הקמפיין של נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל בדרך לסיומו. שמונה משחקים מתוך עשרה מאחורינו ואוטוטו יגיע שלב הסיכומים, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות כמה מגמות מעניינות בכל הנוגע להתנהלות של המאמן וילי רוטנשטיינר. לקראת אוסטריה הערב (שישי, 21:45) – איזה שחקנים שיחקו הכי הרבה אצלו? על איזו בעיה הוא לא הצליח להתגבר? וכמה מהצעירים שזומנו שולבו?
לא פעם במהלך הקמפיין הזה רבים תהו באשר לזימונים לסגל הנבחרת. שחקנים כמו ליאור רפאלוב ואלון תורג'מן נותרו בחוץ, אחרים זומנו פצועים, שחקנים צעירים שנלקחו מהנבחרת הצעירה לא קיבלו דקות במשחקים - ובכלל, רוב הזמן הייתה תחושה שהאוסטרי בוחר בדרך כלל את אותם השחקנים להרכב שלו. ואכן, רוטנשטיינר זימן לנבחרת ישראל לא פחות מ-41 שחקנים בקמפיין הזה, כאשר 12 מתוכם בכלל לא קיבלו ולו דקה אחת בהרכב. עוד ארבעה שחקנים שדווקא כן שיחקו, לא שותפו ליותר מ-20 דקות עד כה.
רוטציה היא לא משהו שרוטנשטיינר אוהב לעשות. שישה שחקנים פתחו באופן קבוע בכל שמונת המשחקים של הנבחרת והם אופיר מרציאנו, אלי דסה, סאן מנחם, ביברס כאתנו, מנור סולומון וערן זהבי. מעבר לכך, גם דור פרץ לא הוחלף בששת המשחקים בהם הוא שיחק והיה סוג של באנקר מבחינת המאמן, בעוד שהקפטן נאתכו פתח בקישור בכל שמונת משחקי הנבחרת אבל רק במשחק אחד סיים 90 דקות מלאות.
כאמור, רק שוער אחד שיחק לכל אורכו של הטורניר, וזהו מרציאנו ששותף לאורך כל 720 הדקות של הנבחרת במוקדמות המונדיאל. השחקן הבא אחריו ששיחק הכי הרבה הוא זהבי עם 709 דקות על המגרש, מנור סולומון גם כן בין המובילים עם 690 דקות בנבחרת, ואחריהם צמד המגנים אלי דסה שרשם 682 דקות וסאן מנחם עם 640 במדים הלאומיים מפתיחת הקמפיין.
בעקבות ההחלטה שלו ללכת לרוב עם אותו ההרכב, לא תמיד השחקנים המובילים שזומנו לסגל גם זכו לקבל דקות משמעותיות. עומר אצילי שיחק רק פעם אחת כמחליף למשך 20 דקות דווקא כאשר היה בתקופה טובה, דולב חזיזה זומן למשחקים אבל שותף רק ל-74 דקות לאחר שעלה ארבע פעמים מהספסל, דן גלזר פתח רק פעם אחת ושיחק עוד פעמיים כמחליף, בירם כיאל שיחק פעם אחת כמחליף ל-11 דקות, גדי קינדה עלה שלוש פעמים מהספסל ושיחק במצטבר למשך 52 דקות בלבד, מאור קנדיל עלה פעם אחת כמחליף לחמש דקות וגם לואי טאהא שיחק רק 58 דקות סך הכל.
רוטנשטיינר זימן כמה וכמה שחקנים צעירים לסגל, אבל גם הם לאו דווקא קיבלו הזדמנות. לפני המשחקים הראשונים נגד דנמרק, סקוטלנד ומולדובה, היו זימוני בכורה לאור בלוריאן, מוחמד כנעאן וליאל עבדה, אך הם לא שיחקו בשלושת המשחקים הללו. אחר כך זומן גם אורי דהן, אבל הוא חלה ושוחרר.
