רועי ברוכיאל וערן עוקשי, אשר עבדו עם משה חוגג בחברת “סינגולריטים” הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 18 מיליון ש”ח כנגד בעלי בית”ר ירושלים ואנשי החברה. בראשית כתב התביעה צוין: “ברוכיאל הוא חבר ילדות של חוגג ומלווה אותו בענייניו האישיים ובעסקיו במגוון תפקידים שונים ואף שימש כעוזרו האישי. עוקשי משמש מאז חודש ינואר 2015 כמנהל חשבונות בקבוצת סינגולריטים”.
השניים עדיין עובדים בחברה ובשל משבר הקורונה הם הוצאו לחל”ת. ברוכיאל ועוקשי, באמצעות עורכי הדין אילן סופר, אלעד בקר ונגה שגה ממשרד אילן סופר ושות’, טוענים בכתב התביעה על חוגג ושותפו עדי שלג: “מדובר במעשי מרמה והונאה חמורים שכמותם לא נראו בישראל עד היום, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, שביצעו הנתבעים באופן שיטתי ופסול בחברות ובמיזמים שבבעלותם. הנתבעים, הקימו חברות רבות שבדיעבד התבררו כ"חברות קש", בהן לא הייתה כמעט פעילות ריאלית, רק כדי שיוכלו לגייס באמצעותן מאות מיליוני דולרים במצגי שווא שקריים”.
עוד נטען כי: “חברת סינגולריטים הייתה שותפת העל ובאמצעותה הוציאו הנתבעים לפועל את מזימתם. הנתבעים הקימו חברות בשמות דומים בכוונת מכוון, ובדרך זו העבירו את כספי "השלל" מאחת לשנייה, בניסיון לטשטש את עקבות פעולות המרמה והגניבה. מאחר ולמעשה כל החברות נוהלו, בזמנים הרלוונטיים, באופן ישיר ועקיף על ידי הנתבעים, נתייחס אליהן, לשם הנוחות, בכתב תביעה זה כאל מקשה אחת”.
על ההסכם בין סירין לבית”ר נכתב בכתב התביעה: “ביום 10.1.2019 נחתם הסכם, לפיו סירין הלוותה לבית”ר שבבעלותו של חוגג סך של מיליון דולר. שמה של בית"ר ירושלים נקשר לא פעם בעסקיה של סינגולריטים. כך, ביום 17.7.2019 נחתם הסכם חסות לפיו סינגולריטים תהפוך לנותנת החסות הראשית של בית"ר ירושלים עד ליום 31.5.2020 בתמורה לסך של 9 מיליון דולר. חוגג חתם על ההסכם בשמה של סינגולריטים ומוני ברוש בשמה של בית"ר ירושלים. גם כאן מדובר בהסכם פיקטיבי אשר נועד להבריח את כספי המשקיעים, שכן בפועל לא ניתנה לסינגולריטים "תמורה" ממשית בעבור הסכם החסות הנדיב. אם כן, ברור כי מדובר באמצעי נוסף להברחת כספי המשקיעים לטובת התחביבים של מר חוגג”.
התובעים טוענים כי: “הנתבעים גזלו את כספי חברת סירין לאבס על ידי כריתת הסכמים פיקטיביים. סירין, אשר הייתה אמורה לשמש כחברה לפיתוח סמארטפון ייחודי, הפכה הלכה למעשה למעין מפעל "הלוואות" לטובת סינגולריטים ולמימון השקעותיהם הפרטיות של השותפים בפרויקטים נוספים. יעידו על כך הסכמי ההלוואה הרבים, המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים. מרבית הסכמי ההלוואה נערכו בין סירין לסינגולריטים, אך ישנם הסכמים מול גורמים נוספים, למשל מול קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים שבבעלות חוגג (להלן: "בית"ר ירושלים"), או מול אליינמנט. כפי שצוין בפתח התביעה, המנכ"ל של אליינמנט הוא אבישי זיו”. עוד נטען: “יוער כי נכון למועד כתיבת שורות אלה דווקא שמה של סירין מופיע באתר של בית"ר ירושלים כנותנת חסות”.
על גיוס הכספים במיזם ‘Leadcoin’ נכתב: “מיזם לידקוין הינו דוגמה קיצונית ופרועה במיוחד למעשי המרמה החמורים של הנתבעים. במקרה זה, הנתבעים רוקנו את קופת המיזם כולה, זמן קצר ביותר לאחר גיוס הכספים והנפקת ה-ICO, זאת מבלי להשקיע מאומה במיזם עצמו ובפיתוח ה"מוצר", אפילו לא למראית עין”.
“ניסיון סחיטה של חוגג. העובדים יחויבו בתשלום הנזקים”
מטעמו של משה חוגג נמסר בנוגע לתביעה: “לתביעה שהוגשה קדם הליך שלא ניתן לכנותו, אלא כניסיון סחיטה של חוגג. מדובר בטענות קלושות ותלושות שאין בהן דבר, זולת ניסיון מגונה לנסות ולקבל כספים מחוגג ושותפיו שלא כדין. הפעם העצום בין השכר אותו קיבלו נהג פשוט בחברה ומנהל חשבונות לבין סכום התביעה מלמד גם הוא, שעניין לנו בשני סחטנים קטנים. לחוגג ראיות רבות המוכיחות את הליך הסחיטה ואלה יוצגו בפני הגורמים המתאימים”.
עוד נכתב: “מכל מקום, מדובר בשני עובדים מתוסכלים שהוצאו לחל"ת במהלך משבר הקורונה, ושלימים התברר שגנבו מסמכים מהחברה, בניסיון לסחוט את חוגג. חוגג כמובן לא שיתף פעולה עם ניסיון נלוז זה, ומכאן התביעה. עצם העובדה שהנתבעים פנו לתקשורת עוד בטרם הומצאה התביעה לחוגג מדברת גם היא בשם עצמה ומלמדת היטב על המניעים הפסולים של מגישיה. חוגג משוכנע שבתום הדיון המשפטי ידו תצא על העליונה ושני העובדים לשעבר יחויבו בתשלום הנזקים הרבים שגרמו בהתנהלותם הפסולה, שלא לומר הפלילית”.
