בשנים האחרונות, קשה להתעלם מהעובדה שלה ליגה עוברת שינוי צורה קיצוני. כמעט כל מה שהיה מזוהה עם הליגה הספרדית התפוגג: הטרנספורמציה החלה בעזיבה של ניימאר את ברצלונה בקיץ 2017 לפ.ס.ז’, בצעד שאמר במובן מסוים “יש מקום טוב יותר להיות בו מברצלונה”, שהייתה אולי המקום הטוב בעולם דאז. פסגת השאיפות של כל כוכב.
בקיץ שלאחר מכן, כריסטיאנו רונאלדו סיים את פרקו ההיסטורי בריאל מדריד ועבר ליובנטוס, בזמן שאנדרס איניאסטה עזב את ברצלונה לאחר 17 עונות במועדון. ואם זה לא הספיק, אז בקיץ האחרון הגיע הקש ששבר את גב הגמל: ליאו מסי וסרחיו ראמוס, שניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה של המועדונים שלהם וה-סמלים של לה ליגה, עזבו גם הם לבירת צרפת וחתמו סופית את עידן הליגה הספרדית, כפי שהכרנו אותה משנת 2006 לערך עד קיץ 2021.
אפשר היה להסתכל בערגה, בעצב ובנוסטלגיה על מה שהיה, על שחקני הענק שכבר אינם, ולהיזכר בקרבות הטיטאנים בקלאסיקו שהיו כאלה גדולים שבעוד עשרים שנה אנשים לא יאמינו שכל כך הרבה שחקנים עיטרו מגרש כדורגל אחד לתשעים דקות כחלק ממשחק ליגה. אבל במקום להתעכב על העבר, אפשר ומומלץ לשים לב לסיפור הכדורגל המרגש של העונה בלה ליגה, ואולי באירופה כולה: ריאל סוסיאדד.
לא מעט קבוצות מפתיעות מעטרות את הצמרות בחמש הליגות הבכירות בשלב הזה של העונה: לאנס נמצאת במקום השני בצרפת, ווסטהאם שלישית באנגליה ופרייבורג נמצאת באותו המקום בבונדסליגה. אבל במקרה של ריאל סוסיאדד, כרגע מוליכת הליגה הספרדית (ריאל מדריד עם משחק פחות ויכולה לעקוף אותה) הסיפור הוא שונה, מיוחד ומדהים, כי בעולם של גלאקסי 21S – ריאל סוסיאדד היא טייפ דאבל קאסט.
אם עד היום סן סבסטיאן הייתה ידועה בכך שהיא יעד אטרקטיבי ופוטוגני במיוחד לכל סוג של טיול, כשהיא מציעה לתייר הנלהב הכי הרבה ברים למ''ר בספרד, את כמות כוכבי המישלן למסעדות הכי גבוהה ביחס לאוכלוסיה וחופים שגורמים לגלויות להחוויר לידם בבושה – היום סן סבסטיאן, או יותר נכון, הזובייטה, האקדמיה של ריאל סוסיאדד שנמצאת כ-10 ק''מ ממרכז העיר, היא קודם כל בית חרושת לכדורגלנים, כשמוליכת הטבלה ניזונה ממנה ישירות, עם לא פחות מ-12 שחקנים מהאקדמיה שמעטרים את סגל הקבוצה.
נעשה רגע סדר: קבוצת כדורגל מקצוענית מוליכה טבלה, בליגה גדולה, עם 12 שחקני בית. אנחנו בסוף שנת 2021, ימים בהם קבוצות לה ליגה הוציאו בקיץ כ-300 מיליון אירו על רכש גם בעת משבר כלכלי גדול, וימים בהם, על פי רוב המחקרים, הסיכוי של ילד מקבוצת נוער לפתח קריירה מקצוענית עומד על שלושה אחוזים. באה סוסיאדד ודרכה עם הפקקים על כל התחזיות בדרך לצמרת הליגה.
