ההחלטה למנות של יעל ארד לתפקיד יו”ר הוועד האולימפי בישראל הייתה תקדימית. הרי שהיא הביאה לכך שבפעם הראשונה אישה תעמוד בראש ארגון הגג של הספורט האולימפי בישראל. המדינה כמובן מעודדת צירוף נשים לתפקידים ניהוליים, אבל דווקא במשרד התרבות והספורט מצטיירת תמונה מעט שונה.
על פי מסמך פנימי שביצע ניתוח מגדרי בחודש אוגוסט האחרון, במשרד התרבות והספורט יש רוב של נשים, עם 146 עובדות לעומת 61 עובדים. אלא שבעמדות הבכירות התמונה שונה לחלוטין. בקרב הבכירים במשרד הרוב הוא גברי, עם 11 גברים לעומת שלוש נשים בתפקידים הבכירים.
גם בשכר החודשי הממוצע, הגברים מקבלים יותר במשרד התרבות והספורט. על פי המסמך, השכר החודשי הממוצע ברוטו לגברים עומד על 13,498 שקלים בעוד שהנשים במשרד מרוויחות כ-10,842 שקלים. כלומר, יש יותר עובדות במשרד אבל הגברים שולטים בתפקידי המפתח ומקבלים שכר גבוה יותר.
לפי חוק שיזמה מירב כהן ואושר בממשלה לפני כשנה, לפחות 50% ממשרות הסגל הבכיר בשירות המדינה צריכים להיות מאוישים בידי נשים עד שנת 2023, ומשרדי הממשלה כמובן כפופים לזה.
כמו כן, לאחרונה במשרד התרבות והספורט דרשו מהאיגודים בספורט הישראלי כי בוועד המנהל שלהם יהיו 30% נשים לפחות, כאשר יש לציין כי תפקידים מסוג זה הם ללא שכר. ובכל זאת, המשרד בעצמו לאו דווקא משמש דוגמה על פי הנתונים שלו.
יעל ארד הצהירה אמש (ראשון) לאחר בחירתה לתפקיד כי היא מעוניינת לראות יותר נשים ויותר ספורטאים סביב שולחנות הדיונים. כרגע, בתפקידי מפתח רבים בספורט הישראלי עדיין שולט רוב גברי, כולל במשרד הממשלתי שאמון על התרבות והספורט בישראל.
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: “משרות מפתח בשירות המדינה כוללות את הדרג התיכון והסגל הבכיר. משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה בקידום השוויון המגדרי בתחומי התרבות והספורט ופועל לקידום ויישום מדיניות זאת. סך אחוז הנשים הנמצאות בתפקידי מפתח במשרד עומד על כ-66% ממשרות אלו. המשרד מקדם את פיתוח העתודה הניהולית מקרב הנשים ומקיים הכשרות לעובדות המשרד להתמודדות במכרזים וכן איתור מוקדם של מועמדות בעלות פוטנציאל, מקרב עובדות המשרד ומחוצה לו. בנוסף, ביחד עם נש"מ מתבצעות פעילויות רבות לעידוד התמודדותן של נשים במכרזי כ"א, הן בהנגשת מידע, קורסי הכנה למכרזים ופעילות מנטורינג עם בכירות בשירות. המשרד רואה לנגד עיניו את נושא חשוב זה וימשיך כל העת לשאוף לשוויון מגדרי בכל תחומיו”.
