"אני זוכר את התאריך, לא יכול לשכוח אותו. 26 בינואר 2002 זה יום שאי אפשר לשכוח", הודה ניר לוין, מי שעמד על הקווים באצטדיון טדי לפני 20 שנה כשאימן את מכבי תל אביב. הוא היה שם, בדקה התשיעית, כשמני לוי, אותו אימן, צנח אל הקרקע מול בית"ר ירושלים - ומאז השתנו חייו. "זה מסוג האירועים האלה שלא תשכח, לא משנה מה יקרה", הוסיף לוין, "אני זוכר כל רגע ממנו, זה לא משהו שחולף. זה נשאר איתך לכל החיים".
מני לוי היה בן 21 כשזה קרה. המגן הימני שניבאו לו עתיד גדול, קרס לפתע לדשא, הספיק לקום מספר שניות לאחר מכן, אבל אז התמוטט שוב. חבריו למכבי ת"א עמדו סביבו מפוחדים, אנשי מד"א זינקו לעברו ומדינה שלמה נותרה המומה. במשך דקות ארוכות ביצעו בו החייאה על הדשא, בשידור חי בטלוויזיה, במה שהיה לאחד מהאירועים הדרמטיים שנחקקו בזיכרון של כל אוהד כדורגל בישראל באותן שנים.
"אני מודע לזה שמדובר ב-20 שנה, אבל זה משהו שקשה לקלוט", הוסיף לוין, "אני חי את היום הזה במשך 20 שנה, אני מבקר אותו הרבה, מדבר עם המשפחה בטלפון והכל אותו דבר. יש בנינו את אותה תקשורת, וכמובן תמיד מתפללים שהדברים יתקדמו ויזוזו אצלו".
למעשה, למרות שבמכבי ת"א אהבו את מני לוי וקידמו אותו, במועדון חשדו עוד לפני ההתמוטטות כי הוא סובל מבעיות בליבו. "במשך תקופה ארוכה מני הושבת מפעילות בגלל חשד שהייתה לו בעיה בלב", מספר לוין, "היה אפילו משחק שהחלפתי אותו בדקה ה-35 כי ד"ר מרק רוסנובסקי פחד עליו ואמר לי 'תוציא את מני מהמגרש', אבל ראיתי שמני עומד ונראה בסדר כך שאמרתי לו 'בוא נחכה למחצית ונעשה את החילוף', אבל הוא אמר לי: 'עכשיו הוא יוצא'.
"הוא יצא מהמגרש ואז התחילה שרשרת בדיקות ללב שלו, תוך כדי שהוא הושבת מפעילות עד לסיומן. העברנו כמה חודשים בלעדיו, הוא עשה את כל הבדיקות וקיבל אישור לחזור בהדרגה, עד שנכנס שוב לכושר טוב וחזר לשחק".
מאמן מכבי ת"א לשעבר זוכר שהיה מדבר עם מני לוי על העתיד. "באותה עונה הייתה לי איתו שיחה אישית ואמרתי לו שאני חושב שהוא יכול להגיע לנבחרת", סיפר לוין, "באותם ימים, המגן של הנבחרת היה עופר טלקר ואמרתי לו: 'תראה, הוא כבר די מבוגר ובשלב מסוים יחפשו להריץ מגן חדש לנבחרת, אז אם תשחק טוב, אני מאמין שתגיע לשם'. דיברנו על המטרות של מני ושל הקבוצה, אחר כך הוא באמת שיחק טוב ואפילו הבקיע שערים מדי פעם עם הראש, בזכות זה שהוא היה בצעירותו שחקן כנף וחלוץ. הכל היה בכיוון הנכון מבחינתו, אבל דווקא כשהיה בשיא הכושר שלו הוא התמוטט".
לוין לא צריך יותר מכמה רגעים כדי להיזכר בפרטי פרטים ברגע ההוא, וכשהוא מדבר עליו הוא עושה את זה בקול שבור: "זה קרה 30 מטר מהשער של בית"ר אחרי שהוא יצא להתקפה. הוא נפל, טל בנין ושאר השחקנים ניגשו אליו, הוא קם על הרגליים שוב כי הוא רצה להגיד להם שהכול בסדר ואז הוא נפל שוב. בגלל שידענו את הרקע הרפואי שלו ואת כל מה שהוא עבר, הבנתי שזה כנראה משהו שקשור ללב. אחרי הנפילה השנייה היה לי כבר ברור שמשהו לא בסדר. השחקנים לא הבינו למה הוא התמוטט, זה היה הלם טוטאלי, אף אחד לא ידע מה קרה לו".
