אנחנו בחלקו השני של ראיון הבלעדי עם טל בן חיים ל-ONE. אחרי הפרק שעסק בעיקר בצ'לסי, אברהם גרנט, ג'ון טרי ורומן אברמוביץ’, בחלק השני הבלם, שפרש לפני כחמישה חודשים, מדבר בפתיחות מלאה ומרחיב על כל מה שקרה איתו בחזרה למכבי תל אביב: ההחלטה לשוב לקריית שלום, הפיצוץ עם ג’ורדי קרויף ומה הוביל אותו להישאר בסופו של דבר אצל הצהובים.
כמו כן, מדבר בן חיים על הפגישה המחודשת עם אברהם גרנט בווסטהאם ופורטסמות', אחרי כל מה שקרה בין השניים בצ’לסי ועל כך נאמר בחלק הראשון, ובנוסף מסביר בלם העבר מה קרה במנצ'סטר סיטי והשיחות הלא שגרתיות עם אביו עמנואל במחצית המשחקים. טל בן חיים, חלק ב', אסור להחמיץ.
חלק ב' בראיון עם בן חיים
טל, מה מיוחד בז’וזה מוריניו?
”הוא נפגש עם אבא שלי שנה וחצי לפני שעברתי. הוא רצה אותי, אני נפגשתי איתו רק אחרי שחתמתי. הוא מאוד כריזמטי ויודע לזהות סיטואציות, גם כשאתה עייף. הייתה תקופה שהייתי מותש אחרי חמישה משחקים בתקופה קצרה ולפני משחק אחד האנרגיות בחימום היו נמוכות, והוא בא אליי. בלי יותר מדי לדבר הוא הסתכל עליי ואמר לי ‘היי! תתעורר’, ובשנייה שהוא עשה את זה פתאום קיבלתי בוסט של אנרגיה ופתאום מ-20 או 30 אחוז ל-100 אחוז. אלו רגעים שמעטים המאמנים, אם בכלל, שיש להם את היכולת להעביר מסרים במבט”.
היה עליך לחץ בגלל שזה צ’לסי וכל הציפיות?
"לא, האמת שאף פעם לא הרגשתי את זה. גם כשהייתי בן 18 ועליתי להופעה ראשונה בנבחרת מול גרמניה, שיחקתי בלי טיפת רגשי נחיתות. תמיד לקחתי את ההתרגשות הזו למקומות טובים. לאורך כל הקריירה תמיד התייחסתי לזה שפתאום דפיקות הלב מואצות, שהגוף מכין את עצמו לתצוגת שיא, וכך ראיתי את זה בגיל צעיר, בלי פסיכולוגים ורק עם אבא שלי שתמיד ליווה אותי. הוא אמר לי ‘ראיתי את כל הבלמים בליגה האנגלית ואין מישהו יותר טוב ממך. תעלה, תשחק את המשחק שלך בלי לעשות חשבון לאף אחד’. אלו דברים שתמיד ישבו לי בראש. לפני משחק ובמחצית הייתי עושה שיחות טלפון לאבא שלי, גם הדליפו מהנבחרת שאני מדבר איתו במחצית”.
זה הרי לא משהו שגרתי לדבר עם אבא באמצע משחק, ואתה הקפדת על כך בכל סיטואציה.
”כל הקריירה שלי היא לא משהו שגרתי. שחקן שמתחיל משהו כשאף אחד לא מאמין בו והוא מגיע לצ’לסי זה לא שגרתי. היחסים שלנו לא שגרתיים בכלל, אנחנו חברים מאוד טובים ויודעים אחד על השני הכל והרבה שחקנים לאורך הקריירה אמרו לי שאם היה להם אבא עם 50% כמו שאבא שלי היה בשבילי, הם היו מגיעים הרבה יותר רחוק".
