צריך להגיד את האמת, אם ביום שגיאורגיוס דוניס פוטר מכבי תל אביב הייתה מנחיתה כאן מאמן, סביר להניח שמצבה היה הרבה יותר טוב כיום. מיץ’ גולדהאר אמר לפני שבוע בזום שביקורת בדיעבד וציניות כלפי איש מקצוע שקודם היא לא סימן לחוכמה. אוקיי, גם להזניח את המועדון מבחינה מקצועית זה לא בדיוק הדבר החכם לעשות. ההורדה של פטריק ואן לוון לקווים, הכוח שהוצב בידיו, היו לא פחות מאסון. הרצף של 13 מ-14 היה הדבר הכי גרוע שקרה למועדון הצהוב. זה כנראה היה השקר הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי. מעולם לא הצליחו לסנוור בעלים בצורה כזו מופרכת כפי שהצליח רצף הנקודות המדובר לעשות.
העדויות לכך נמרחו כבר בקיץ. ההחלטות ההזויות כמו ויתור על איתן טיבי ואיתי שכטר והחלפתם בעידן נחמיאס ואוסמה חלאילה היו כישלון מוחלט ומי שעמד באחוזים גבוהים מאחורי המהלכים האלה היה ואן לוון. ההתעקשות להשאיר את אדוארדו גררו בסגל במקום לחפש זר טוב יותר לקישור האחורי הפגיע בעקבות עזיבתו של דור פרץ, הייתה תמוהה לא פחות. לואיס הרננדס ביקש לעזוב לאורך חצי מהעונה שעברה, אך עבור ההולנדי זה היה “הרננדס ועוד 10”, כך הוא אמר בעצמו בחגיגות הגביע. במקום להחליף ולשנות, השאירו בכוח. הכל כדי לרצות את המאמן.
לפני שתצטייר תמונה כאילו הכתבה הזו באה לפטור את ברק יצחקי מחלקו בכך, אבהיר כי בעיני הוא אשם. כמנהל מקצועי אם הוא לא הבין בקיץ את ההשלכות המקצועיות ההרסניות שמתרחשות, אז הוא אשם כמו ההולנדי, גם אם לוואן לוון היה יותר כוח והוא היה יותר דומיננטי בהחלטות שצוינו למעלה. אבל זו דעתי. במבחן המציאות, בסוף, לא סתם ואן לוון פוטר, ולא סתם גולדהאר לא הפסיק לפזר מילים חמות על יצחקי, לכולם ברור שאם הייתה לו השפעה זהה כמו של ההולנדי על מצב הקבוצה הוא גם היה נשלח הביתה, זה לא משהו שעצר את גולדהאר בעבר – לפטר מאמן ומנהל מקצועי ביחד אם ראה בהם אשמים באותה המידה. אבל כנראה שיש עניין של מידתיות.
קרסטאיץ: חשוב כרגע להתוות דרך במועדון
יחד עם זאת, יש גם עניין של אחריות. אחריות מקצועית. מכבי ת”א הוזנחה בשנה האחרונה בין ואן לוון למלאדן קרסטאיץ’. אלו כבר החלטות של הבעלים. מכבי ת”א הפכה לקבוצה של פלסטרים, כזו שמתקנת חור על ידי סתימתו ויצירת חור אחר, עד שגם אותו צריך לסתום וכך חוזר חלילה. מקצועית, זה אחד הסגלים החלשים שמכבי ת”א העמידה בעשור האחרון. הוא עדיין מחזיק באיכות קטנה כלשהי, כזו שמספיקה כדי לקחת נקודות, אך לא באופן יציב ובטח שלא בעזרת יכולת נעימה לעין. 22 נקודות מ-42, תנו למספר הזה רגע לשקוע. הוא מספר את הסיפור המקצועי. מכבי ת”א לא סתם רחוקה מאוד מהפועל באר שבע ומכבי חיפה. זה גם הפער המקצועי שנפער בין הקבוצות.
המשחק אתמול (רביעי) מול בני סכנין הותיר אנשים רבים במועדון מאוכזבים ומופתעים מאיך שהקבוצה נראתה במחצית השנייה. ממה אתם מופתעים? ממה אתם מאוכזבים? בשנה האחרונה עבד בקריית שלום מנהל מחלקת נוער על תקן מאמן. הוא לא מאמן (זו אגב לא הערה צינית, זו האמת). אי אפשר עם הרמאות הזו כל הזמן. זה לא פלסטר שתופס. הסימנים היו כאמור בקיץ. לא רק התנהלות בבניית הסגל, אלא גם באיך שהדברים נראו על הדשא במשחקים באירופה ובפתיחת ליגת העל. ראו קבוצה לא מאומנת שאין לה מושג מה היא רוצה לעשות עם הכדור. אפשר לסכם את זה כ”מסכנין עד סכנין”. המשחק בדוחא היה אסון, המשחק אמש היה ההבנה שהאסון היה גדול מימדים וכזה שייקח הרבה זמן לסדר.
