החודש האחרון היה אולי מהסוערים של המאמן שרון מימר. הוא הספיק להתפטר מבני סכנין למרות שהוביל אותה לנקודה בה תסיים בפלייאוף העליון בתום העונה הסדירה וזאת לאחר חילוקי דעות.
לא חלף שבוע והמאמן בן ה-48, מצא את עצמו מעביר אימון בכורה ואף אסיפה בבית"ר ירושלים, אשר מצויה באי ודאות כלכלית, וכל זאת רק כדי לגלות מספר שעות לאחר מכן כי ההבטחה שקיבל ליציבות כלכלית פגה. במקביל, בעלי המועדון משה חוגג פנה מאחורי גבו למאמן יוסי אבוקסיס.
מימר לקח את הימים האחרונים כדי לעכל את מה שקרה: ולא, שלא תחשבו שהסערות האחרונות גורמות לו לרצות לשבת בבית. הוא מוכן מתמיד לאתגר הבא ויותר מכך – לא איבד את הרעב.
בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מספר על השתלשלות האירועים שהובילה לעזיבת הקבוצה מהמגזר, מערכת היחסים עם בירם כיאל, מדוע הוא שלם עם ההחלטה לוותר על הקבוצה מהבירה ולמה הוא מסתייג לחלוטין מהתדמית שדבקה בו.
"קודם כל, אלו לא היו פיטורים. אם לומר את האמת, הייתי שנה שלמה בסכנין, הגעתי בשנה שעברה כשהקבוצה הייתה במקום האחרון ומועמדת לירידה עם הסיכויים הכי נמוכים. הצלחנו ביחד להשאיר את הקבוצה בליגה, הרבה לפני המחזורים האחרונים. התחלנו להכין את העונה הנוכחית ואחרי הרבה שיחות, הבנתי שהדבר הכי נכון, לפני החתמת שחקנים, הוא לעשות קצת סדר במועדון. מבחינת התנהלות, הדרך שהמועדון יפעל ועוד".
"היו הרבה דברים שהיה צריך לתקן בהתנהלות ולשמחתי כן הצלחתי לשנות אותם כי מבחינתי זה לפני כדורגל. להפוך את המועדון לכזה שמתנהל בצורה יותר רצינית. בזכות כך, הצלחנו להביא הרבה שחקנים טובים לסכנין ולייצר סגל טוב. אבל התוצר המוגמר שאנשים רואים, לקח ממני הרבה אנרגיות וזה לא היה קל. לכל אורך הדרך היו מדי יום כל מיני בעיות. סכנין זה מועדון שמייצר על בסיס יומיומי בעיות התנהלותיות מחוץ לכדורגל וזה משהו שמייצר שחיקה. הגעתי למצב שחודש לפני חלון ההעברות, אחרי שעבדתי קשה כדי להביא שחקנים שיוכלו לעזור למועדון לעמוד במטרה להיות בפלייאוף העליון, שאני נשחק".
אז מה בפועל עשית?
"אחרי משחק ההפסד למכבי נתניה פניתי להנהלה, אחרי תקופה שכבר הייתה תחושה לא נעימה באוויר. רציתי לראות אם זה משהו שיכול להשתנות בקרוב וכשהבנתי שלא, אז לא רציתי להגיע למצב של ריבים או לכלוך כי אני מכבד את האנשים. הצעתי שניפרד כידידים ולא ניכנס למקומות שאנחנו לא רוצים להיכנס אליהם. בסופו של דבר זה מה שסיכמנו. אני חייב להגיד שזה לא היה קשור רק לקטע של הבאת שחקנים בינואר, אלא הרבה דברים מערכתיים שלקחו ממני את האנרגיה ורוקנו אותי. אני נוסע ארבע שעות כל יום הלוך וחזור וזה מצריך ממני לבוא באנרגיות טובות עם הרגשה של כיף לבוא.
