדה שהציבור לא בחר בו. למעשה, הקונספציה בה החזיק, לפיה ההשקעה של מאות מיליוני השקלים בבית”ר ירושלים תעניק לו את תמיכת הציבור בעיר הבירה, קרסה, והוא לא היה אפילו קרוב לקבל את המפתחות לניהול העיר.
כבירי והאצטדיון בבת ים
עוד לפני שהפועל תל אביב הלכה לפירוק, מי שהיה בעלי המועדון בזמנו, אמיר כבירי, תכנן לבנות אצטדיון חדש בבת ים שאמור היה להחליף את בלומפילד ולשמש כבית הבלעדי של האדומים. כבירי חתם בשנת 2016 על הסכם עם חברת CMEC הסינית אשר במסגרתו אמורים היו המשקיעים האסייתית להיכנס בבעלות על הפועל ת”א ולהיות חלק בהקמת האצטדיון בבת ים.
אך שאיפות לחוד ומציאות לחוד. ניהול כושל נוסף הוביל לכך שהתקוות של אוהדי הפועל לאצטדיון חדש התפוגגו, כאשר בניית המגרש לא אושרה על ידי משרד הפנים בשל תכנון חסר וכבירי עצמו שנותר ללא ברירה אחרת, לקח את הקבוצה לפירוק.
רצח י”א הספורטאים במינכן
כל הקונספציה של האולימפיאדה עם הרגע בו העולם חוגג שלום ואחווה התנפצה, וכך גם האמונה לגבי היעילות הגרמנית – האירוע הקשה והמחריד ביותר שחווה הספורט הישראלי מאז ומעולם וכזה שמשאיר צלקות עד היום, 47 שנים לאחר הטבח הנורא. זה קרה בזמן המשחקים האולימפיים במינכן שבגרמניה בשנת 1972 – מחבלים מארגון “ספטמבר השחור” רצחו באכזריות 11 ספורטאים וחברי משלחת הישראלים במגוריהם בכפר האולימפי.
האולימפיאדה שנערכה במינכן התרחשה 36 שנים לאחר אולימפיאדת ברלין בגרמניה הנאצית בשנת 1936 ו-27 שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. מארגני התחרות שאפו להראות לעולם גרמניה אחרת, כזו שהשאירה מאחור את האנטישמיות והגזענות , דמוקרטית ושוחרת שלום שתשכיח את מאורעות הטרור שהתרחשו בה בעבר, ואף כינו אותה “האולימפיאדה השמחה”, אך ישראל שוב עמדה במרכזה של פעולת טרור אכזרית שחקוקה היטב בהיסטוריה של המדינה, במה שהתווסף לעוד מספר אירועי טרור שהתקיימו באותה השנה כנגד ישראלים.