החייאה מול 15 אלף צופים
שחקני שתי הקבוצות ניסו לבדוק את מצבו של מני לוי ובתוך זמן קצר גם הצוותים הרפואיים שהיו במגרש הגיעו אליו, אבל לא רק הם. ביציע ישב באותם רגעים פרופסור אבי ריבקינד, אוהד בית"ר שהגיע למשחק, ואחרי כמה שניות הוא קפץ מעל הגדרות לתוך המגרש ורץ לכיוון השחקן. הוא היה בין הראשונים שהגיעו אליו כדי לטפל בו והתחיל בהחייאה.
"באותו יום הלכתי עם הבן שלי לראות את בית"ר", סיפר פרופ' ריבקינד, רופא בבית החולים הדסה עין כרם, "ראיתי שמשהו מוזר קורה באמצע המגרש וששחקן התמוטט. שאלתי למה הוא לא קם ומיד אמרתי לעצמי 'לך תראה מה קורה שם'. בלי לחשוב פעמיים השארתי את הבן שלי ביציע וקפצתי מעל הגדר כי זו הייתה הדרך הכי קצרה אליו. אני זוכר את הכול, את כל הרגעים מאותו הערב.
"לעשות החייאה בקור בטדי עם אנשי מד"א מול 15 אלף צופים בזמן שכולם צועקים מהיציע זה משהו שלא קרה לי מעולם ואני מקווה שלא יקרה שוב. אמנם כרופא אתה מתרכז במה שאתה צריך לעשות באותו הרגע, אבל אי אפשר היה להתעלם מהשאגות של הקהל. תוך כדי ההחייאה אני זוכר שכל האצטדיון שר 'מני לוי תתעורר, מני לוי תתעורר', כשאני נמצא שם על הדשא ונלחם על החיים שלו. זה היה רגע קשה והזוי לחלוטין".
בזמן שהצוותים הרפואיים טיפלו במני לוי באמצע המגרש, ניר לוין ניסה לדבר עם שחקניו. "אני זוכר שעברתי בין השחקנים וכולם היו בסערת רגשות גדולה", הוא שיתף, "אני הולך ביניהם, הם רובם יושבים ובוכים. אני מנסה להרגיע אותם, ובמקביל הולך לראות מה מצבו של מני, בתקווה שיתעורר. כשהאמבולנס הגיע לתוך המגרש זה היה רגע קשה. המשחק הסתיים באותו הרגע. כשהוא עזב את האצטדיון, כולם התפזרו. האוטובוס חזר עם השחקנים לתל אביב, אני נסעתי להדסה עין כרם במכונית של השר צחי הנגבי וקיווינו לבשורות טובות. נשארנו שם כל הלילה ואחר כך במשך ימים ארוכים חיכינו לכל סימן קטן שייתן לנו תקווה".
השגרה של מני לוי
ברגעי הדרמה על הדשא, פרופ' ריבקינד ואנשי מד"א ניסו לייצב את מצבו של מני לוי, שהובהל לבית החולים במצב קשה. הם הצילו את חייו, אבל מאז ועד היום חלפו 20 שנה והוא עדיין לא באמת חזר לעצמו. דודו לוי, אחיו של מני, חי את המצב הזה מדי יום מאז אותו הערב בירושלים. "בשבילי זה כאילו היה אתמול", הוא שיתף במצבו של אחיו שנמצא בביתו, "הזמן עושה את שלו ואנחנו חיים מיום ליום.
"מני מקבל את הטיפול הכי טוב שיכול להיות. הוא זקוק להשגחה במשך 24 שעות ביממה, יש לו שני מטפלים ויש לו סדר יום שהוא בעצם השגרה שלו, עם טיפולי פיזיותרפיה ובריכה. הוא מתקשר איתנו באופן מינימלי, כך שהוא לא מדבר, אבל כשאני משמיע לו שירים או כשבאים לבקר אותו האוהדים והשחקנים, אז רואים שהוא מגיב להם. הוא מבין הכל והוא מגיב בקולות ובחיוכים לכל מה שאומרים לו".
דודו כבר לא חושב על מה שהיה יכול להיות, אלא פשוט חי את הרגע לצד אחיו, המשפחה ואמו דליה: "אם היינו חושבים על מה שאנחנו עוברים או מה שעברנו, היינו יכולים להיכנס למקומות לא טובים. לכן אנחנו תמיד מסתכלים על חצי הכוס המלאה. הקדוש ברוך הוא החזיר לנו אותו ואנחנו משתדלים להסתכל רק עליו ולשאוב כוחות. הוא מחזק אותנו".