התרוקנתי ולא רציתי להגיע למצב שאני עושה את הדברים בלי פול אנרגיה. זאת הסיבה שנפרדנו. אין פה קשר לקטע המקצועי כי הקבוצה הצליחה לכל אורך הדרך. סיימנו את הסיבוב הראשון במקום השלישי לפני מכבי תל אביב והתחלנו את הסיבוב השני עם חמישה משחקים, ששלושה מהם היו נגד הגדולות. ועדיין היינו במקום השישי, בעמדה אולי הכי טובה מכולן להשיג את המקום בפלייאוף. אין לי ספק שסכנין תהיה בפלייאוף העליון ואני אשמח על זה. בסופו של דבר יש הרבה אנשים טובים שהתחברתי אליהם וזו נהייתה משפחה. אני מאחל להם את כל ההצלחה שבעולם".
לא חשבת שאולי כדאי לנשוך שפתיים ולהישאר?
"כשנהיו אנרגיות פחות טובות ודינמיקה פחות טובה ביני לבין ההנהלה, אני מאמין שבעתיד, זה היה מגיע למקום לא טוב. לא רציתי להגיע למקום הזה. בכל מקום שהייתי, השארתי דלת פתוחה כי אף פעם לא הגעתי למצב של ריב ולכלוך. אני יכול להגיד לך שיש הערכה בין שני הצדדים, אבל לטעמי זה היה מגיע למקומות האלה ולא רציתי שזה מה שיהיה. בסופו של דבר, ההנהלה קובעת את הדרך והיא אחראית למועדון, למרות כל הרצון הטוב שלי לעשות דברים שלדעתי יכולים לשפר ולקחת את המועדון קדימה. שלא הולכים באותו המסלול, אז עדיף לפעמים לקום ולהיפרד".
מה הייתה הנקודה שגרמה לשבר?
"יש דברים בתוך המערכת שאשמור לעצמי. זה לא השתפר, למרות שהתרעתי ואמרתי. לא באתי לתקן מבחוץ וכרגע אני בחוץ וזה לא עניין שלי. הם יצטרכו לעשות את מה שיעזור למערכת. בחיים לא הוצאתי החוצה מה שקורה בתוך מועדון שעבדתי בו ואני מעדיף להשאיר את זה בינינו. מבחינתי כדורגל זה משהו שצריכים לעשות באהבה ולא בסבל".
אבל אולי היית נאיבי? הרי באמצע הסיבוב הראשון כבר כמעט עזבת והתחוללה סערה.
"אני לא באתי להמציא את הכדורגל או לתקן את כל סכנין. באתי לעזור למועדון ללכת למקום יותר טוב ולשמחתי הצלחתי. אני לא אחד שרק מעביר אימון והולך אלא מנסה לסדר את המועדון ולתת לו כלים להיות טוב כמועדון ולא רק כקבוצה. מה שקרה בסיבוב הראשון? זה היה עוד אחרי ניצחון מול אשדוד. אז אמרתי את המשפט: "מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו". כי זה בדיוק הדברים שקרו אחר כך בינואר וקרו בתקופה ההיא. כשאתה בא למועדון שהניסיון מראה שהוא פיטר לא יודע כמה מאמנים, אבל כל שנה מחליפים שלושה או ארבעה, אז יש סיכון. אבל אתה מאמין בדרך שלך ועובדה שהייתי שם שנה שלמה.
לא באתי לחודש, חודשיים או שלושה. אני לא יודע מה היה קורה אם לא הייתי יוזם את השיחה ומנסה לשנות דברים בהתנהלות. אני לא נביא. אני כן מנסה שיהיה טוב לשחקנים גם ואני יכול להגיד לך שהחיבור ביני לבין השחקנים והמערכת היה טוב וזה עזר לקבוצה להצליח. זה חלק מהכדורגל, לפעמים צריכה להיות כימיה טובה כדי להמשיך והיא נפגעה בתקופה האחרונה".
איזה ציון אתה נותן לעונה שלך עד שעזבת?
