המחזור ה-22 בליגה הלאומית המשיך את מגמת ההשתפרות של אחי נצרת, הפועל פ"ת והפועל כפ"ס שהחלו לטפס בטבלה ולהתקרב לצמרת, כאשר מנגד, קרלוס גרסיה עדיין לא רושם ניצחון בכורה על הקווים של בית"ר תל אביב/בת ים. רגע לאחר סיום חלון ההעברות, נוכל לראות במחזור הקרוב את הסגלים המעודכנים מנסים להביא לשינוי. אז כיצד אמורים להשפיע הרכישות והעזיבות של כל קבוצה בליגה הלאומית, לקראת השלבים המכריעים של העונה? התשובות לפניכם.
"אני יודע מה עשית בחלון ההעברות"
מ.ס כפר קאסם: הקבוצה של עמיר נוסבאום התחזקה בחוד ההתקפה במוטי מלכה המנוסה ואלעד שחף וצ'ירקוביץ' שהגיע מליגת העל, אך לא נראה שמדובר בחיזוק שיוכל לספק לה הערך המוסף במאבקים על ההעפלה לליגת העל. לא רע, אבל כנראה שהמוליכה תתבסס על השחקנים שפתחו עימה את העונה.
סקציה נס ציונה: סגנית המוליכה צירפה שחקני ליגה לאומית טובים כמו משה מולה ושי מזור, אך נראה שהחיזוק לא משמעותי. החיזוק הכי משמעותי מגיע בדמות השארתו של החלוץ המוביל דודו ביטון.
הפועל כפ"ס: בדומה לנס ציונה, גם בקבוצה מהשרון יכולים להתגאות בעיקר בהשארתו של החלוץ גיל יצחק שהיה מבוקש במרבית קבוצות הצמרת. נומביל מהפועל ירושלים, ינסה לתת את הערך המוסף בקישור האחורי.
בני ריינה: אמיר עגייב הוא אולי אחד משחקני החיזוק הכי משמעתיים שנחתו השנה בליגה הלאומית בחלון הנוכחי, אבל מלבדו? לא חיזוק שאמור לעשות את ההבדל ונראה שבקבוצה לא "השתוללו" במטרה לעלות ליגה.
הפועל פ"ת: ויקי כחלון הצטרף ומדובר באחד המגנים הימניים הטובים בליגה הלאומית, כאשר גם עוז פרץ כבר הראה במשחקים הבודדים מאז הגיע כי הוא יכול לסייע לחוליית ההתקפה. בסה"כ חיזוק מינורי שאמור להספיק למקום טוב בפלייאוף העליון אך לא מעבר.
בני יהודה: הקבוצה של ברק אברמוב ידועה עוד מהקיץ כקבוצה שלא תבחל באמצעים על-מנת לשוב במהרה לליגה הבכירה, כאשר החתימה את הקשר הפורטוגלי תומאס מרטינס פודסטאבסקי. גם בן רייכרט יביא את הניסיון מליגת העל, כשלמרות החיזוק המרשים בדמותו של לוסיו, נראה שהוא כבר אחרי השיא. הסגל של הזהובים היה אמור להספיק לעלייה עוד לפני כן.
אדומים אשדוד: בצל העימות הפיזי המתוקשר בין בעלי תפקידים במועדון למאמן עירוני ראשל"צ איסמעיל עמאר והקשיים הכלכליים, לא ראינו איזשהו חיזוק משמעותי. במועדון מאמינים בקיים שהספיק עד עכשיו ונראה שגודל הרכש כגודל הציפיות.
אום אל פאחם: בעלי המועדון הצהירו כבר בפתיחת החלון על הרצון להתחזק במטרה להעפיל כבר השנה לליגה הבכירה ועמדו בכך עם אחת ההחתמות המרשימות של החלון-החלוץ עידן שמש. גם פדרו פטראצי הוא אחד השחקנים היותר יציבים בשנים האחרונות בליגה הלאומית. כאן מסתכלים על האיכות ולא על הכמות. בסה"כ חלון העברות מרשים למוטי איווניר.