המקרה הזה השפיע רבות על פרופ' ריבקינד: "מאז המקרה הזה, צללתי לתוך העניין, חקרתי והתעניינתי ממה זה נובע, כתבתי מכתבים לפיפ"א ולאופ"א והפצרתי בהם שצריך לשים לב לבעיות בלב ולקיים בדיקות רציניות יותר לשחקנים. בזמנו הסתבר לי גם שהביטוחים הם שונים ולא לכולם יש את הסטנדרטים שצריך. הגלים שעשינו באותם ימים הביאו לכך שהיום יש יותר בדיקות ללב, רמת המודעות עלתה, מזהים בעיות לב אצל ספורטאים כבר בשלב מוקדם ומצילים חיים. בית החולים הדסה עין כרם מלווה גם שחקני כדורגל מאז. אמנם זה לא מקרה שכיח, אבל לדאבוני זה קורה בספורט ואני מניח שבמסננת הקפדנית שקיימת כיום למציאת בעיות בלב, האחוזים של המקרים הללו יורדים במגרשים".
הדז’ה וו מהיורו
אלא שבקיץ האחרון זה קרה שוב מול המסכים של אוהדי הכדורגל שצפו ביורו, שם כריסטיאן אריקסן התמוטט בגלל דום לב במשחק של נבחרת דנמרק. זה היה אירוע שהחזיר ישראלים רבים לאחור. "שידרתי את המשחק הזה בשידור חי", סיפר ניר לוין, "איך שאריקסן נפל לדשא, ראיתי מול העיניים שלי את מני לוי. באותו הרגע ידעתי שזה משהו חריג ושזו לא עוד נפילה רגילה. זה מבהיל. זה משהו שאף פעם לא יוצא לך מהראש".
פרופ' ריבקינד חזר גם הוא לאותו האירוע: "לפני 20 שנה הייתה פחות מודעות ועד שהגענו אליו והבנו מה קרה, ייתכן וחלף זמן יקר. במקרים כאלה צריך לפעול בתוך שניות. במקרה של אריקסן מיד זיהו במה מדובר ונתנו לו מכות חשמל, כך שהצילו את חייו. גם השחקנים של נבחרת דנמרק הגיבו אחרת והבינו מיד שזה מצב חירום. עצם זה שהם התגודדו סביבו כדי לתת לו פרטיות מול הצלמים והאוהדים, זה היה מעשה הירואי שמלמד עד כמה האנושות התקדמה ועד כמה כולם מודעים למצב הרפואי הזה. באירוע כזה, הכי חשוב זה להציל את חייו של השחקן וחשובה ההתגייסות של כולם לטובתו".
ההתמוטטות של מני לוי השאירה צלקת ללא מעט אנשים וניר לוין משתף את הזווית שלו: "היה קשה לחזור למגרשים ולנסות להמשיך כרגיל אחרי אירוע כזה. אני זוכר שהקבוצה שלי הייתה צריכה לחזור להתאמן כי היה מיד אחר כך דרבי בבלומפילד, זה היה קשה. ביקשנו לדחות את המשחק, אבל ההתאחדות לא הסכימה וזה היה מטורף בעיניי. זה היה הזוי מאוד לעלות לשחק בלעדיו. אני זוכר שבאחד מהראיונות אחרי המשחק שאלו אותי עליו ופשוט פרצתי בבכי. לא יכולתי להחזיק את עצמי. זה היה מול כל המדינה ועד היום אנשים מזכירים לי את זה. המקרה הזה לא נגע רק בי, אלא בכולם. זה היה מטלטל".
במשפחת לוי לא באמת סופרים את הימים. הם חיים את הרגע, לצידו. אחיו דודו סיפר כי "למני יש טלוויזיה בחדר ולפעמים אנחנו מראים לו משחקים וגולים מהעבר. הוא עדיין מגיב ומחייך כשהוא רואה את זה. דברים כאלה מביאים לנו הרבה אושר".
אחיו המשיך ואמר כי "במשך 20 שנה אוהדי מכבי ת"א לא עזבו אותנו, מהיום הראשון ועד עכשיו. הם באים בימי ההולדת, בחגים, והאמת שזה לא רק הם אלא גם אוהדים של קבוצות אחרות, מכל עיר בארץ ומכל קבוצה. המקרה שלו נגע בכולם. גם מהקבוצה עצמה עדיין באים לבקר אותו וזה משמח אותנו, הבעלים מיץ' גולדהאר היה אצלנו בבית, אנחנו בקשר עם מכבי ת"א באופן קבוע ובשבוע האחרון גם עשו לנו טקס מיוחד במשחק. אנשים עדיין לא שכחו את המקרה הזה ואני שמח שברגע שמזכירים אותו אז כל האוהדים מכל הקבוצות זונחים את היריבות ורק מתפללים שיהיה בריא. אנחנו רק מקווים שימשיכו להתפלל, גם עכשיו".
קניקובסקי וקרסטאיץ' לאחר התיקו עם נתניה