"אין ציון אחר חוץ מטוב מאוד. אם תעבור על מה שעבר עלינו העונה: העונשים, היציאה מדוחא והמון דברים שקרו לנו עם ההרחקה של הקהל, אז למרות שהיו הרבה רעשי רקע בדרך, אפשר להגיד לזכות השחקנים, שהם ידעו לנתק את זה. אני חייב לציין שלבירם כיאל יש המון משמעות בדבר הזה ובכל מה שקרה לי בשנה שלי בסכנין. הוא עזר לי גם בהתנהלות וגם בבניית הקבוצה. זה לא היה לבד, אבל עשינו הרבה דברים טובים תחת הרבה רעשי רקע".
דיברת על בירם, כמה הוא מעורב? הוא מעין מנהל מקצועי?
"אני לא חושב שהוא קובע, אבל יש לו ערך מוסף, גם בחדר ההלבשה, גם מקצועית וגם מול ההנהלה. הוא עבר הרבה בקריירה ובא עם רצון טוב לקחת את סכנין למקום אחר ממה שהיא הייתה בשנים האחרונות. אני לא חושב שאפשר להגיד שהוא מנהל מקצוע אבל יש לו נגיעה בדברים. אתן לך דוגמה: בסוף השנה שעברה אני והוא הלכנו להביא הצעות מחיר לבניית חדר כושר, משהו שלא היה בסכנין בשנים האחרונות. אלו דברים שלא כל שחקן עשה. אבל בזכות איך שמקשיבים לו והדרך שלו, הוא עזר גם בדברים האלה. בשנה שעברה הקבוצה הייתה במקום האחרון למרות שבירם היה. למה? כי לא עטפו אותו מספיק ולא הייתה לו עזרה מספקת. השנה, כשיש לידו שחקנים טובים שעוזרים לו, גם הקבוצה הפכה ליותר חזקה. בלי השחקנים שלידו, סכנין לא הייתה במקום הזה".
מקומו בקבוצה גדולה יותר?
"מקצועית כן, אבל אני חושב שהמקום הכי טוב עבורו הוא סכנין. בסופו של דבר הוא יכול להיות פה הרבה שנים ולקחת את סכנין למקום טוב. מבחינתי, הפוטנציאל של סכנין הוא להיות בכל שנה חלק מחבורת הצמרת. השנה אפשר לשים יתד בדבר הזה".
הוא השחקן הכי דומיננטי שאימנת בקבוצה?
"האמת שהוא מאוד מזכיר לי את החזרה של ברדה לבאר שבע, כשהייתי חלק מהצוות שם. אמרתי לו את זה. הוא בא והפך את המועדון למשהו אחר, כמו שברדה חזר לב"ש ויצר הייפ גבוה, מעבר למקצועי".
קיבלת לא מעט הודעות משחקנים אחרי העזיבה וגם ראיתי פוסטים שהם כתבו באינסטגרם. לא חשבת לחזור?
"היו לי שיחות עם השחקנים והתחברתי אליהם. הרגשתי הכי מחובר שיכול להיות והיינו כמו משפחה. זה לא היה מעשה קל כי בסופו של דבר אחד הדברים שהתאכזבתי ממנו, הוא שרציתי את הכי טוב עבורם ושיתנו לנו את הכלים לסיים את העונה הכי טוב שאפשר. בסופו של דבר, הרכש שהגיע לסכנין בינואר, שלושה מתוכם היו שחקנים שאני הבאתי. לחזור? כשנעשה משהו זה נעשה. בשיחה עם ההנהלה, לא הרגשתי שיש רצון לשנות אז זה עוד יותר חיזק לי את העניין שזה הזמן להיפרד. אחד הדברים שהתרגשתי מהם היה ההודעות מהאוהדים שאמרו שסיפקנו להם רגעים של אושר".
אבו יונס לא היה מעורב במהלכים האחרונים.
"אני לא רוצה להיכנס לזה, או להיכנס ספציפית לשמות. מבחינתי, אני מכבד את כל מי שהיה שם. היו לי הרבה רגעים יפים שם וממשיכים קדימה".
למה שתקת שבועיים?
"כי לא רציתי לבוא ולייצר איזשהו רעש מיותר שיפגע בקבוצה. בכל זאת, אני מרגיש שעשיתי השנה משהו שלא ארצה לפגוע בו. השארתי שחקנים מצוינים וצוות מעולה שהבאתי השנה ויש לו תרומה לדרך. היה לי חשוב להגיד לצוות שיישאר ולא יפרק את מה שעשינו. דווקא היום, שהם במצב טוב ורגל וחצי בפלייאוף, אני יכול לבוא ולדבר".