אז מהם מרכיביה של אבקת הקסמים הסאן סבסטיאנית, שנמצאת בכלל בגיפוסקואה, המחוז הקטן ביותר בספרד? המתכון כנראה שמור בחוברת מתכונים מרופטת באחת המסעדות המפוארות שמעטרות את העיר, אבל מבט על האקדמיה של המועדון, שמכילה שישה מגרשי 11 על 11, מסביר מעט מהמוג'ו הבאסקי.
בראיון ל-ESPN, רוברטו אולאבה, המנהל הספורטיבי של המועדון, הסביר שהוא מתמקד באופן אינטנסיבי בטיפוח כישרונות מקומיים, ונשען על עבודה שהוא מכנה ''חברתית-אפקטיבית, שיתופית וקולקטיבית'', כדי לשמור על קשר הדוק בין המועדון והאזור. הזהות של סוסיאדד היא המפתח להצלחה וליצירת שחקנים בכמות סיטונאית.
'למה שלא נהיה אנחנו?'', אולאבה אומר. ה'אנחנו' של סוסיאדד מתחלק לשניים: להוציא כמה שיותר מכל שחקן בנפרד, לשפר ולטפח אותו ולא לחפש כישרונות יקרים מבחוץ כמו שאר המועדונים בספרד, ולשמור על גיבוש שבא לידי ביטוי בכך ששחקני הבוגרים וקבוצת הנשים מתאמנים ומתאמנות באקדמיה, וכך קיים קשר ישיר בין כל מי ששייך למועדון בכל גיל ובכל רמה. תחשבו על ילד בן 14 שמגיע לאימון ורואה לידו את מיקל אויארסבאל, אסייר יראמנדי או את צ'אבי אלונסו מעביר אימון. אנשי סוסיאדד לא ממעיטים באפקט של הנוהג הזה.
השחקנים מבשלים בשותפות, לומדים ביחד ומתמקצעים גם בענפי ספורט אחרים על מנת לשפר את האתלטיות שלהם וגם ליצור גיוון מחשבתי ומנטלי אצלם מגיל צעיר. באקדמיה נבנה לאחרונה אפילו אולם קולנוע כדי שהשחקנים יבלו גם את שעות הפנאי שלהם יחד.
הזובייטה מותאמת גם לחסרונות הגיאוגרפים של חבל הבאסקים: בחורף מזג האוויר בסן סבסטיאן הוא מהקרים בספרד, ולעיתים אפילו יש שיטפונות, ולכן מגרשי הזובייטה מכילים מערכות ניקוז מהמתקדמות בעולם על מנת שכל שחקני האקדמיה יוכלו להתאמן ולשחק בתנאים טובים ושהאימונים לא יבוטלו בחורף. כל אלו, ע''פ אנשי סוסיאדד, הם חלק מהמתכון הקסום שגורם להם לשלוף 2-3 שחקנים היישר לקבוצת הבוגרים מכל שנתון.
מתוך כוך הכדורגל הזה יצאו אויארסבאל, אנדר ברנצ'אה (שחקן כנף רק בן 19, כבש כבר בארבע עונות שונות בבוגרים, מישהו אמר המוניאין של סוסיאדד?) ואריץ אלוסטונדו היותר מוכרים, ועוד שחקנים כמו אייהן מוניוס (מגן שמאלי, 24), איגור סובלדיה (בלם, 24) מרטין סובימנדי (קשר אחורי, 22), אנדוני גורוסאבל (מגן ימני, 25), אנדר גבארה (קשר מרכזי, 24) ויון לובטה (חלוץ, 21), שמות ופרצופים שאת רובם ספק אם אוהד כדורגל מחוץ לספרד יזהה מישהו מהם ברחוב – וכיום הם מוליכי הטבלה הגאים של לה ליגה, כנגד הסיכויים ורוח התקופה.
צ'אבי אלונסו, בוגר האקדמיה בעצמו וכיום מאמן קבוצת המילואים, תיאר את החיבור החזק בסוסיאדד מצוין במשפט אחד: “כשאתה רואה את לובטה מבקיע במדי הקבוצה הראשונה – בא לך לחבק אותו, ולא רק אותו, אלא את כולם”.