“לא עשיתי הכנה ראויה לעונה בסיטי. היחסים עם גרנט היו טובים יותר בפורטסמות’”
נחזור לאנגליה. מצ’לסי אתה עובר למנצ'סטר סיטי, עוד מועדון גדול, ולא הצלחת שם. היה שם בעל בית ערבי, איך הרגשת שם?
”קנה אותו הבעלים התאילנדי ואחרי חודש הוא מכר את הקבוצה. ביום האחרון של מועד ההעברות הם הביאו את רוביניו ב-32 מיליון פאונד שהייתה אז ההעברה הכי יקרה וכנראה שהמאמן פחות רצה אותי. מארק יוז אימן אותי אז, שיחקתי לסירוגין ולא עשיתי הכנה ומחנה אימון כמו שצריך. הגעתי כבר כשהליגה בפתח והיו לי אולי שבועיים של אימונים מאוד אינטנסיביים ונוכחתי לדעת לאורך הקריירה שכשלא עושים הכנה ראויה עם הקבוצה, אתה אמנם יכול לרוץ לבד בחוף הים ולהיות בחדר כושר, אבל זה לא כושר משחק. למרות שזה כן עוזר לך בהרבה דברים: מהירות, כוח מתפרץ, מסת שריר וכו’, אבל לצאת למחנה אימון זה אחד הדברים הכי חשובים לשחקן. לצערי לא עשיתי את ההכנה הזו. כשעשיתי את זה בצ’לסי ובמכבי, פתחתי את העונה טוב מאוד".
לעובדה שהקבוצה עברה להיות תחת בעלים ערבי, אולי הייתה השפעה על כך שלא שיחקת?
”אני לא יודע אם הבעלים הערבי השפיע. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא".
ואז אתה פוגש את אברהם עוד כמה פעמים בקבוצות נוספות במהלך הקריירה האנגלית שלך.
”כן, נפגשנו שוב בפורטסמות’ כשעברתי ממנצ’סטר סיטי. ארבעה חודשים פחות או יותר אחרי שהוא החליף את מוריניו, הוא החליף מאמן אחר ובא לפורטסמות’ ושם שיחקתי את כל המשחקים. היו יחסים הרבה יותר טובים. ברור שהדברים עברו לי בראש, אבל ברגע שכבר הייתי בקבוצה לפניו, אלה דברים שאין לי עליהם שליטה מי יהיה המאמן".
ואז גם רוני מאנה היה מעורבב בקבוצה, עם עוד איש עסקים ערבי שהוא הביא.
”היה שם סיפור גדול שזו הקבוצה הראשונה בתולדות הפרמייר ליג שפושטת רגל והורידו לנו 9 נקודות, לא שילמו משכורות חצי שנה. חדר הלבשה היה מרוסק. בכלל, לעבור מקבוצות כמו צ’לסי וסיטי לפורטסמות’, ההבדלים כל כך גדולים. אני זוכר שהגעתי לחדר ההלבשה וישנו במלון יחד עם אשתי והילדים ואני בהלם. אני בחדר ההלבשה ואחרי שבצ’לסי יש חדר הלבשה מפואר, אתה בא לאחד כזה שבארץ יש איכותיים ממנו, וגם מגרש אימונים מיושן. אני יושב ומסתכל ואני בהלם.
אבל לאורך הקריירה מה שליווה אותי זו ההסתגלות המהירה לשינויים, לטוב ולרע. גם כשבאתי לרמות הגבוהות, התרגלתי לזה מהר מאוד. אני יושב עם השחקנים הטובים בעולם ואני מתייחס אליהם רגיל והם מתייחסים אליי רגיל ואני מתרגל לסיטואציה מהר מאוד. אותו הדבר קרה כשהגעתי לקבוצות פחות טובות. זו צלילה. זה לא לרדת בשתי רמות, זה לרדת בהרבה מאוד. ההבדלים מאוד גדולים, לקח לי כמה ימים להבין איפה אני נמצא. מהר מאוד התרגלתי ובסוף אתה עדיין בליגה הכי טובה בעולם ואתה צריך להופיע טוב למשחקים ולהיות חיובי בראש ומהר מאוד עשיתי את השינוי".
