גם ללא רפאל נדאל ורוג’ר פדרר, שנת 2021 בטניס הייתה עד כה מלאת דרמות, משחקים יוצאי דופן ולא מעט סיפורים מסביב. היא התנהלה בשליטה כמעט מוחלטת של נובאק ג’וקוביץ’, המשיכה בהבלחה נוצצת של אלכסנדר זברב בטורניר האולימפי וקיבלה תפנית עם התואר הגדול של דניל מדבדב באליפות ארצות הברית הפתוחה. מחר (ראשון) מגיעה התחרות היוקרתית בטורינו, שתנעל את השנה ועל הדרך תספק לנו כנראה הצגה נוספת בראש בראש המרכזי של השנה – המדורג ראשון מול המדורג שני.
אל גמר ה-ATP, שעבר אחרי 12 שנים מלונדון לטורינו, הגיעו כמובן השמות היותר מוכרים של השנים האחרונות, אך גם לא מעט טניסאים מפתיעים, שעשו שנה אדירה, נכנסו לרשימה וינסו להדהים: קספר רוד, הנורבגי העולה שחתם על הדרך גם היסטוריה עבור מולדתו, הוברט הורקאש, הנציג הפולני, ואנדריי רובלב, שיחד עם מדבדב הפך את רוסיה למעצמת טניס עם שני נציגים מתוך שמונה באליפות סבב המאסטרס העולמי.
נובאק ג’וקוביץ’: מגיע עם ביטחון ובלי יותר מדי לחץ
הזכייה בפאריס ובפרט, הניצחון/נקמה בדניל מדבדב על הגמר ההוא בארצות הברית, החזירו לג’וקר הסרבי את הביטחון הדרוש לקראת טורניר סוף השנה. נולה, שחושב בוודאי כבר על אליפות אוסטרליה וטרם הודיע האם התחסן, ינסה להוסיף עוד תואר לארון המאוד עמוס שלו. הנפה גם כאן בטורינו תהיה השישית במספר של הראשון בעולם ובכך הוא ישתווה גם לרוג’ר פדרר, זאת כזכור אחרי שהשאיר את כולם מאחור בכמות תארי המאסטרס (אחד יותר מרפאל נדאל) ובשנים בהן סיים במקום הראשון בעולם.
עם עלייתו לחצי הגמר בפאריס, נולה הבטיח שנה נוספת בפסגה ועבר את גיבור ילדותו פיט סמפארס, שבעברו סיים 6 שנים במקום הראשון של הדירוג העולמי. הסרבי אגב, היה הראשון להבטיח את מקומו בתחרות היוקרתית של סוף השנה והוא עשה זאת כבר ב-11.7. מה שבטוח טיול זה לא יהיה עבורו, שכן זכייתו האחרונה בתחרות של סוף השנה הייתה אי שם ב-2015 ומסורתית הסרבי בן ה-34 מתקשה בתחרויות של סוף השנה, מישהו אמר אליפות ארצות הברית? בכל אופן, אחרי חמש שנים ללא התואר ויחד עם ההפסד בארה”ב למדבדב, הלחץ הפעם לא כל כולו על הסרבי.
דניל מדבדב: הפעם, חובת ההוכחה עליו
אמנם הוא זכה בתואר הזה עוד בשנה שעברה, אבל 2021 הייתה שנת הפריצה של המדורג שני בעולם. מדבדב מלא הפוטנציאל התפוצץ בארה”ב, פירק את נולה בגמר וזכה בגראנד סלאם ראשון בקריירה, כשהחלום הפך למציאות סוף סוף. אל הגמר האחרון בפאריס הרוסי אפילו הגיע פייבוריט, אבל הניסיון והאופי של ג’וקוביץ’ הכריעו אותו. בכל אופן, גם לטורניר הנוכחי דניל הגיע עם הרבה ביטחון, כשקוף גדול כבר ירד לו מהגב. שחזור הטורניר הקודם עם 0:5 מושלם יהיה קשה עד בלתי אפשרי, אבל הנפה גם כאן בטורינו תקבע, לפחות עד אוסטרליה, מי כרגע הטוב בעולם.
אלכסנדר זברב: יכול וצריך להגיע לגמר
זו הייתה שנה מלאת עליות וירידות עבור המדורג שלישי בעולם. זכייה יוקרתית בטורניר האולימפי בטוקיו לצד נפילות לא ממש מוסברות בגראנד סלאם (ווימבלדון לדוגמה). הגרמני, שחולם לשחזר את ההישג מ-2018 עם הניצחון על ג’וקוביץ’, עדיין לא הצליח לנפץ את תקרת הזכוכית שלו וייתכן שהקטע המנטלי משחק אצלו תפקיד משמעותי ביותר. מעל סשה מרחפת פרשת ההתעללות בה האשימה אותו האקסית שלו, אולגה שיראפובה, שטענה שהיכה והשפיל אותה, כשגם ראשי ה-ATP נכנסו בתקופה האחרונה לעניינים ונתנו את האות לפתוח בחקירת המקרים.
