אצטדיון בלומפילד לבש הערב מדי חג עם תפאורה מרהיבה ביציעים ואווירת משחק עונה, כפי שהורגלנו בשנים האחרונות בין האדומים מבאר שבע לבין הצהובים מתל אביב. אך אווירה מרשימה לחוד ומציאות בפועל לחוד גרמו לכולנו לתחושה מבלבלת.
מצד אחד, באר שבע עם פתיחת עונה סופר מוצלחת, הובילה את הטבלה עד הערב ומייצרת יציבות ועקביות, כאשר מולה הופיעה מכבי תל אביב, שפתחה את העונה בצורה מאכזבת מאוד עם פיטורי מאמן בשלב מוקדם. הצהובים נמצאים במקום הרביעי במרחק של 13 נקודות מהמקום הראשון, וזאת שאנחנו נמצאים רק בתחילת חודש ינואר.
פתיחת המשחק הייתה מהוססת מצד שתי הקבוצות. ראינו קרב חפירות בולט במרכז המגרש, כאשר מבחינה התקפית לא זכינו לראות פעולות יצירתיות ואיכותיות באזורים המסוכנים מצידם של השחקנים האיכותיים, שלא הצליחו לבוא לידי ביטוי.
הצהובים חזרו לשחק עם רביעיית הגנה, ששוב פעם הייתה מבולבלת ומחוררת, עם קישור מעובה, אך ללא מחץ בחלק הקדמי, ואילו באר שבע התבססה על התקפות מעבר שלא הצליחו להבשיל לכיבוש שערים. המצב הטוב ביותר במשחק הגיע לניקיטה רוקאביצה בתחילת המחצית השנייה, לאחר שהגיע להזדמנות נהדרת באחד על אחד ממרכז ההגנה הרך מול דניאל פרץ, שהפעם ידו הייתה על העליונה.
בדקות הפתיחה של המחצית השנייה, הצהובים היו יותר דומיננטיים במרכז המגרש והצליחו לעלות ליתרון בזכות בעיטה ממרחק של גבי קניקובסקי, שפגשה בדרך את בטנו של אוסאמה חלאילה וחדרה לרשת. השער גרם לחילופים התקפיים נוספים בבאר שבע עם דור מיכה, תומר יוספי ואיתי שכטר, שנכנסו כדי לייצר יותר יצירציות וסכנה על השער של פרץ. בפועל, האורחת הייתה אנמית, מסורבלת וחסרת תשוקה ואגרסיביות, כשמצד שני מכבי תל אביב הגיעה למפגש לאחר הפסד כואב בחיפה והצליחה להתאושש בצורה מעוררת כבוד. במחצית השנייה הצהובים שכנעו מאוד, והם חזרו באופן משמעותי למאבק על כרטיס למפעלים האירופים.
באר שבע מבחינתה ספגה הפסד ראשון בליגה לפני משחק העונה האמיתי בשבוע הבא מול הירוקים מחיפה. לי היה ברור שההפסד הראשון של הדרומיים יגיע מתישהו, הבעיה היא הדרך בה הקבוצה של רוני לוי הפסידה, וזה צריך עוד יותר להדאיג את המאמן לקראת מפגש הפסגה הקרוב. לוי יודע ששחקניו יצטרכו להיות בשיאם על מנת לעצור את הקטר החיפאי הדוהר. כולנו ציפייה לקראת המחזור הקרוב אנחנו מקווים שיהיה לנו מאבק דו ראשי עד לרגעים האחרונים של העונה.
