אחד מבין שחקני השחמט המובילים בישראל הוא אנדרי גורבנוב בן ה-35, תושב חיפה שעלה ארצה לפני תשע שנים מבלארוס, וזכה בתואר אלוף העולם בשחמט לנכים. הוא נשוי לאוקסנה, המתמודדת בעולם הרמת המשקולות ואבא לאלכס (11) שעוד בוחן לאיזה ספורט להתחבר. אנדרי נולד ללא יד שמאל והתאהב בשחמט כבר בגיל שש. בילדות ויתר על לא מעט תחרויות בשל קשיים כלכליים, וגם סבל מילדים שלעגו למגבלה איתה נולד. הוא בטוח: "השחמט בישראל נמצא בתנופה, אבל חייבים להשקיע יותר".
ספורט השחמט בישראל תופס תאוצה. לאחר שנים רבות בהן השחמט היה מנת חלקם של העולים ארצה מאזור ברית המועצות בלבד, בשנים האחרונות ההבנה כי השחמט הנו תחום המפתח את החשיבה, האסטרטגיה ומשפר את יכולות הדור הצעיר, הובילו למהפכה אמיתית ואיתה גם חדירה למוסדות החינוך, שיתופי פעולה בין האיגוד הישראלי לשחמט למפעל הפיס ודריסת רגל משמעותית הרבה יותר.
על פי נתוני האיגוד הישראלי לשחמט, כיום פעילים בישראל למעלה מ-10,000 שחקני שחמט בפריסה ארצית, כאשר 75% מבין השחקנים הפעילים הנם בגילאי ילדים ונוער. בנוסף, היום כאלף מוסדות חינוך ב-140 רשויות המהווים כ-60% מכלל הרשויות במדינת ישראל, נרשמו לתוכנית ללימוד שחמט מכיתה. בתחילת דצמבר, 8-16.12, תתקיים אליפות ישראל בשחמט בצפת במטרה להנגיש את משחק החשיבה לאוכלוסיות נוספות בפריפריה הגלילית.
אנדרי, איך הגעת בכלל לעולם השחמט?
"אבא שלי התחיל ללמד אותי לשחק שחמט בערך כשהייתי בגיל שש, נסעתי לתחרויות באזור בלארוס וזכיתי בתארים. הבנו שאני יכול להיות שחקן טוב ומאוד התחברתי לזה, זה גם העלה את הביטחון העצמי שלי".
היית צריך את הדחיפה הזו? כי ילד ללא יד זה לא משהו שהילדים רואים כל יום.
“נכון, זה היה לי קשה, נולדתי בלי יד שמאל וזה לא שגרתי, אבל הייתי תלמיד טוב, היו לי ציונים מאוד טובים בבית הספר וגם ההישגים בשחמט תרמו”.
איך הילדים התייחסו אליך?
“תראה, בגדול היה בסדר, זה לא שלא היו בכלל אירועים, היו ילדים שצחקו עליי לפעמים, אבל בגדול קיבלו את המגבלה שלי והתמודדתי עם זה. לא חוויתי חרם או דברים כאלה, הם למדו לקבל את זה”.
מה זה אומר להיות ילד ללא יד?
“זה אומר שצריך לוותר על הרבה דברים שהחברים עשו ואני לא הייתי יכול לעשות, יש כל מיני ענפי ספורט שילדים אחרים יכלו לקחת בהם חלק ואני לא. אבל התמודדתי עם זה יפה, היה לי אפילו ציון טוב בספורט בבית הספר”.
הבחירה בשחמט נבעה מהעובדה שתוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם הנכות בספורט הזה?
“תראה, הבנתי ששחמט אני יוכל לשחק גם בלי יד, אמנם גם בזה המגבלה מקשה ולא סתם יש גם תחרויות נפרדות לנכים, אבל זה פחות משמעותי נגיד מכדורסל”.
ואז הגיעו ההישגים?
“היה תהליך ארוך, אבל כשהגיעו ההישגים זה היה כיף, כילד להשתתף בתחרויות ולהכיר לא מעט חברים זה מאוד משמעותי”.
איך הגעת לעולם הזה? אבא שלך היו שחקן שחמט?
“אבא שלי לימד אותי שחמט, הוא ידע לשחק אבל לא התמודד בתחרויות וכו', הוא היה מאמן שחמט ונתן לי את הבסיס, ומכאן קידמתי את זה”.
זה ספורט מאוד נפוץ בבלארוס לא?
“כן, בהחלט, הרבה יותר משמעותי מבארץ, אבל זה לא שכולם לומדים שחמט בבלארוס. יש מועדונים, זה הרבה יותר מהארץ, וגם בבתי הספר לימדו שחמט. זה מתחיל להיות ככה בישראל רק בשנים האחרונות”.
