בית״ר ירושלים נמצאת בשפל כמותו לא ידע המועדון מעולם. גם בימים הקשים בהם הייתה שרויה בית”ר ירושלים אחרי שארקדי גאידמק זנח את הקבוצה, היא הצליחה לשרוד כמה שנים ללא תמיכת בעלים, אבל עם יו״ר אחד שבעזרת המון מוטיבציה, לוליינות כלכלית ולא מעט קשרים, הצליח להשאיר אותה עם הראש מעל המים.
היה זה איציק קורנפיין, שמספר בראיון ל-ONE מה הוא עשה כיו״ר המועדון מהבירה בזמנו – איך רדף אחרי פתרונות, טס לחו״ל לגייס תרומות ואיך נעזר בקשרים שהיו לו עם יעקב שחר והרשות לבקרת התקציבים. ראיון מרתק שאסור לפספס עם מי שהיה לפני כמה שנים בנעליים של עו”ד יצחק יונגר, לאחר שבית”ר נותרה, גם אז, ללא אבא ואמא.
אוהדי בית"ר מפגינים מול ביתו של משה חוגג
איציק, מה שקורה עכשיו עם בית״ר דומה למה שקרה בתקופתך?
״אני למעשה התמודדתי עם סיטואציה דיי זהה במשך כמה שנים כשארקדי לא השקיע כסף, זה קרה אחרי הבחירות בירושלים, ארקדי קם ועזב, נסע לרוסיה והיה שם כל התקופה שבה המועדון היה בידיים שלי, הוא חזר רק בשנה שהגיעו הצ’צ’נים״.
איך מתנהלים? מאיפה משיגים כסף?
״היה קשה לגייס כסף כי בפועל ארקדי עדיין היה הבעלים, הוא אומנם נטש את המועדון אבל היה הבעלים ואנשים לא רצו לתרום כסף למועדון שהבעלים שלו זה גאידמק, שלא חסר לו כסף, הם פשוט אמרו לא ניתן כסף לארקדי״.
התמודדת עם גרעון? היו לבית״ר התחייבויות?
״היו התחייבויות ארוכות טווח עוד מהתקופה הטובה של ארקדי, היו שחקנים עם חוזים ארוכי טווח שהייתי צריך להתמודד איתם. אל תשכח שארקדי השקיע מעל מאה מיליון ש״ח כל שנה״.
אז מה עושים? איך הצלחת להתמודד עם הבעיות הכספיות והדאגה שבית״ר לא תרד ליגה?
״עברנו לתוכנית קיצוצים אגרסיבית, ירדנו בעונה אחת מתקציב של 130 מיליון ש״ח לתקציב של 35 מיליון ש״ח, זה היה אגרסיבי, קיצוני. במקביל לזה הצלחנו בשנה הזו להביא את גומא אגייאר, שהשקיע במועדון 4.5 מיליון דולר, שזה עזר לעבור את השנה ראשונה. אחרי זה בשנים הבאות הצלחנו לייצב סגל שהתבסס על שחקני בית, זה עזר לנו מאוד. היו לנו אלי דסה, חן עזריאל, קובי מויאל, עמית בן שושן, שי חדד, דן איינבינדר, אריאל הרוש, אופיר קריאף, אבירם ברוכיאן, אבי ריקן וטל כחילה. אלה היו שחקני בית שהיו הבסיס הרחב של הסגל וכולם עם משכורות שפויות״.
אבל אני זוכר שנאלצת בכל זאת למכור שחקנים.
״כל עונה הייתי מוכר שחקן אחד בלבד. עונה אחת מכרתי את חן עזריאל, עונה אחת את עידן ורד ועונה אחת את ברק יצחקי, זה הספיק לנו״.
יעקב שחר קנה את חן עזריאל יותר בשביל לעזור לבית״ר, יותר מאשר לעזור למכבי חיפה. זה נכון?
״היו לי קשרים טובים עם בעלי הקבוצות ובעיקר עם יענקל’ה, הוא עזר לנו מאוד והסכים לשלם מחיר גבוה על שחקנים שרצינו להעביר לחיפה. הוא גם השאיל לנו שחקנים ונתן לנו עדיפות. שחקנים שהשאלנו ממכבי חיפה הגיעו בחינם ואת רוב השכר שלהם שילם יעקב שחר, חיים מגרלשווילי זאת אחת הדוגמאות״.