מה קרה שם עם רוני מאנה?
”התקופה הייתה מאוד לא פשוטה. הם לא יכלו לשלם משכורות, קראו לי לשיחות ורצו שאני אוותר על כל השכר שלי. תקופה מאתגרת שיש לי משם סיפורים שבספר שאני מוציא, ייחשפו בקרוב”.
תן לנו טעימה.
”יש כל כך הרבה, אבל בעצם אתה מגיע לחדר הלבשה שאנשים לא רוצים להיות שם. פחות או יותר מה שקורה בבית"ר ירושלים, אבל בפרמייר ליג זה הזוי שזה קרה. שחקנים לא מקבלים משכורות, מורידים נקודות ואת השחקנים הכי טובים שהם יכלו למכור הם מכרו, ובכלל מפרקים את הקבוצה לגמרי. זו הייתה תקופה עם הרבה מאוד קשיים גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה מנטלית ואלה בעצם הדברים הטובים שאני לוקח משם, שאתה מתמודד ואתה יוצא הרבה יותר מחוזק. אחרי התקופה הזו היה מאוד קשה לשבור אותי”.
רוני מאנה שוחח איתך?
”היה בחור ישראלי אחר שהיה מעורב בבעלות והזמין אותי לפגישה בקזינו בלונדון. ישבנו ושוחחנו על העניין והסברתי לו כמה הפסדתי עד עכשיו ושמה שהם מצפים שיקרה לא הולך לקרות מבחינת ויתור על השכר. שוב, זו תקופה מאוד מאתגרת, מאוד קשה מכל הבחינות. תחשוב שחצי שנה אתה לא מקבל שכר ועדיין הולך לכל אימון, חיובי, אנרגיות אחרות".
“התגובה שלי הייתה ‘תגיד לגרנט שאני לא מוכן לשחק בשבילו יותר’”
ואז אתה שוב פוגש את אברהם בווסטהאם.
”כן. בעצם זו פעם ראשונה שהוא התחיל במועדון בו לא הייתי. אם בצ'לסי ופורטסמות' הוא הצטרף ארבעה-חמישה חודשים אחרי שהגעתי, אז ירדנו ליגה עם פורטסמות’, הורידו לנו 9 נקודות ואברהם חתם בווסטהאם. פיני זהבי התקשר ואמר שווסטהאם רוצים אותי וגרנט מונה למאמן. באותה שנייה התגובה הראשונה הייתה ‘תגיד לאברהם שאני לא מוכן לשחק בשבילו יותר. מצידי תמצא קבוצה בחצי מהשכר ואני אעבור לשם’, ואז היו כמה הצעות שנפלו. הסיטואציה הייתה שאני הולך לפיני לראות מה אנחנו עושים, ופתאום הטלפון מצלצל אצל פיני בבית ועל הקו אברהם, במקרה או לא, אני לא יודע.
“הוא ביקש לדבר איתי ואמרתי לו ‘אחרי מה שעשית, אני לא רוצה לשחק בשבילך’, והוא אמר לי 'בצ’לסי אני לא הבאתי אותך, כאן אני מביא אותך כרכש שלי ואתה תשחק' והלכתי על הצעד הזה. ברור שזה לקח כמה ימים של התייעצויות וגם משכתי את זה תקופה די ארוכה. שוב לא עשיתי מחנה אימון ואז עשו את זה חצי שנת השאלה כי נפצעתי לפני בשרירי הבטן בפורטסמות’. סיפור מאוד מורכב ובסוף אחרי חצי שנה חזרתי לפורטסמות'. עזבתי בינואר דווקא כשהייתי בריא ושיחקתי, לקח לי קצת זמן להיכנס לכושר".