המחצית השנייה היא נקודה שחורה בעונה הזו של מכבי ת”א, דווקא אחרי מחצית ראשונה בה כן אפשר היה לראות חלק מהשינויים שמנסה המאמן החדש להכניס אחרי ארבעה אימונים בלבד. המחצית השנייה כבר הייתה שחזור של תחילת העונה. אין ספור הגבהות חסרות כל טעם. זריקת הכדור לרחבה בלי שום היגיון. שחקני כנף מוסרים כדור לקשרים באמצע כדי שהם יגביהו. זה סגנון כדורגל שלדעתי לא קיים בכלל. אלו מהלכים של שחקנים חסרי ביטחון שנואשים להשיג גול בכוח, אבל ברור לכולם שאין להם את הכלים. אין להם שילובי התקפה, אין להם תבניות, אין להם כלום. מחצית שלמה ואין אפילו שחקן אחד על הדשא שמסוגל או מנסה לעבור באחד על אחד. שום דאבל פס, שום בעיטה מרחוק. המשחק הזה צעק חוסר אימון עד לגג שאין בבלומפילד.
במכבי ת”א אוהבים להזכיר שגם ג’ורדי קרויף ירד לקווים לתשעה משחקים והצליח כמאמן זמני, ובגלל זה קיבל אח”כ את אימון הקבוצה. יופי של השוואה. לג’ורדי קרויף היה סגל איכותי בהרבה, שרץ ביחד ובעיקר היה מאומן מאוד בשנים שקדמו לפאשלה עם שוטא ארבלדזה וליטו וידיגל. אבל לזכותו של קרויף ייאמר שהוא איש מקצוע ברמה הכי גבוהה שיש, עם הרבה יותר קבלות, והוא ידע לעטף את עצמו בצוות מקצועי רחב מאוד בניסיון לאמן את הקבוצה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. זה לא היה המצב תחת ואן לוון. מכבי לא העמידה את צוות האימון הטוב ביותר שהיא הייתה יכולה סביב ההולנדי, זה לא משהו שגם נראה שהנחה אותו. הוא היה טוטליטרי מאוד והיה לכך מחיר כבד.
מקצועית מכבי ת”א הוזנחה. שנה שלמה של הזנחה, שמייצרת כעת מציאות עגומה מאוד. את מה שקרה בקיץ הזה, ייקח זמן לתקן. החלון של ינואר יצטרך להיות כזה שמוביל למהפכה בסגל, אבל באופן אובייקטיבי, צריך להגיד שאין יותר מדי אופציות. בטח לא בשוק הישראלי, והקורונה הולכת לסבך מאוד את כל הפרוצדורה של הנחתת שחקנים זרים בין ינואר לפברואר. יהיה פה כאב ראש לוגיסטי גדול. אבל אם ברק יצחקי, כעת כשהוא באמת הדמות המקצועית הקובעת, רוצה לשנות את מצב הקבוצה כבר בינואר ולתת למלאדן קרסטאיץ’ את הכלים להצליח, הוא יצטרך להחליף את לואיס הרננדס, אנדרה ז’ראלדש ואדוארדו גררו בינואר.
שני הראשונים מסיימים חוזה בקיץ, זו תהיה משימה יותר פשוטה להסתדר מולם. את הפנמי אפשר להשאיל. אין מכך מנוס. בניגוד להצהרות הרבות, הסגל הזה לא טוב מספיק. גם אם קרסטאיץ’ יידע לאמן את השחקנים ויכניס אלמנטים חדשים לקבוצה, גם אם יצליח לקחת שחקנים שעד עכשיו לא תרמו כלום ויהיה מסוגל לבנות משהו חדש איתם, זה לא יספיק ליותר ממקום שלישי. זו המציאות העגומה. אבל ינואר הוא החלון הראשון להתחיל בו את התיקון לקראת הקיץ.
ציניות היא לא סימן לחוכמה. צודק לגמרי גולדהאר. גם החלפת אנשי מקצוע בפלסטרים אנושיים היא לא סימן לניהול חכם (אגב, גם לתת חוזה למאמן החדש לחצי עונה משדר שוב שזהו פלסטר). עכשיו זה הזמן לתקן.
הכתוב הינו טור דעה.
