דרבי תל אביבי הוא תמיד יום חג בכדורגל הישראלי. האוהדים משני הצדדים מתכוננים ליום הזה מתחילת העונה, מבטלים את כל התכניות, משריינים עם כל המשפחה והחברים: "הדרבי הוא מעל הכול". לא משנה מה מצב הקבוצות ומה מצב הטבלה, בדרבי כמו בדרבי, הכול יכול לקרות. אמש, לראשונה אחרי עשור, הפועל ת”א הגיעה לדרבי כשהיא ממוקמת מעל מכבי בטבלה, אך שוב, זה לא אומר דבר.
כ-30 אלף אוהדים פקדו את היציעים בבלומפילד, משפחות, ילדים, צעירים ומבוגרים. כבר בשעה 19:00 רחבי האצטדיון התחילו להתמלא באוהדי שתי הקבוצות, שהגיעו נרגשים ולחוצים, וההימור הרווח אצל רובם, היה גם הנכון בסופו של דבר: 1:1.
שאלנו מספר אוהדים מהצד הצהוב לפני המשחק את דעתם על מה שהולך להיות, הרוב הביעו חשש מגזרת ברק יצחקי, אך בכל זאת קיוו לניצחון בפער של גול אחד. מהצד האדום, לעומת זאת, דווקא הביעו שמחה מחזרתו של ניר קלינגר לקווים, וגם הם כמובן, למרות הסקפטיות שמלווה תמיד, קיוו לניצחון.
אז כאמור המשחק נגמר בתיקו, שאמנם זיכה את הקהל באווירה, אך פחות בחוויית כדורגל. שני הצדדים יצאו מאוכזבים מהתוצאה, אך עם זאת, די רגועים. אוהדי הפועל גינו את האדום של טראורה, והתבאסו שלא הצליחו ליהנות קצת יותר מהשער המהיר של אושר דוידה, אך שמחו שלפחות יצאו בתיקו.
מאידך, הצהובים התבאסו מההחמצות המרובות של הקבוצה שלהם, ומזה שלא הצליחו להוציא יותר מכך שהפועל נותרה בעשרה שחקנים. בסופו של יום, אוהדי שתי הקבוצות עברו את המשוכה הזאת שנקראת 'דרבי' בפעם הראשונה לעונה, כשלכולם נשאר טעם של עוד, והם מחכים בקוצר רוח למפגש הבא שיערך בפברואר.