לליליאן תוראם הייתה קריירה לא רעה. הוא היה אלוף עולם, זכה בתארים ושיחק במונאקו, פארמה, יובנטוס וברצלונה שהייתה קבוצתו האחרונה לפני שתלה את הנעליים. בקטלוניה הוא הספיק לשחק שנתיים - בין 2006 ל-2008 - בדיוק במעבר בין שתי קבוצות גדולות שהיו לבארסה: זו של פרנק רייקארד וזו של פפ גווארדיולה.
כשתוראם שיחק אצלה, בארסה כבר הייתה בדעיכה עם לא מעט ביקורות על התנהלות הכוכבים, בראשם רונאלדיניו ודקו. "היה שחקן, שלא אחשוף את שמו, שלא יכול היה להתאמן לעתים קרובות", סיפר תוראם בראיון לעיתון 'ל'אקיפ', "היו בקרים שיכולנו לראות שהוא לא המצב טוב. היו נועלים אותו בחדר כדי שיישן ואוהדים שהגיעו לאימונים לא הבינו מה קורה".
לאורך הראיון תורם דיבר על הקריירה ונזכר במפגש הראשון עם זינדין זידאן: "זה היה בנבחרת צרפת. הוא היה בן 17.5 ובחימום היה עושה דברים עם הכדור שלא ראיתי מישהו עושה לפני כן". כשנשאל מי היה השחקן היריב הכי טוב, השיב תוראם: "רונאלדו (הברזילאי). לא משנה היכן הוא נגע בכדור, הוא יכול היה לעשות משהו מסוכן. תמיד היה נחמד לשחק מולו. כשאתה רוצה לשחק מול שחקנים גדולים, אתה נהנה מזה".
אבל רונאלדו לא היה השחקן שתוראם הכי שנא לפגוש. "מי שעשה לי הכי הרבה בעיות היה פדרו מוניטיס ברבע גמר יורו 2000", סיפר הצרפתי, "הוא היה כ"כ הרבה יותר נמוך וזריז ממני עד שלא יכולתי לתפוס אותו. במחצית אפילו החלפתי נעליים, אבל שום דבר לא עזר. לא הבנתי למה, אבל החליפו אותו. במשך תקופה ארוכה היו לי סיוטים בגלל. אם אתה רוצה להפחיד אותי, פשוט צריך לומר: תראה, הנה מוניטיס!'".
מה היה ההפסד הכי גדול בקריירה? תוראם בטוח: "גמר מונדיאל 2006. אני בר מזל שזכיתי במונדיאל (ב-1998). אפשר רק לדמיין מה עובר על שחקנים ששיחקו בגמר הראשון שלהם והפסידו, זו תחושה נוראית". ואם כבר צרפת, על הנבחרת של 1998 אמר תוראם: "הקבוצה או הנבחרת הכי טובה שהייתי בה? צרפת הזו. הרמה הייתה מדהימה. באימון היינו משחקים עם שלוש נגיעות בכדור והוא אף פעם לא יצא החוצה. יש לי צמרמורת כשאני מדבר על זה".
הצרפתי גם חשף: "בעונה האחרונה שלי בפארמה, מספר קבוצות התעניינו בי וכמעט חתמתי במנצ'סטר יונייטד. אפילו ביקרתי במתחם האימונים ובשכונה שבה גרים השחקנים. גם ריאל ושתי המילאנזיות התעניינו, אבל בחרתי ביובנטוס וזו הייתה בחירה טובה מאוד".