יש תחושה שבסכנין זה או סקנדל או פסטיבל.
"כי זה המועדון והמנגנון שנים. זה לטוב ולרע".
היית מסיים בפלייאוף העליון אם היית נשאר?
"אין לי ספק שכן. היינו בעצם רגל וחצי בפלייאוף, לפני קבוצות שנלחמו איתנו עוד בטרם הם פגשו את שלושת הגדולות".
תמליץ למאמן לעבוד בסכנין?
"כן. יש פה פוטנציאל ענק. כמו בכל מקום, יש פלוסים ומינוסים, אבל גם לי היו הרבה רגעים שנהניתי בהם. אחד הדברים שאמרתי שעזבתי, הוא שיכול להיות שצריך לבוא מאמן עם פחות דרישות כמוני. עם פחות רצון של לצאת מהקופסה ולעשות דברים שיקדמו את המועדון. יכול להיות שהם צריכים אחרי שנה איתי, מישהו שיזרום עם הדרך שלהם".
אם נדבר עליך, יגידו אנשים ששוב התחלת מצוין אבל סיימת בטעם רע או שלא סיימת עונה.
"אתה יודע, התדמית היא סוג של מיתוג. אני לא חושב שהמקרה הזה הוא סיום רע. כי מקצועית, לכל אורך הדרך סכנין תחתיי הצליחה. גם בעונה שעברה בהישארות בליגה וגם השנה. ככה שאי אפשר להגיד שהייתה חצי עונה לא טובה. אם אתה עוזב קבוצה במקום שישי שאתה רגל וחצי בפלייאוף, אי אפשר להגיד שהמצב לא טוב. זה לא היה מקצועי, אלא משהו אחר וזה חלק מהכדורגל. אוהבים למתג ולהמציא דברים על מאמנים, אבל בסופו של דבר, אני לא היחידי שעוזב או מחליף קבוצות. בכדורגל, כל עונה מחליפים מאמן ברוב הקבוצות. יש מאמנים שמחליפים יותר משתי קבוצות בעונה, כמו שקרה למאמנים אחרים. לצערי זה הכדורגל שלנו ואני חלק מזה. לייצר מיתוג אחר? זה עניין של אנשים אחרים. אני מרגיש חלק ממה שקורה בכדורגל ולא מעבר".
מה זה חלק ממה שקורה?
"חלק מחילופי מאמנים. אם תשים לב, העונה כבר התחלפו מאמנים בשמונה או תשע קבוצות. זה לא רק שרון מימר. זה קרה במכבי ת"א עם מאמן שהצליח מאוד בעונה שעברה. אם מאמן כמו אלישע לוי, שלקח אליפויות והיה מאמן נבחרת, החליף שלוש קבוצות בעונה, אז העניין הוא לא שרון מימר".
בשבוע שעבר כאמור, הגיעה סערה נוספת: מימר, שכבר רשם קדנציה מוצלחת בבית"ר ירושלים עם העפלה לאירופה תוך כדי הצגת כדורגל חיובי, היה המועמד המוביל להגיע לקבוצה מהבירה אחרי עזיבתו של יוסי מזרחי. אלי אוחנה כבר צלצל והמאמן הספיק להעביר אימון בכורה, לפני שהבעיות הכלכליות הכריעו שוב כשבמקביל, פורסם ב-ONE על פנייתו של הבעלים משה חוגג, ליוסי אבוקסיס. מימר, שראה את מצב העניינים, לקח אחורה פנה והודיע לאלי אוחנה כי לא יגיע יותר לאימונים ומבחינתו אין טעם להמשיך.
מה קרה בבית"ר מהצד שלך?