מכבי אחי נצרת: מהראן לאלה הוותיק ינסה להראות שהוא עדיין מתאים להשתלב באחת משתי הליגות המקצועניות, כשגם לוקאס מאקולה הברזילאי ויואל אבוחצירה יוסיפו. ביחד עם אחמד עאבד ואנס דאבור ולמרות האובדן של דובב גבאי, לקבוצה של תומר קשטן יש את אחת מחוליות ההתקפה הטובות בלאומית. זה בהחלט עשוי להספיק ללכת רחוק.
הפועל עכו: לא חלון העברות ששינה משהו. שחקנים שלא צפויים להשפיע יותר מדי הגיעו, שחקנים לא משפיעים מדי עזבו. לא מחלון ההעברות הזה תצא הבשורה.
עירוני רמה"ש: בדומה לעכו, גם בקבוצה ממורשה, המצב הכלכלי לא מזהיר במיוחד, כאשר קשה להצביע על חיזוק משמעותי, כשאובדנו של טום אחי מרדכי להפועל ת"א עשוי להשפיע. ללא חיזוק מתאים, נראה שבדומה לעכו, גם רמה"ש תנעל מאבק בחלק התחתון של הטבלה.
הפועל רעננה: קוואן פרייטר הוא בהחלט אחד השחקנים המעניינים ביותר שנחתו בחלון הזה בליגה הלאומית וביחד עם פיטר אולאולה ובן אז'ובל, בקבוצה מהשרון מציגים אולי את חוליית ההתקפה הטובה בליגה, שאמורה להספיק להישארות.
הפועל ר"ג: אף שחקן משמעותי לא הגיע ואף שחקן משמעותי לא עזב. זקאריה מוגיס ינסה להראות את הפוטנציאל הטמון בו. אם זה יצליח? אולי אפשר יהיה לתת על החלון הזה ציון עובר.
הפועל עפולה: ללא ספק מהמתחזקות היותר מוצלחות של החלון. רומן אבראן ודיוויד אקווה אלו שני זרים שוברי שוויון בליגה, כאשר אם הם יבואו בגישה הנכונה, עפולה תברח מהר מאוד מהאזור המסוכן. נותר רק לחשוב מה היה קורה אם גם רובן ראיוס היה מצטרף.
עירוני ראשל"צ: פאדי זידאן הוא בהחלט אחד משחקני ההתקפה היציבים בליגה הלאומית, אבל חוץ ממנו, הקבוצה מעיר היין לא ביצעה מהפך בסגל כמי שמצופה מקבוצה שהחלה את העונה עם ציפיות גדולות והמשיכה עם אכזבה גדולה.
בית"ר תל אביב/בת ים: שחקן המריבה אחמד שולג'ה מהפועל ירושלים הוא בהחלט תוספת מרעננת, אבל לא זיהיתי אף שובר שוויון מנוסה שיכול להפוך את העונה של הקבוצה של קרלוס גרסיה. העתיד מדאיג.
בנוסף, ראיון עם החלוץ רועי זיקרי, שלאחר מספר שנים בליגת העל שהסתיימו בצורה מאכזבת מבחינתו, חוזר לנסות להוביל את הפועל פ"ת לצמרת הגבוהה עם סגירת מעגל בקבוצה בה פרץ לראשונה לליגת העל. לאחר פתיחת עונה לא פשוטה שכללה פציעות, החלוץ בן ה-29 פשוט פורח עם חמישה שערי ליגה בחודשיים האחרונים ומוכיח שבקצב הנוכחי, החזרה לליגת העל תגיע מהר מאוד.
עברת תקופה לא קלה בשנים האחרונות בהפועל תל אביב ובקדנציה השנייה בחדרה.