תחת המאמן אימנול אלגואסיל, שחקן הקבוצה בניינטיז שהתקדם במשך שבע שנים בקבוצות הצעירות של המועדון עד שקיבל את הג'וב בקבוצה הבוגרת בשנת 2018, סוסיאדד מציגה משחק לחץ מרשים, הגנה מצוינת ויעילה שמנצחת משחקים כשהיא לא ספגה בתשעה מתוך משחקיה העונה וב-8/7 מתוך ניצחונות הליגה שלה.
הפרט הסמלי והמרשים ביותר בפתיחת העונה המצוינת של ריאל סוסיאדד הוא שההצלחה שלה עד כה מגיעה למרות שהכוכבים הוותיקים, אסייר יראמנדי ונאצ'ו מונריאל לא שיחקו דקה העונה בגלל פציעות, דוד סילבה שמשתבח כמו יין החמיץ חצי מהמשחקים וגם מיקל אויארסבאל, ה-כוכב הגדול, הקפטן של הקבוצה ושחקן נבחרת ספרד החמיץ לא מעט משחקים בשל הפציעות, כשגם אלכסנדר איסאק המוכשר שחתם על חוזה חדש שעוטר בסעיף שחרור על סך 90 מיליון אירו, נפצע לא מזמן.
ללא השמות המוכרים, מעוטרת בוגרי האקדמיה ועם שחקנים כמו מיקל מרינו שנפלט מניוקאסל ודורטמונד ומוביל את הקישור, ורובין לה נורמן, הבלם הצרפתי שהגיע מברסט ושיחק שנתיים בכלל בקבוצת המילואים תחת אלגואסיל, ריאל סוסיאדד רצה בצורה נפלאה בצמרת, והיא מוכיחה שהיא אינה תלויה בשחקן כזה או אחר, פרט חשוב בנוגע לסבירות של הסיפור המרשים שלה להמשיך, אחרי שבעונה הקודמת סיימה במקום החמישי וזכתה בגמר הגביע הדחוי מעונת הקורונה.
התחושות הן שסוסיאדד יכולה ללכת אפילו יותר רחוק מאשר בעונת 2012/13 המדהימה של גריזמן וקרלוס ולה, עת הקבוצה סיימה רביעית והעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. על שחזור האליפויות בשנות ה-80, (שאליהן היה שותף אביו של צ'אבי אלונסו, מיגל אנחל) ועונת הכמעט אליפות ב-2002/03 עוד מוקדם לדבר, אבל אלגואסיל כבר הוכיח מסוגלות להביא תואר גדול הביתה ומזה אי אפשר להתעלם, גם אם רוצים להצטנע ולהישאר בפרופורציות. ג'ון טושאק האגדי הוא המאמן היחיד בהיסטוריה שהצליח להביא לסוסיאדד גם את האליפות וגם את הגביע, אבל לעשות הישג כזה עם בן בית יהיה מעמד הר סיני עבור אנשי הזובייטה.
יתרה מכך, כשמגדילים את היריעה על סיפור ההצלחה של סוסיאדד, האלמוניזציה היחסית שלה מסמלת עבור הכדורגל הספרדי כולו את הקו אליו אולי הוא צריך ללכת בשנים הקרובות פוסט תור הזהב: לא עוד נוסטלגיה, מבטים על העבר הלא רחוק והמאוד מרשים וניסיונות שחזור, אלא שאיפה לסיפורים חדשים ומרגשים וגידול שחקנים באקדמיות שמתאימים לכדורגל העכשווי ולא לזה של לפני עשור. התאמה במקום התרפקות, וזה לא בהכרח יקר יותר, כפי שמוכיחים אנשים סוסיאדד שבסך הכול מתעקשים להיות מי שהם.
כל השערים של אויארסאבל העונה בלה ליגה
