מכבי ת”א נגד קאזאן – לכאורה משחק ללא הרבה היסטוריה, גם כשהיא הייתה ביורוליג בשנים עברו היא לא הייתה בצמרת, אבל היום היוצרות התהפכו. האורחת באה ללא פחד ובלי מורא ליד אליהו המפחיד, ניצלה כל חולשה של הצהובים, כל מבוכה שלהם, והכניסה את מכבי למלכודות.
קאזאן כפתה את סגנון המשחק שלה על המפגש. מכבי ת”א הפסידה הרבה משחקים ביורוליג, ויש אנשים שחושבים שהליגה לא חשובה וזו טעותם, כי משחקי היורליג וגם משחקי הליגה מראים את כושרה של הקבוצה, מראים את יכולת השחקנים, את כושרם, ואת אינטליגנציית הכדורסל שלהם. קודם כל, הצהובים חלשים בהגנה. יותר מדי שחקנים שהם באופיים שחקני הגנה חלשים, אבל הקבוצה יותר חלשה בהגנה קבוצתית.
פשוט משבוע לשבוע אתה נוכח לדעת כי ההגנה, במקום שתשתפר, נהיית גרועה יותר. קאזאן באה לפה ואחרי שתי דקות רצה ל-2:9 בלי שום עצירה של מכבי ועם הגנה חלשה. משחק ההתקפה של המארחת, כולם יודעים שהוא לא מתפקד בשבועות האחרונים. יותר מדי שחקנים שלא מסכנים את הסל, הכול סובב סביב ווילבקין כשאף אחד לא מסייע לו, והכול נופל על כתפיו.
בואו נלך לוויליאמס, שהיו כל כך הרבה תקוות בו, והיום ב-23 דקות קלע ארבע נקודות, לא עשה כלום בהגנה, שום איום שדורש תשומת לב מיוחדת ממאמן היריב, וקאזאן יכולה בשקט בסיום התקפות לשלוח שניים ושלושה שחקנים על ווילבקין ועל ז’יז’יץ’. אחריו, קליארו לא מהווה שום איום התקפי, וגם בהגנה לא ראית שום דבר ממנו. בגלל שהרוסים שלחו הרבה שחקנים על סקוטי, הם היו בנחיתות בריבאונד ההגנה, וקלויארו הלוחם זכה בכמה מהם ולחם, אבל לא יותר מזה.
גם נאנלי, למרות שיאניס אמר שהוא לא מוטרד מהירידה באחוזי הקליעה שלו, שוב לא היה טוב היום. הוא עשה יותר נקודות מהשבוע שעבר ולפני שבועיים, אבל חלקם הגדול בגלל הליכה לקו העונשין עקב העובדה שהרוסים נכנסו מוקדם בכל שלושת הרבעים הראשונים לארבע עבירות קבוצתיות, ונאנלי הגיע לקו, אבל התפוקה שלו לא הייתה ברמה כזו שיכולה הייתה לעזור לקבוצה לנצח.
ריינולדס נראה מבולבל במגרש, הוא מרוכז רק בניסיון לזרוק לסל, מסירה זו אופציה אחרונה בשבילו. חוכמה התקפית ופעילות הגנתית שנדרשת משחקן בתפקידו פוחתת ממשחק למשחק. מכבי תל אביב הגיעה למשחק לא כל כך מאורגנת, לא צמצמה רוטציה כמו שהגיעה למשחק בווילרבאן, וכנראה שהעובדה שהיא במשבר לא נכנסה למוחם ולבם של השחקנים: זהו משחק שמכבי הייתה חייבת לנצח בכל מחיר, וזה דרש קודם כל הקרבה מצד השחקנים, זה דרש לחזור להגנה מול קבוצה שבאה ורצה, יותר מידי פעמים קאזאן רצה עם יתרון מספרי.
יאניס ספרופולוס לא בא היום עם מחשבות חדשות, לא בהגנה ולא בהתקפה, וראינו היום יותר מדי חילופי שחקנים שיצרו הרכבים רעים במגרש. היה מיותר להכניס את קמרון טיילור, שרק ביום ראשון היה בין חמשת הזרים שנרשמו בליגה למשחק נגד נס ציונה, והיום שותף במשך דקה ועשר שניות. גם יפתח זיו משום מקום הוכנס לדקה ותשע שניות, אין טעם בכך, אבל מצב מכריע במשחק היה לקראת סוף הרבע השלישי – עוז בלייזר נכנס ואחרי זמן קצר במסגרת קרוסלת החילופים, הוא הוצא וזה יצר הרגשה של חוסר כבוד למשחק.
הקהל קרא בוז ועודד את בלייזר, ויאניס, יכול להיות שבגלל זה ואולי לא בגלל זה, העלה אותו בחמישייה עם תחילת הרבע הרביעי, אבל ההימור של המאמן היה יותר גדול. הוא התחיל את הרבע ללא ווילבקין, וכל מי שמבין כדורסל וראה את המשחק היום וראה את המאמצים שהפעילו הרוסים בהגנה כדי לשמור על סקוטי, וצריך לראות איך האורחים ניצלו את היעדרותו מההרכב ורצו ל-0:7, וההובלה הזו של שש הפרש הייתה קריטית, כי מכבי ת”א כבר התחילה לרוץ אחרי הרוסים, שחזרו שוב לשמירה כפולה ומשולשת על חשבון ווילבקין, ורק מספר איבודי כדור של הרוסים כשהם רצים להתקפות מתפרצות השאירו את המשחק תיאורטית חי.
למכבי אין היום את הנחישות ואת השחקנים ואת המנהיגות שנדרשת ברגעים כאלה לחזור למשחק ולנצח, אין מספיק שחקנים או מנהיגים בכושר המתאים ובביטחון המתאים כדי לחזור ממצב קשה. הרבע הרביעי של הקבוצה היה מחריד, אחד מהגרועים שלה אי פעם.
אלופת ישראל נמצאת הערב במצב קשה שדורש קבלת החלטות, מה ואיך לעשות כדי לצאת מהמשבר שבו היא נמצאת, ואולי מישהו מצטער על שחרור של לסורט. יותר מידי שחקנים רחוקים ממה שמצופה מהם, צריך לעשות איזשהו שינוי לקראת השבוע הטורקי הכפול שמחכה לקבוצה, אבל זה דורש להבין מה הבעיה, להודות איפה הטעות ולא לחשוב שעשינו הכול נכון ולהיצמד להחלטות, וזה דורש אומץ ויכולת לקבל החלטות.