"עברתי להפועל תל אביב ואז הושאלתי לחדרה בפעם הראשונה שם עשיתי עונה פנטסטית. את העונה הזאת התחלתי בחדרה ועזבתי אחרי המשך של העונה הקודמת. בעונה הקודמת הייתי שחקן הרכב בהפועל תל אביב, התחלתי כמו שצריך ובמהלך העונה נפצעתי. יצאתי לשיקום של שלושה חודשים. מהרגע שחזרתי סבלתי מהתעלמות מוחלטת, למרות שבמהלך השיקום אמרו לי כמה מחכים לי וצריכים אותי. לזה אין לי הסבר. אני לא יודע מה קרה. שעברתי לחדרה בקיץ, רציתי לחזור ליהנות מכדורגל אבל דברים פחות הסתדרו כמו שרציתי".
לא שאפת שתרד לליגה לאומית.
"בחיים נקלעים לסיטואציות. לא כיוונתי לזה ורציתי להישאר בליגת העל. זה היה לקראת סוף חלון ההעברות אז רוב הקבוצות היו סגורות ורציתי לחזור ליהנות. רציתי לחזור ללאומית רק למועדון גדול ומבחינתי הפועל פ"ת זה המועדון בו עשיתי את הפריצה שלי. זו הייתה הקבוצה המשמעותית הראשונה שלי בקריירה. הייתי לפני זה בק"ש, אבל לא שיחקתי שם. היו לי זיכרונות טובים בפ"ת מהמועדון ומהקהל. לעופר טסלפפה הייתה משמעות בהגעה: מאוד האמנתי בו ובדרך שלו. אני מאוד מחזיק ממנו בתור אישיות וכמאמן. גם השם הפועל פ"ת וגם המערכת גרמו לי להבין שאולי זו הבחירה הנכונה. בוא נראה, אולי בסוף העונה אגיד לך שזו ירידה לצורך עלייה. אני חושב שזה מועדון שחייב להיות בליגת העל ואני בטוח שיש המון כמוני שחושבים על זה. יש פה קהל מטורף וזה מועדון ענק".
לקח לך זמן להתניע מאז שהגעת.
"נפצעתי ממש עם ההגעה שלי. לא שיחקתי באופן רציף. מאוד רציתי לעזור לקבוצה ונאבקתי בזה, עד שראיתי שאני לא יכול יותר ואני צריך לנוח. עשיתי את המנוחה וברוך השם מאז שחזרתי דברים מתחילים להסתדר כמו שציפו ממני וכמו שאני מצפה מעצמי".
עד הגול הראשון שכבשת העונה, כמעט שנה וחצי לא כבשת. מה עובר לחלוץ בראש בתקופה כזאת?
"אני מודע לזה וזה ישב עליי. זה לא הרבה באשמתי, הייתה מין שנה כזאת מאוד מוזרה של הרבה פציעות. בחיים לא נפצעתי בקריירה שלי וזו פעם ראשונה עבורי. למזלי זה קרה לי עכשיו ולא שהייתי יותר צעיר. עשיתי הכול בשביל לחזור מהר. בהפועל תל אביב היו לי הרבה הבטחות כמה צריכים אותי וכמה אני משמעותי. שיחקתי והחמרתי את הפציעה כי לא היו שחקנים וחיכו לינואר להביא. אמרו לי למשוך עד ינואר ועשיתי נזק יותר חמור. לצערי, כשחזרתי, לא הוקירו לי תודה על כל מה שעשיתי אבל מבחינתי זה עבר וזו הייתה החלטה שלהם. אני חושב שזה כן עשה לי נזק: לא הייתי בלופ ולא נתתי גולים. זה משהו שיוצר בעיה לחלוץ".
מה יושב לך מנטלית בראש?
"ברור שזה יושב בראש. עונה לפני זה כבשתי שישה שערים ובישלתי ארבעה. ואז, פתאום במשך שנה אתה בקושי משחק, פחות הולך. לפעמים יורד לך הביטחון, זה מכלול של הרבה דברים וזה לא קל. אבל אני מספיק בוגר וידעתי שברגע שהגול הראשון יגיע, יבואו גם עוד שערים. אני מקווה שזה רק ימשיך ואסיים את העונה הזו עם מאזן דו ספרתי ואעזור לקבוצה שלי".