באיזשהו שלב ארקדי הפיל עליך את כל התיק והעביר לך את הבעלות על הקבוצה.
״ארקדי נתן לי מסמך שהוא מעביר אליי את הבעלות על הקבוצה ושאני בתכלס משמש כבעלים עם ייפוי כוח מלא, לעשות מה שאני מבין. התחלתי להתרוצץ בכל מקום להביא כסף, אם זה תרומות וספונסרים. גייסנו תרומות מכל מקום בעולם, תורמים הבינו שארקדי בחוץ, הראיתי מסמך חתום שארקדי העביר אליי את הקבוצה, כדי שיבינו שהתרומה היא לבית״ר בלבד. ורק אז, כשהבינו שארקדי לא מתפקד כבעלים פעיל ולא מתעניין במועדון, היה לי קל לגייס כסף מתרומות וגייסתי מעל מיליון דולר. עם מכירה של שחקן כל עונה, הצלחנו לאזן את התקציב״.
איך הבקרה התקציבית התייחסה אז למצב של המועדון?
״היו לי קשרים טובים עם עופר אורליצקי מהבקרה, שהאמין במה שאני עושה. הוא ראה שאנחנו עובדים בדרך הנכונה כדי לעמוד בכל ההתחייבויות, הצלחנו כל שנה והוכחנו את עצמנו, ולכן הבקרה תמכה בנו. בשורה התחתונה לא הגענו לחדלות פרעון או תביעות״.
עברת ימים לא פשוטים, חששת לגורל המועדון?
״היה קשה כי הייתי צריך להתרוצץ מהבוקר עד הלילה כדי להשאיר את הקבוצה עם הראש מעל המים מספר שנים בלי תמיכת בעלים, זה כמעט בלתי אפשרי״.
למזלך הצלחת להשיג עזרה מבחוץ, הצלחת לגייס כסף.
״קיבלתי עזרה מאנשים שאוהבים את בית״ר, מראש העיר ניר ברקת שנסע איתי לגייס תרומות בחו״ל, אנשי עסקים ירושלמים, שעשרה מהם שמו מיליון שקל ביחד כדי לעזור לבית״ר, קיבלנו שני מיליון שקלים מעמותת האוהדים, דחיתי את המשכורת שלי בשנה רק כדי שנוכל לעבור בבקרה, שחקנים שביקשתי מהם לקצץ הבינו שלא מנסים לחסוך סתם, הם הבינו שבאמת אין ברירה והם הסכימו, הבטחנו להם שבמידה והקבוצה תעבור לרוכש, יוחזר להם הכסף. נאלצנו לבצע לא מעט מהלכים יצירתיים כשהמטרה הייתה לא להגיע למצב של חדלות פרעון או פירוק״.
כשאתה בוחן מהצד את המהלך של משה חוגג - לקצץ, לשחרר שחקנים, לפטר את השחקנים הזרים, למכור את השחקנים הישראלים הכי טובים, וכל זה בפעימה אחת, בתוך שבועיים, מה אתה חושב?
״אם זה מה שיקרה בסופו של דבר אז אני לא מצליח להבין את ההיגיון של הדברים. כי בסופו של דבר נגיד שהוא ישחרר את כל השחקנים באופן חד צדדי, זה לא שנחסך כסף. את החוזים האלה יצטרכו לשלם. מי שלא ישלמו לו יתבע את הכסף שמגיע לו מפיפ״א ויום התשלום יגיע. סביר להניח שאם ישחררו הרבה שחקנים, בית״ר תרד ליגה, ואם אתה רוצה למכור את המועדון עדיף למכור קבוצה בליגת העל. אני לא מבין את המהלך מבחינה כלכלית וגם לא את עניין הכדאיות, כי בסופו של דבר מהלך כזה מוריד את הערך של הנכס, של המועדון״.
יש מקום לאופטימיות?
״בסופו של דבר צריך לעשות הכל על מנת שבית״ר תישאר בליגה, זה הכי חשוב, כי אז המועדון יהיה אטרקטיבי לרוכשים. הרי בשנה הבאה חוגג יצטרך להעמיד ערבויות ותקציב, ואז מה יהיה? הוא יסכים להשקיע כדי שבית״ר תפתח עונה? לא חבל שזה יהיה בליגה הלאומית? לכן אני לא מצליח להבין את ההיגיון מאחורי התוכנית שמתכננים בבית״ר״.