השורה התחתונה מבחינתך בפרק האנגלי היא שהצלחת בבולטון בגדול, ואז עברת לצ’לסי ולא מיצית את עצמך?
"כן, התחלתי בקו מאוד חיובי עם אנרגיות טובות ומה שקרה בצ'לסי באיזשהו מקום פגע בי גם באנרגיות, גם פתאום הכול הלך לי יותר קשה. המסלול קיבל תפנית".
מה קרה בבלגיה בסטנדרד ליאז' אצל גיא לוזון, שלא בדיוק שיחקת שם, שוב לא הלך עם מאמן ישראלי?
"גיא מאוד רצה אותי ואני יושב איתו ועם הבעלים ובעצם לוזון מנהל את המו”מ בכמה אני מוכן לחתום. הוא אומר כמה אני חשוב במערך, בהגנה ובעצם דואג להעלות לי את השכר. למשחק הראשון אני הולך עם דודו דהאן ודודו ביטון משחק. חתמתי בבוקר ובערב היה משחק, אני מגיע למשחק בגביע אופ"א וכל נגיעה של דודו ביטון בכדור הקהל שורק בוז, ואני מתקשר לאבא שלי ואומר לו ‘אתה לא מבין איזה טעות עשיתי’. הקהל שורק בוז בגלל שביטון ישראלי. מילא תגיד שהוא לא טוב, אבל הוא היה טוב ואני מבין שאני הולך לשנה קשה מאוד. אולם כמו שאמרתי אחרי מה שעברתי כבר שום דבר לא ישבור אותי.
“ושוב בלי מחנה אימון שזה כל פעם פוגע מחדש, אז לקח לי זמן להיכנס לכושר ובינתיים הקבוצה עשתה תוצאות טובות מאוד, לא ספגה שער בשלושה משחקים ראשונים בליגה ונכנסתי לאט לאט לכושר משחק. בליגה גיא עשה רוטציה ושוב לא ספגנו, אחר כך בגביע אופ"א שיחקתי ואז אני נכנס לכושר. משחק שישי ושביעי הקבוצה לא סופגת שער והיה קשה לגיא להכניס אותי ואני אומר לו ‘מה קורה? אמרת שאני חשוב בהגנה’ והוא אומר לי ‘שמע, קשה לי לעשות שינוי כי הקבוצה לא סופגת בליגה', אז כמה שלא אהבתי את זה אני יכול להבין את זה ודיברתי איתו לפני על מה שקרה בצ'לסי".
מה היה עם הקהל?
”האמת שהקהל היה לא קל, היה אנטישמי. קריאות לא נעימות, דגלי פלסטין ויש לך משחק מצוין ושרים את השם של הבלם הבלגי, זה השפיע קצת על גיא ואני יכול להבין את זה".
אתה חושב שלא טוב לישראלי לצאת ולשחק תחת מאמן ישראלי?
"לא, אני לא חושב. מוריניו למשל, איך שהוא הגיע – החתים שלושה פורטוגלים. תלוי מי השחקן, תלוי מי המאמן".
ראית את הטענות שפורסמו לפני כשבוע ששחקן שיחק בליאז' טען שגנבו אליפות לקבוצה?
"אני לא יכול לדעת".
אתה חושב שאולי בגלל זה הקריירה של גיא נפגעה?
"את זה הוא יכול להגיד. אחרי זה הוא הלך לאנגליה והייתה לו במה להצליח. הוא מאמן טוב שיכול להעמיד את הקבוצה. היו לנו שיחות וגיא אמר לי שנוצרה סיטואציה לא קלה ושהוא מצטער ושהוא רצה אותי. ואני גם יודע מה הוא עשה כדי להביא אותי אז כמה שהייתי מאוכזב, יכולתי להבין מאיפה זה בא".
איזה ציון היית נותן לקריירה האירופית שלך?
