ליאו מסי אומנם עדיין מנסה למצוא את הקצב שלו במסגרת הליגה הצרפתית, אבל כמובן שהרבה יותר קל לו לעשות את זה אחרי שהכניס כדור זהב שביעי לארון התארים המפוצץ בביתו. הבוקר (שבת) הפרעוש חלק עם מגזין “פראנס פוטבול” את תחושותיו לאור הזכייה ההיסטורית בתואר היוקרתי שמחלק המגזין.
”אני מגיע ממשפחה ששייכת למעמד הפועלים, אבא שלי עבד כל היום וחיינו בצורה צנועה מאוד, אבל מעולם לא היה חסר לי כלום”, סיפר מסי בתחילת הראיון הנרחב שסיפק והסביר את החיבור שלו לברצלונה בתחילת הקריירה. “ההורים שלי הנחילו והטמיעו בי את עניין הכבוד לאחר, מוסר העבודה והצניעות. כשהגעתי לברצלונה הייתי בן 13 ומצאתי את אותם ערכים בלה מסיה”.
מסי לא מאשר: הבמאי ביקש מאנטונלה לזוז
כיאה לאותה צניעות עליה מדבר מסי, הוא הסביר את היחס שלו לשאלת השחקן הגדול בכל הזמנים: “מעולם לא ראיתי את עצמי כהכי גדול בהיסטוריה. עבורי, להיות שחקן שנחשב לאחד מהגדולים בכל הזמנים זה הרבה יותר ממספיק וממה שחלמתי. זה לא משנה כלום אם אתה נחשב לגדול ביותר או לא, מעולם זו לא הייתה השאיפה שלי”.
בנוגע להשוואות לאליל שלו, דייגו ארמנדו מראדונה, סיפר: “מעולם לא בחנתי את עצמי ביחס אליו. אני לא מתייחס למי שעושה זאת למרות שהיו ביקורות שהפריעו לי בעבר. היו לי זמנים רעים בנבחרת ארגנטינה בגלל זה כי יש ביקורות שמפריעות לי, אבל זה נשאר בחדר ההלבשה ולא יוצא החוצה, כי ככה זה הכי בריא לנו כקבוצה. אם משהו מעצבן אותנו אנחנו מוציאים את זה בנינו”.
אז להשוואות מול מראדונה הוא לא מתייחס, אבל מה בנוגע לכריסטיאנו רונאלדו? “אני תמיד רוצה לשפר את המספרים שלי ולהשתפר ולא להסתכל על מה אחרים עושים. אני וכריסטיאנו שמרנו על התחרות בלה ליגה במשך שנים. זה היה נפלא וזה עזר לשנינו לצמוח ולהתפתח בקריירות שלנו. אני רוצה להיות הכי טוב שאני יכול ולא יותר טוב ממישהו אחר”.
”אני לא יודע אם אני מהווה מודל או דוגמא לשאר השחקנים”, המשיך הפרעוש להצטנע. “אני מעולם לא אהבתי להיחשב לכזה או לייעץ למישהו אחר מה לעשות. אני יודע שקשה יותר לשחקנים צעירים לחלוק איתי חדר הלבשה, אבל ברגע שהם מכירים אותי מקרוב הם הרבה יותר רגועים ונינוחים. אני נלחם על החלומות שלי. בהתחלה זה היה להיות מקצוען אחר כך לשפר את עצמי בכל שנה. אני חושב שאלוהים התווה את הדרך שלי וצריך גם טיפה מזל”.
בנוגע לאופי הביישני שלו, לעומת המוחצנות של לא מעט שחקנים מהטופ העולמי, הסביר מספר 30 של פאריס סן ז’רמן: “אני מתנהג בצורה שונה מול אנשים שאני סומך עליהם כמו החברים הקרובים והמשפחה. יכול להיות שמחוץ למעגלים האלו אני יותר ביישן ויותר קשה לי לחוש בנוח, אבל אני יכול לומר שעם אנשים מהסביבה שלי אני אדם נורמלי לחלוטין שאוהב ליהנות מהחיים. אני מודה שלפעמים הייתי רוצה שלא יזהו אותי. אני לא מתלונן כמובן כי זה תמיד נחמד לקבל אהבה וחיבה אני רגיל לזה ועבורי זה כבר מצב נורמלי שעוצרים ברחוב לבקש חתימה ותמונה”.
ומה עם הפרק העכשווי בקריירה שלו? מסי הסביר למה לא התעקש לגזול מניימאר את החולצה עם המספר 10 בפ.ס.ז’: “זה המספר שלו. אני הגעתי כחבר חדש בקבוצה כדי לעזור זו הייתה מחווה נפלאה מצידו להעביר לי את המספר 10 וציפיתי לכך כי אני מכיר אותו טוב. לא נראה לי פייר לקחת את המספר הזה ממנו, בחרתי במספר אחר שאני אוהב”.
כפועל יוצא, מסי גם הסביר מה מקומו בקבוצה החדשה אליה הגיע: “אני תמיד מנסה לנוע ולמצוא את השטחים הריקים, אפילו אם אני מוצב בצד ימין, אני נוהג לנוע למרכז. לאחרונה אני גם נע יותר אחורה להתחיל את המהלכים ולעזור לייצר יתרון מספרי לטובת הנעת הכדור. אני מרגיש טוב בפאריס ומנסה ליהנות כמה שיותר על המגרש”.
כחלק ממעמדו החדש, הפרעוש נאלץ לספק הסבר לתמונה יוצאת הדופן מהמשחק בו פ.ס.ז’ ניצחה את מנצ’סטר סיטי 0:2, במהלכו לקח את התפקיד של להישכב מאחורי החומה במהלך בעיטה חופשית של היריבה: “זה מה שהיה צריך לעשות באותם רגעים לא היה אף אחד שיעשה זאת אז אני לקחתי את זה על עצמי. זה לא אומר כלום מבחינתי, כולם צריכים לתרום את חלקם”.