סטפנוס ציציפאס: יפתיע מאוד אם ירשים דווקא כאן
היווני בן ה-23 (מרגיש יותר לא?), שירד למקום הרביעי בעולם, מזכיר את זברב בינתיים רק מינוס הזהב באולימפיאדה. מאז ההפסד הכואב בגמר הרולאן גארוס, ציציפאס יצא מאיזון כמעט בכל טורניר אפשרי. על המשטח הקשה סטפנוס כבר לא מוצא את עצמו, אך עדיין הוא חתום על היסטוריה שאף אחד מהיורשים לא הצליח לשחזר: זכייה גם בטורניר הדור הבא של השחקנים וגם מקום ראשון בטורניר סוף השנה, אז כזכור ניצח את דומיניק תים בגמר של לונדון 2019. יעלה מהבתים? סביר להניח שכן, אבל ביכולת הנוכחית הוא לא אמור לאיים על התואר הנוצץ.
אנדריי רובלב: ביכולת שיא יכול להגיע לחצי הגמר
עוד כוכב עולה מרוסיה, אבל הרבה פחות יציב מחברו הטוב. 48 ניצחונות רשם השנה המדורג חמישי בעולם, כשהישג השיא שלו בגראנד סלאם היה רבע גמר באוסטרליה בתחילת 2021. רובלב הוא לא איום לתארים גדולים (מאסטרס/גראנד סלאם) בדרך כלל, אך הוא שחקן מאוד מסוכן שיכול לנצח כל יריב ביום טוב, ממש טוב. למרות זאת, הוא קפץ למקום הגבוה והמכובד הזה בעיקר בגלל הפציעות של נדאל ופדרר, אך הוא בהחלט ראוי לתשבחות על שנה טובה והכרטיס לטורינו הוא הפרס לכך.
מתאו ברטיני: הפטיש האיטלקי נגד המומנטום הרע
את השנה עבור “הפטיש האיטלקי” אפשר לחלק לשניים – עד ווימבלדון ואחרי. בתחרות הדשא היוקרתית המדורג שישי בעולם הציג יכולת פשוט פנומנלית והגיע עד לגמר מול נובאק ג’וקוביץ’, אך לאחר מכן הלך ודעך בכל טורניר וטורניר, אפילו בקטנים שבהם, דוגמת זה בווינה. זו תהיה הופעה שנייה של מתאו (מאזן 2:1 ב-2019), שעל המשטח הקשה יש לו הרבה פחות מה למכור וגם התוצאות האחרונות מעידות על כך. אך אולי הביתיות הפעם באיטליה תהיה לזכותו? נחכה ונראה.
הוברט הורקאש: עשה את שלו עם ההגעה לטורינו
ההפתעה של העונה אפשר לומר. הענק הפולני (1.96 מטר) אמנם פרץ משמעותית רק השנה, אבל הוא כבר בן 24. מה שהקנה לו את הניקוד הגדול כדי להגיע לטורינו הייתה הגעתו המפתיעה לחצי הגמר בווימבלדון, כשבדרך הוא השפיל את פדרר הגדול עם 0:3 במערכות ו-0:6 יוצא דופן במערכה האחרונה של רבע הגמר. בלי קשר לתוצאות שישיג, עצם הגעתו של המדורג תשיעי בעולם לטורינו כבר חותמת שנה מצוינת עבור הורקאש, שזכה ב-2021 בשלושה תארים ורשם מאזן נאה של 20:36.
קספר רוד: יכול וצריך להיות הסוס השחור, יותר נכון הנורבגי
האחרון שתפס את הכרטיס, בהנחה ולא יהיו פציעות, הוא המטאור הנורבגי, שהשאיר את יאניק סינר בחוץ והגיע אחרי שנה אדירה. על הדרך רוד, המדורג שמיני בעולם ובן של טניסאי עבר, גם עשה היסטוריה קטנה עבור מולדתו – הוא הנורבגי הראשון להגיע לגמר ה-ATP אחרי שהבטיח זאת עשרה ימים בלבד לפני תחילת התחרות. רק השנה היו לו חמישה תארים והוא נחשב לשחקן מגוון שיכול להבריק על כל המשטחים. סוס שחור או יותר נכון סוס נורבגי? בהחלט אפשרי ובפרט שאין עליו שום ציפיות או לחץ מיוחד.
שני בתים ואופציה ל-1500 נקודות דירוג: איך זה עובד?
קודם כל ראוי להדגיש שלהוציא את טורנירי הגראנד סלאם, התחרות הנוכחית, או בשמה המדויק אליפות סבב המאסטרס העולמי, מתנהלת בשיטה אחרת לגמרי. שמונת השחקנים מחולקים לשני בתים, הבית האדום (מדבדב, זברב, ברטיני והורקאש) והירוק (ג’וקוביץ’, ציציפאס, רובלב ורוד), וכל שחקן משחק מול שלושת האחרים בביתו, כשהשניים הראשונים עולים לשלב חצי הגמר ואז לגמר. טורניר מאסטרס כמו זה שהיה בפאריס לדוגמה, שווה למנצח 1000 נקודות דירוג, באליפות הנוכחית אפשר גם להגיע ל-1500 נקודות דירוג עם טורניר מושלם וללא הפסדים, גראנד סלאם אגב שווה 2000 נקודות דירוג, כך שבהחלט ניתן לומר שאחרי תואר מייג’ור זה התואר הכי חשוב.