לאן העונה הזאת יכולה ללכת?
"המועדון הזה בתחילת העונה היה עם רגל וחצי בליגה א'. בשנייה האחרונה קרה נס, כך שהבנייה וההכנה הייתה לליגה א'. היו צריכים להיעשות שינויים והיה צריך להתקדם תוך כדי תנועה. לחבר את הקבוצה מאפס. בנקודת הזמן היום שאנחנו מדברים ואיפה שהקבוצה נמצאת, זה הישג עצום. אנחנו מדברים כל הזמן בינינו לבין עצמנו שאנחנו צריכים לבוא לכל משחק לנצח ולא להסתכל מה יהיה בסוף העונה. להתקדם משבוע לשבוע ולראות לאן זה ייקח אותנו. אם ניכנס לפלייאוף, השמיים הם הגבול".
אני רוצה לחזור להפועל ת"א. אני מראיין כבר שלושה חלוצים ברצף שלא הסתדר להם בהפועל ת"א. הייתה שם קללת חלוצים?
"אם תלך אחורה, עזוב את שחר ואת קוטלייה, הרבה לפנינו לא הצליחו. זה מועדון ענק עם תנאים, אבל משהו בדינמיקה עם החלק ההתקפי בשנים האחרונות תקוע. אין לי הסבר למה, באמת שהרבה חלוצים שיצא לי לדבר איתם ששיחקו שם וגם אני שהייתי שם, תמיד חסר לנו את הגרוש ללירה. אני מנסה למצוא את המילים ולא מצליח. יש הכול, תנאים, מעטפת וכל אחד חולם להגיע לרמות של הפועל ת"א. אבל משהו תקוע ואני מאחל להם שזה ישתחרר להם כי זה מועדון שמגיע לו להיות למעלה. אתה רואה את הקהל כמה הוא משמעותי וכמה שהקבוצה רצה למעלה, כמה זה משדרג את הכדורגל שלנו".
למה לדעתך לא הצלחת לשמור על יציבות?
"אני לא חושב שלא הצלחתי לשמור על יציבות. הלכתי לרעננה כדי לעזור להם להישאר בליגה לפני כמה שנים, אחר כך עברתי להפועל ת"א ובשנה הראשונה הייתי שחקן הרכב. אולי לא סיימתי עם מספרים, אבל פתחתי את העונה טוב. הלכתי לחדרה וכבשתי. בהפועל ת"א הייתה את תקופת הקורונה, ניסו לחסוך בכסף ורוב הקבוצה הייתה מורכבת משחקני בית. כמעט לא היו שחקני רכש והקבוצה לא הייתה מספיק טובה, אז אתה נקלע לדינמיקה הרעה הזאת. שהביאו את החיזוק בינואר, כבר הייתי פצוע ולא נמצא בלופ. כשאתה לא בלופ, מזיזים אותך הצידה. למרות שהבטיחו משהו אחר. לא היה לי שליטה על זה. אולי כי באתי מליגה לאומית אז היה יותר קל להזיז אותי. אני אתן את הטוב ביותר בכל מקום שאלך אליו".
ראית את עצמך במקום שונה בגיל 29?
"אחרי חדרה הייתי בטוח שאתחיל לתקוע יתד בליגת העל. זו הייתה העונה הראשונה המשמעותית שלי והיינו מרחק משחק מהפלייאוף העליון. הדברים פשוט זרמו לי שם בצורה פנטסטית. הייתי צריך שוב לחזור ללאומית עכשיו כי כשאתה לא משחק ופצוע, שוכחים אותך מהר. אני יודע שיש לי עוד הרבה מה לתרום. אני בשיא הקריירה שלי ומאמנים יודעים את היכולות שלי. אם יש כאלה שמפחדים לקחת אותך בגלל עונה כזו או אחרת, אז בסדר. לכל אחד יש פציעות ולא תמיד אנחנו שולטים בזה. מה שבשליטתי אני מנסה לתת את הכול ומה שלא, אני לא נאבק בזה".