"קיבלתי שיחה מאלי אוחנה אחרי שיוסי מזרחי עזב, לבוא לאמן את בית"ר. מי שלא זוכר, הייתה לי תקופה טובה מאוד בבית"ר, עם הצלחות, עם העפלה אירופה ועם כדורגל מצוין. התחברתי לכל האנשים במועדון וקיבלתי לאחרונה הרבה הודעות מאוהדים לבוא ולעזור להם להישאר בליגה. שאני הבן אדם הנכון. הרגשתי שזה נכון עבורי ללכת לשם, אבל היו לי תנאים, שהבהרתי אותם לאלי אוחנה: שאם לא יהיה שקט כלכלי בקבוצה והשחקנים לא יקבלו את השכר שלהם כדי להתרכז בכדורגל, יהיה לי קשה לעזור לקבוצה. זה תנאי הכרחי. כי מבחינה מקצועית, לא היה לי ספק שנצליח להשאיר את הקבוצה בליגה. הגעתי במהלך הקריירה ארבע פעמים לקבוצות שהיו מתחת לקו האדום וסיימתי עם שתיים מהן במקום השביעי ועוד שתיים מהן נשארו הרבה לפני המחזורים האחרונים".
ואז?
"כל עוד זה לא קרה, זה לא התפתח שאבוא. אחרי כמה ימים, התחילו להסתדר הדברים. הייתה לי שיחה עם אוחנה ועם יצחק יונגר, הנאמן של הבעלים. הוא אמר לי שהדברים הולכים להיסגר, כולל כסף לחיזוק של שניים או שלושה שחקנים. ברגע שהנאמן, נציג הבעלים, אומר לך דבר כזה, אתה מבין שגם הבעלים בעניין. אתה יודע שהמקום מתחיל להתאחד וללכת לכיוון שצריך מבחינה התנהלותית כדי להשאיר את הקבוצה בליגה. אחרי שנסגרו דברים כלכלית, אלי אוחנה אמר לי שאפשר לצאת לדרך. סיכמנו שאבוא לאימון ונצא לדרך".
אתה מגיע לאימון הראשון שלך, ומה קרה?
"מציגים אותי בפני השחקנים. אני מתחיל לעבוד ולדבר איתם. אני יכול להגיד לך שהיה אימון טוב והשחקנים התחילו לשנות אנרגיות ולהתחבר. בסוף האימון התברר שנפלה העסקה (עסקת ההלוואה) ושהצרות הכלכליות חוזרות עוד פעם. זה יצא בתקשורת בסוף האימון. שחקנים הגיעו אליי ושאלו מה עושים. ואז זה חוזר לנקודה אותה הדגשתי בפני אוחנה: שאם לא יהיה שקט כלכלי והשחקנים יקבלו משכורת שוטפת עד סוף העונה, יהיה קשה להתעסק בכדורגל. שאני לא בטוח שאני רוצה להישאר במצב הזה. אלי ביקש ממני שעתיים שלוש לראות איך לארגן פתרונות ממקומות אחרים. אמרתי לו שאין בעיה ושאני מכבד את זה. שאני אלך ונראה מה עושים".
ואז אתה קורא ב-ONE שיוסי אבוקסיס מועמד.
"בדיוק. לא מועמד אפילו, שפנו אליו. קראתי את זה בדרך הביתה ואחרי שאתה מעכל שעה את הבלאגן שנוצר, החלטתי שלא נכון לי להגיע לבית"ר במצב הזה. שאם לא כולם מאוחדים מאחורי זה שאהיה המאמן ואעזור לבית"ר במשימה הזאת, זה לא נכון לי. לא באתי להיות בכוח בבית"ר, אלא פנו אליי כדי שאביא את הניסיון שלי והצלחות העבר שלי ברגעים הללו לבית"ר. כשהבנתי שזו לא הדרך הנכונה, שלחתי הודעה לאוחנה והסברתי לו שבמצב הקיים, לא נכון לי להגיע ואני לוקח צעד אחורה".
מה גרם לך לוותר? הפנייה ליוסי או הנושא הכלכלי?