"מצד אחד להגיע לקבוצות בסדר גודל כזה אז הציון צריך להיות גבוה מאוד כי לא הרבה שחקנים עשו את זה. חוץ מיוסי בניון אף אחד לא הגיע לקבוצות בסדר גודל הזה. גם אייל ברקוביץ', שהיה אולי השחקן הכי גדול שצמח פה. אז להגיע לקבוצות כאלה זה משהו שאני לא רואה שיקרה בקרוב, אולי מנור סולומון, אני מקווה מאוד שהוא יעבור לאנגליה ויתחיל להשתלב, אבל באמת, להגיע למועדונים כאלה – הציון צריך להיות גבוה. אבל הצביטה היא שלא נשארתי ולא שיחקתי שם יותר, אז אני מוריד קצת מהציון כי אני לא שלם ואני עדיין חושב שיכולתי יותר, כך שאני בא חצוי. 8, 8.5".
ואז אתה חוזר לארץ למכבי לשלוש עונות, בית"ר ירושלים ואז פורש, איך אתה מסכם את הפרק הישראלי השני שלך?
"האמת שהיו לי לבטים אם לחזור לשחק לישראל שלוש שנים לפני שחזרתי. כל שנה ג’ורדי היה מתקשר אלי ואומר לי ‘אוקיי, זה הזמן לחזר הביתה למכבי’ וכל שנה אמרתי ‘זה לא הזמן’. עד שפעם אחת הייתי בחופשה במיאמי וראיתי את ההורים שלי בבריכה עם הילדים, וראיתי שההורים שלי ממש קורנים מאושר והילדים בכלל מבסוטים. ופתאום בארוחת בוקר ג’ורדי על הקו והוא אומר לי ‘זה הרגע’, ופתאום כשראיתי את ההורים עם הילדים, אמרתי ‘כן’. תוך כמה דקות הגענו לסכומים, אמרתי שאני אחשוב על זה והסיכום היה די מהיר. זה התחיל ממש טוב, עלייה לליגת האלופות אחרי 11 שנים, שזו סגירת מעגל בדיוק כמו שרציתי, ונגמר פחות טוב לצערי".
כמעט עברת להפועל ת"א, מה קרה?
"אני יודע ששחקני כדורגל מדברים ותמיד כל ההדלפות והכל מאחורי הקלעים, אז ברור לי שדאגו להרעיל את ג’ורדי עליי. אני חושב שאני יודע מי זה. זה לא סוד שאני מאוד דומיננטי גם בחדר הלבשה ומכבדים את מה שאני אומר, וכשאני מגיע אני משנה את מאזן הכוחות ויש שחקנים שזה פחות התאים להם והיו קרובים מאוד לג’ורדי".
דיברת איתו?
"לא. בכל אופן בינואר הגיעו ג’ורדי ומורן מאירי ואומרים לי שאני לא הולך לשחק יותר מדי, או בוא נדייק, לא משחק בכלל. אמרו לי שמבחינת שכר ישוו לי וזה היה בצהריים. ב-00:30 בלילה הבעלים של הפועל הגיע לבית הוריי, כי החלון נסגר כבר למחרת בצהריים, והיה מוכן לעשות הרבה בשביל שזה יקרה, אך משהו הרגיש לי לא נכון. קודם כל בתור ילד שגדל במכבי יש תמיד את התחרות הזו, את השנאה בין המועדונים, ומאותו רגע אז כל היצר הזה מאוד נרגע אצלי. ופתאום ראיתי את הפועל באור שונה לגמרי ואני מאוד מכבד את האנשים שם, אבל משהו הרגיש לי לא נכון. אמנם ג’ורדי הבהיר לי שאני לא הולך לשחק, אבל קיבלתי הודעות ממאות אוהדים ובאיזשהו מקום הייתי עושה עוול להרבה מאוד אנשים שאוהבים אותי".
מה אמרת לג’ורדי באותו מפגש?