כמה אחוזים משחקים שחמט מבין הילדים בבלארוס?
“לפחות 20 אחוז מהילדים משחקים שחמט ברמה של מועדונים וכו’, לדעתי מעל 40%-45% יודעים לשחק שחמט. תבין, משחקים את זה בכל מקום, אבל ברמה גבוהה פחות. בעיר גרודו שבה נולדתי יש 260,000 תושבים ואין אפילו רב אומן אחד - בארץ יש לנו כמה רבי אומנים ואפשר להמשיך ולהתקדם כאן מאוד”.
מתי הייתה התחרות המשמעותית הראשונה שלך?
“כילד כל משחק היה חשוב ומשמעותי מבחינתי, הבנתי שזה חלק מהתהליך. השתתפתי בגיל תשע באליפות בלארוס והתרגשתי מאוד, סיימתי במקום השישי וזה היה הישג מדהים מבחינתי”.
ומה עם אליפות אירופה?
“בגיל 15 הייתי מקום שני באליפות העולם לנכים. ההורים הצליחו לאסוף כסף כדי שאני אסע ואשתתף וזה היה מרגש מאוד”.
זה עולה לא מעט ההשתתפות בתחרויות האלו, נכון?
“כן, תבין, אחרי שנתיים רציתי להתמודד על אליפות העולם עד גיל 17. הייתי אמור לנסוע לאליפות אבל להורים לא היה כסף ולא נסעתי. זה היה מאוד מאכזב, בלי זה ידעתי שיהיה קשה להתקדם. לצערי, לא היה לנו כסף לקחת מאמן ולהפוך למקצוען”.
מתי החלטתם לעלות לארץ?
השתתפתי במכביה ב-2009, ראיתי את ישראל ופשוט התאהבתי בארץ והחלטתי שאני רוצה לעלות לכאן. עליתי לישראל בשנת 2012, לבד, ללא ההורים, הם עלו רק לפני שנתיים. החלטתי לעלות כי מאוד רציתי לחיות בישראל, חשבתי שזה טוב יותר למשפחה שלי. האמנתי שגם בשחמט אני אוכל להתקדם יותר בישראל, אבל לצערי שחמט לא היה כאן משהו רציני”.
אז ממה התפרנסת בארץ?
“בהתחלה לא הייתה לי עבודה, התגוררתי במרחביה חצי שנה ולא עבדתי. לאחר מכן עברנו לחיפה, מצאתי מספר ילדים שרצו ללמוד שחמט והתחלתי להתקדם ולהתפרנס מזה. לאט לאט השחמט התפתח, קיבלתי מלגה ממשרד הקליטה לסיוע לספורטאים ואז התחלתי לנסוע לתחרויות וגם להתאמן בצורה משמעותית, וההישגים התחילו להגיע”.
אז מתי הייתה הקפיצה המשמעותית מבחינתך בשחמט?
“בשנת 2015 כשנסעתי לאליפות העולם לנכים בסלובקיה וזכיתי במקום ראשון”.
זה הישג גדול מאוד. היו שם לא מעט מתמודדים בכירים לא?
“כן, זה היה מרגש מאוד, הישג מדהים, היה לי חשוב לנסוע לתחרות הזו כי הרגשתי שאני בשיא, תבין שהתמודדתי מול 15 שחקנים מרוסיה שמקבלים כסף, וזה מקצוע ממש עבורם, ומגיעים עם מאמן. אני הגעתי לבד והצלחתי לעשות את זה”.
במה באה ליידי ביטוי המשמעות של נכות בשחמט?
“אין הבדל גדול בין משחק הנכים לאלו שאינם נכים. שחמט זה משחק מורכב מאוד שמשלב בין מוח, כוח, טריקים, חשיבה רבה, משחקים נמשכים 4-5 שעות וצריך יכולת להתמודד עם זה. יש גם מאמץ פיזי ולנכים אולי זה הקושי המרכזי, מי שנמצא על כיסא גלילים או עם נכות שמפריעה לריכוז זה מאוד קשה. השחמט זה ספורט משמעותי ומצריך שילוב של המון אמצעים, ויש עניין מנטלי גדול”.
איך רמת השחמט בישראל?
“השחמט עשה התקדמות אדירה בישראל, בתוך עשור זינקנו בצורה מדהימה היום ויש המון שחקנים ומועדונים, מתחילים ללמד במוסדות החינוך וזה מאוד חשוב ומקדם את המקצוע גם במקומות קטנים. יש המון פרויקטים עם מפעל הפיס והשחמט מתקדם מאוד בארץ, ככל שישקיעו יותר זה יתקדם יותר”.