לפני המשחקים נגד סקוטלנד ומולדובה, המאמן זימן גם את סוף פודגוראנו, את גוני נאור שלא שיחק כלל, התעקש לזמן את עידן נחמיאס שהיה פצוע ולא שותף בסופו של דבר, וגם את השוער דניאל פרץ שזומן אחרי שאריאל הרוש נפצע בכתף ולא ראה דשא, אם כי במקרה הזה כמובן שזו החלטה לגיטימית. לקראת המשחקים הקרובים האוסטרי זימן את דורון ליידנר ועומרי גאנדלמן, שספק אם ישותפו.
בשורה התחתונה, רוטנשטיינר לא באמת נתן הזדמנות לצעירים להוביל את הנבחרת קדימה. מלבד מנור סולומון בן ה-22, רק שני שחקנים קיבלו צ'אנס לשחק, אבל גם הוא לא באמת היה משמעותי. ליאל עבדה בן ה-20, שחתם בסלטיק בקיץ האחרון ומרשים מאוד במדיה, עלה פעמיים מהספסל ושיחק 22 דקות. כמו כן, סוף פודגוראנו, שמשחק בליגה האיטלקית במדי ספציה, עלה פעם אחת כמחליף לשלוש דקות. ההחלטה הזו היא די מוזרה, בעיקר בהתחשב בכך שרוטנשטיינר הצהיר לפני שנתיים בדיוק בתום טורניר מוקדמות יורו 2020 כי "יש להכניס דם חדש למערכת, בדגש על שחקני הגנה וקשרים". אולי בטורניר הבא זה יקרה.
הבעיה המרכזית של הנבחרת הייתה ונשארה חוליית ההגנה, שם התחלופה הייתה גבוהה, מלבד צמד המגנים כאמור. בכל אחד משלושת המשחקים הראשונים, נעשה שינוי אחד בהרכב הבלמים איתו רוטנשטיינר פתח. במשחק הרביעי, שניים מהבלמים הוחלפו וזה היה דבר שכיח יחסית כמעט מידי משחק. היה אפילו משחק בו כל שלושת הבלמים הוחלפו בהשוואה להרכב שפתח קודם לכן - ומנגד, רק במשחק אחד הרכב הבלמים נותר ללא שינוי לעומת המשחק שעבר.
בתום הקמפיין הקודם, רוטנשטיינר התלונן כי היו יותר מידי פציעות בקרב הבלמים ולכן טען כי להבא צריך לבחור שלישיית בלמים מובילה כדי שתעבוד בתיאום מלא. אלא שגם הפעם הרכב הבלמים שלו השתנה כמעט בכל התכנסות, כך שהיה קושי לשמור על יציבות במשחק ההגנה של נבחרת ישראל. הבלם היחיד שפתח בכל ששת המשחקים הראשונים היה איתן טיבי, אבל הוא נעדר משני המשחקים האחרונים. לכן לא פעם ניר ביטון נאלץ לשחק בתפקיד הזה וכך גם ג'ואל אבו חנא שפתח פעמיים בעמדת הבלם.
הנבחרת ספגה עד כה 15 שערים בשמונה משחקים - יותר מכל נבחרת אחרת מבין ארבע המובילות בבית המוקדמות בו הכחולים לבנים משחקים, הרי שאוסטריה ספגה 14 שערים, סקוטלנד הוציאה רק שבעה כדורים מהרשת ודנמרק המוליכה עדיין שומרת על שער נקי.
בתום קמפיין מוקדמות היורו הקודם, רוטנשטיינר והמאמן הקודם אנדי הרצוג הסכימו על כך שלא ניתן להגיע להישגים כל עוד הנבחרת סופגת 1.8 שערים למשחק בממוצע, ולכן, מי שהיה אז המנהל המקצועי הצהיר כי הוא שואף לממוצע ספיגות של 0.8 בקמפיינים הבאים. אלא שרוטנשטיינר, שירד לקווים מאז, לא באמת הצליח לשפר את הנתון הזה, כי ממוצע הספיגות עומד כעת על 1.87 שערים למשחק. הבעיה המרכזית הייתה ונשארה ההגנה.