"האמת שאנחנו יושבים בשולחן אני ואבא שלי לידי ג’ורדי ומורן ממול, ובשנייה שהוא אמר את זה, האוטומט שלי ישר רצה להגיב ולהתפרץ ואיך שבאתי לעשות זאת, אבא שלי אומר לי ‘אל תוציא מילה, תן לו לסיים’. ג’ורדי ממשיך לדבר ואחרי שהוא מסיים אמרתי לו ‘אוקיי, אתה לא רוצה אותי, אבל למה עכשיו ביום האחרון של מועד ההעברות?’ ואז מורן, שהוא אדם מאוד חכם ומנוסה, אומר לג’ורדי ‘הוא לא מאמין לשום מילה שלך, תן לי להוביל את השיחה’. והוא מבהיר לי שישתתפו בשכר. הפגישה הסתיימה ברגעים מאוד אמוציונליים שאני ואבא מסתכלים אחד על השני בהלם, ואז ב-00:30 מגיע שרון ניסנוב ומבהיר שהוא מאוד רוצה אותי.
“בסופו של דבר אני מתעורר בבוקר, אבא מסתכל עליי ורואה ילד כבוי שלא שלם עם המהלך ואומר לי ‘שמע, אני מבין את ההרגשה, אבל אני אומר שאתה תישאר פה ותתאמן פה ולא יעזור לאף אחד’. אני אומר לו ‘לא שמעת מה היה פה אתמול?’ והוא אמר לי, ‘אני שמעתי, אבל אני מכיר אותך ואתה תראה שתשחק’. אני הולך לאימון, כולם ציפו לראות מישהו שבור ואני לא עוד שחקן. גדלתי במועדון ושיחקתי במועדונים גדולים באירופה וציפו לראות אותי בלי אנרגיות, אבל קיבלו מישהו הפוך לגמרי.
“קיבלו מישהו משודרג שבא עם אנרגיות שיא להילחם על הקריירה שלו, וזה היה אחד האימונים הכי טובים שלי. ניצוץ חדש נדלק בי ואחרי שלושה ימים איגור פיליפנקה הרגיש את השריר והיו עוד שחקנים שיכלו לשחק בעמדה, אחרי האימון מורן מאירי מתקשר, שואל אותי איך אני מבחינת הנפש ואם אני יכול לשחק. אמרתי לו שאני מאה אחוז ויום אחרי יש משחק נגד ב”ש. אני משחק מצוין, ואחרי המשחק הקהל קורא לי ושר רק לי בשם שלי. זה רגע מאוד מרגש, אולי הרגע הכי מרגש מאז שחזרתי”.
“הרגשתי את אהבת הקהל של מכבי. למחרת ג’ורדי אוסף את השחקנים, אומר 'ברכות למשחק. הפער היה שמונה, צמצמנו לחמש ואני רוצה לציין את טל שעבר תקופה לא פשוטה ושיחק טוב'. פתאום כל היחסים השתנו. מה שהיה לפני שלושה ימים התהפך ב-180 מעלות וזה מוכיח שברגע שאתה חזק בראש הבלתי אפשרי הופך לאפשרי, ואני חייב לציין גם את ג’ורדי לטובה. כי לא כל אחד היה מוריד מכבודו, אבל ייאמר לזכותו שהוא שם את מכבי לפני האגו שלו וזה הוציא אותי לדרך חדשה.
“יצא לנו לדבר, סיימתי את החוזה באותה שנה, ואני השחקן הראשון שג’ורדי האריך לו חוזה בתור מאמן. קרו הרבה דברים לא שגרתיים בקריירה שלי, וברובם אני חושב שהתמודדתי בחוסן מנטלי מאוד גדול".
בחלק ג' בראיון הבלעדי עם טל בן חיים, הוא מדבר על נבחרת ישראל, מה הוא חושב על מה שקורה במכבי ת"א, היחסים עם יוסי בניון ומה הוא חושב על הקריירה של ערן זהבי. אסור להחמיץ.
