צריך לפתוח את סיכום המשחק בין מכבי חיפה להפועל תל אביב דווקא עם אוראל גרינפלד, ללא ספק השופט הבכיר ביותר בישראל, אחד השופטים המוערכים באירופה, ששפט במשחקי בצ’מפיונס ליג וביורו, אך במשחק היום היכולת שלו הייתה ירודה מאוד. ההחלטות שלו היו לא במקום, כשהיה צריך לשרוק לעבירות הוא לא שרק, כשלא היו עבירות הוא כן שרק.
הפנדל ששרק לזכות הפועל ת”א היה מפוקפק מאוד. אמנם גרינפלד היה קרוב, אך ניתן להתווכח על השריקה. ההרחקה של מאור לוי הייתה ‘לעג לרעש’. השופט היה קרוב וראה מרפק של לוי לעבר פניו של דוידה, טוב שיש את שופטי ה-VAR, שקראו לו לצפות בהחלטה ובהסתכלות מהירה הוא תיקן את ההחלטה האומללה. אני מקווה מאוד בשביל גרינפלד שבאופ”א לא שלחו מבקרים למשחק היום שצפו ביכולתו הירודה.
מחמאות גדולות מגיעות להפועל ת”א ולניר קלינגר, שהגיע למשחק ללא צמד הבלמים הפותחים, ללא המגן השמאלי הבכיר שלו, עם הסבה של שני קשרים לבלמים ומגן שלא שיחק חצי שנה כדורגל. במחצית הראשונה האדומים מתל אביב עמדו שווה בשווה מול הירוקים מחיפה. קלינגר העמיד את חניכיו במחצית הראשונה בצורה נהדרת מול ה’אפורים’, תרתי משמע, מחיפה. האדומים עמדו קרובים, היו אגרסיביים, טקטיים וממושמעים מאוד, וזה ייאמר לזכותו של קלינגר, שידע בדיוק מה הוא רצה משחקניו. האדומים אמנם לא הגיעו למצבים מסוכנים, אבל השריקה לפנדל הוציאה לפועל את תוכנית המשחק של המאמן האדום.
אולם מה הבעיה? למכבי חיפה יש כדורגלן גדול – עומר אצילי שמו, שחקן שבכל רגע נתון יכול לעשות את ההבדל. ב-45 דקות הוא עשה שתי פעולות מוצלחות. אחת הייתה חייבת להיגמר בשער כאשר מצא נהדר את דולב חזיזה שהעביר לבן שהר, אך החלוץ הגיע בצורה לא טובה לכדור ופספס הזדמנות גדולה. בכלל, שהר יכול לחלום לראות שוב את חולצת ההרכב ובצדק רב בעקבות היכולת שלו.
בחזרה לאצילי, שקיבל את הכדור, ברח שמאלה, הגיע ל’בלטה’ שלו, ממנה הוא לא מסוגל להחמיץ, ומשם נתן פצצה לחיבורים, כזו ששוער הפועל תל אביב, ארנסטס שטקוס, יכול היה רק להסתכל על הכדור נכנס לרשת. בסופו של דבר 45 דקות אנמיות נגמרו בשוויון מוצדק.
עם פתיחת המחצית השנייה, מכבי חיפה ניצלה כדור קרן של הפועל ת”א בכדי לצאת למתפרצת מהירה ולכבוש את השער השני. עד הדקה ה-65 הירוקים שיחקו לא רע, בעיקר דרך אצילי ושרי, אבל מהדקה ה-65 הקבוצה של בכר נעלמה כלא הייתה. נגד אוניון ברלין זה קרה בדקה ה-55 והערב נוספו 10 דקות נוספות. קשה לראות את חיפה, עם שחקנים כל כך איכותיים, פשוט מתבטלת לחלוטין.
מכבי חיפה הייתה עלולה למצוא את עצמה במצב שהפועל ת”א משווה ל-2:2, זה היה באוויר, אם לא ההגנה המצוינת שלה עם שון גולדברג ובוגדן פאלניץ’ וכמובן הכניסה של מוחמד ג’אבר ומאור לוי שהייתה במקום ואחרת זה גם היה קורה. בסופו של דבר, מי אם לא עומר אצילי, עושה את הפעולה הגדולה שלו, סוחט את הפנדל, שולח טיל למשקוף ופנימה ומציל פעם נוספת את הירוקים.
מכבי חיפה צריכה להבין שהיא הקבוצה הכי טובה בישראל. אם ב”ש לא הייתה ‘גונבת’ ניצחון בסמי עופר, הקבוצה הייתה כעת במקום הראשון. חיפה צריכה לשחק הרבה יותר טוב כשהכדור אצלה ברגליים ולא אצל היריבה. הירוקים בלטו בעיקר במעברים, כאשר הפועל ת”א הפקירה את ההגנה שלה, אבל החוכמה הגדולה לקבוצה דומיננטית, היא לדעת לפרוץ הגנות נוקשות, אשר עומדות עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור ומציגות משחק אגרסיבי. ברק בכר צריך לשפר את הדברים האלו, כי בדרבי נראה מהדורה חוזרת של אותו סגנון המשחק.