"אני אגיד לך שני דברים: קודם כל, גם הסיבה הכלכלית, שאגב זו סיבה כלכלית לשחקנים, לא לי. הדבר השני שהניע אותי: ברגע שבעלים עושה דבר כזה, אז הוא בעצם לא איתי בעסק. הוא לא משדר לי שאני המאמן שהוא רוצה לראות. מה שלא היה נכון אגב יומיים קודם: כי הנאמן שלו הוא זה שסגר איתי ואם הוא לא רצה אותי הוא יכול היה להגיד לו גם אז. ברגע שבהתחלה ידעתי שגם הנאמן שלם עם זה, מבחינתי גם הבעלים רצה. בסופו של דבר, ברגע שהבעלים לא סגור על המהלך הזה, אז אני לא צריך להיות שם".
איך אוחנה הגיב להודעת העזיבה?
"אוחנה ועוד אנשים מהמערכת כתבו לי שהם מצטערים על כל מה שקרה. שזה לא מה שהם ציפו לו ושהם האמינו בלב שלם שאני זה שצריך להיות בבית"ר כדי לבוא ולעזור לבית"ר. אבל המציאות הייתה אחרת. איך הם הגיבו אחרי ההודעה ששלחתי? אני לא חושב שזה היה בידיים שלהם. הם הבינו שיש פה משהו מעבר. בסופו של דבר, בבית"ר יש בעלים עדיין והוא זה שיקבע את הדרך. קיבלתי הרבה הודעות מאוהדי בית"ר שהם מתנצלים בתור מועדון על כל מה שקרה. שהם כבר חיכו לי שביחד נעמוד במשימה".
מה ההתרשמות שלך מבית"ר? באימון היחיד שהעברת?
"קודם כל, אני מכיר את האנשים בבית"ר עוד מהפעם הקודמת שאימנתי שם. יש בבית"ר אנשים נדירים שהמועדון בדם שלהם. ראיתי את האיכות של השחקנים ולא היה לי ספק בכלל שאנחנו נעמוד במשימה, כי יש שם כלים. אבל זהו, זה נגמר אחרי אימון אחד".
היו דיבורים על כך שגם בני יהודה רצתה אותך.
"זה משהו שיותר פורסם בתקשורת. לא פנו אליי ישירות, אבל היו כמה מקורבים שבדקו את העניין. אני יכול להגיד לך שיש במועדון הזה המון אנשים שהם חברים שלי ואני מכבד אותם. הסיבה היחידה שלא רציתי ללכת היא רק בגלל שהקבוצה בליגה הלאומית. אם בני יהודה הייתה פונה אליי כשהיא מתחת לקו האדום בליגת העל, אז הייתי הולך על זה. זה מועדון מצוין עם תנאים טובים להצליח, אבל לא הרגשתי מבחינה אנרגיות שאני יכול לעבוד בלאומית".
אז עכשיו, אתה מבחינתך רוצה לנוח?
"ממש לא. אני לא רוצה לנוח אפילו לא ליום אחד. מבחינתי, אני יותר מאשמח כבר מחר להיות באימון של קבוצה. זה המקום שהכי טוב לי בו, על המגרש והדשא. לעשות את מה שאני יכול לעשות הכי טוב. עד עכשיו, בניגוד למה שחושבים, הצלחתי בכל המשימות שעמדו בפניי בקריירה. חוץ מתקופה קצרה בחדרה שדברים לא הלכו לי טוב וירדנו מתחת לקו האדום. בכל שאר הקבוצות הצלחתי.
בשנתיים האחרונות בניתי שתי קבוצות מאפס, הצלחתי להביא זרים מצוינים לארץ כמו מרמנטיני, אוסמן מחדרה, מרשל אודה, איברהימה קונטה, ארי מורה ופוליץ' הבלם. הצלחתי בשתי העונות הללו לבנות שתי קבוצות מצוינות. 90% מהסגל של חדרה העונה זה סגל שבניתי בעונה שעברה. גם השנה אני שמח שהצלחתי לבנות בסכנין סגל שהוא טוב ויכול להישאר למשך כמה עונות. ב-99% מהמשימות שקיבלתי בקריירה שלי, עמדתי ורק שזה ימשיך ככה".
מטעם בני סכנין נמסר בתגובה: “שומרים לעצמנו את הזכות להגיב”.
יוסי אבוקסיס ואיתמר ניצן לאחר המשחק