הרבה מדברים על פיתוח החשיבה באמצעות השחמט, עד כמה זה משמעותי?
“זה מאוד חשוב להתפתחות ותורם אולי בצורה הכי משמעותית שיש היום. זה משחק מדהים לצעירים ולמבוגרים כי זה פותח את המחשבה, הילד לומד לראות קדימה להביט בצורה נרחבת, ולא רק על מהלך אחד. הוא נכנס לראש של היריב וזה נותן אמצעים משמעותיים לחיים”.
ספר לי קצת על החיים בישראל?
“אנחנו מאוד מרוצים, זה בסדר גמור יש הרבה יותר אפשרויות, גם בתחום השחמט ממש טוב לי, גם הייתי קפטן ישראל באולימפיאדת נכים, אני מאמן היום כ-40 ילדים ונערים בשחמט ואני חושב שהרמה פה מאוד גבוהה ויכולים להביא תארים לישראל בשנים הקרובות”.
אפשר להתפרנס משחמט?
”זו שאלה קשה. אני חושב שמאוד תלוי איפה בעולם. יש אנשים שיכולים, אבל רק אם אתה שחקן ברמה מאוד גבוהה או שילוב עם אימון שחמט. זה שונה מספורט אחר, כי זה לא תפס מספיק, בכל העולם יש פערים בין ספורט אולימפי ומה שלא אולימפי, בספורט האולימפי יש יותר תמיכות וכסף וכך גם בספורט קבוצתי. להתפרנס כשחקן שחמט, יש אולי חמישה או שישה שחקנים בישראל שיכולים לעשות את זה ללא אימון ילדים וכו', וחבל שכך”.
אתה חושב שצריך לתמוך יותר בשחמט?
“ברור. אני חושב שזה תורם מאוד לחברה, לסובלנות לחשיבה, לאסטרטגיה, לכבוד הדדי בין מועמדים ומתחרים ולהתפתחות. יש בארץ המון שחקנים חזקים וזה יביא הישגים אדירים לישראל אם ישקיעו יותר”.
ספר לי על הקשיים שלך בחיי היום יום.
“תראה, לומדים לחיות עם זה, אני לא יודע מה זה להיות עם שתי ידיים. אבל למשל כשנסעתי לאליפות העולם היה לי קשה מאוד. צריך לקחת תיק ומזוודה ועם יד אחת זה מאוד קשה, אבל בשגרת היום-יום למדתי לחיות עם זה ולהתמודד עם זה. אני מבין שיש הרבה דברים שאני לא יכול לעשות, אבל למדתי לחיות עם זה, אלו החיים”.
הבן שלך בגיל 11, בגיל הזה כבר התמודדת בלא מעט תחרויות, הוא גם משחק?
“אני נותן לו לבחור מה לעשות ולמה להתחבר, כן היה לי מאוד חשוב שהוא יידע לשחק שחמט והוא משחק היום, הוא מכיר את המשחק, אבל לא מתמודד ברמה המקצועית, הוא יותר אוהב פינג פונג. יש תחרות בבית כי אשתי ספורטאית שמתמודדת בהרמת משקלות, אנחנו בית ספורטיבי ומה שהוא יבחר אני אשמח ואתמוך בו”.
אתה מתמודד גם באליפויות שאינם לנכים כמו אליפות ישראל שתתקיים בצפת ב-8.12, נכון?
”כן, רוב התחרויות שלי היו לא מול נכים. ההתמודדות מול נכים זו נישה נוספת שאני מתמודד בה. גם בארץ אני משחק בליגות הרגילות, אני מציע לכל מי שרוצה לפתח חשיבה וליהנות ממשחק אינטליגנטי שיצטרף לזה”.
מה הציפיות מהאליפות בצפת, להיות אלוף ישראל?
“אני לא יודע אם אסיים במקום ראשון, כולם רוצים לנצח וזה יהיה קשה. אני מקווה לעשות תוצאה טובה ורואה באליפות הזו מעין הכנה טובה לאליפות העולם לנכים שתהיה ב-8.5 באשדוד. זו פעם ראשונה שאליפות העולם מגיעה לארץ וזה גם מרגש וגם מצריך מאיתנו לתת את הטוב ביותר”.
כאמור, אליפות ישראל לשחמט תתקיים בצפת ב-8-16.12 בהובלת מפעל הפיס, עיריית צפת והאיגוד הישראלי לשחמט. ההרשמה לתחרות עדיין פתוח והנה בעלות סמלית של 200 ש”ח בלבד באמצעות אתר האיגוד הישראלי לשחמט. בתחרות יחולקו פרסים בסך 80,000 ש"ח.
